Uאזדרכת•לפני 4 שניםהאם קראת את הספר?על הביקורת של יהונתן מויזה על ספר יצירה מאת מיוחס לאברהם אבינוספר יצירהמיוחס לאברהם אבינו
Uאזדרכת•לפני 5 שניםאני אוהבת את אוסטין ולא קראתי אותועשית לי חשקעל הביקורת של קוראת וכותבת על נורת'נגר אבי מאת ג'יין אוסטן
Uאזדרכת•לפני 5 שניםPulp_Fictionזו האסוציאציה הספרותית שלך? על זה אתה חושב כל הזמן? על ביבי? קצת אובססיבי ועצובעל הביקורת של זה שאין לנקוב בשמו על דברי מאת לורי האלס אנדרסון
Uאזדרכת•לפני 5 שניםאני ממש מסכימהציפיתי שהדמויות יהיו מפותחות יותר. בכל זאת אנשים עם ניסיון חיים. באמת זה ספר שכולו אקספוזיציה. בגלל ההמלצות הרבות קניתי את השלושה הראשונים, אולי בהמשך יהיה עלילה.על הביקורת של אסף על מלחמת האדם הזקן - הוצאה מחודשת מאת ג'ון סקאלזי
Uאזדרכת•לפני 7 שניםאיך לקסיקון קשור לגאוגרפיה?על הביקורת של ShiraCr על לקסיקון השדים מאת שרה ריס ברנן
רויטל ק.•לפני 7 חודשיםראיתי אותו בספרייה ותכננתי לנסות אותוהביקורת שלך משכנעת לעשות את זה בהקדם:)על הביקורת של אזדרכת על חנות העתיקות ברחוב רמז מאת ימימה חובב
משה •לפני 5 שניםמהטרילוגיות הטובות ביותר אי פעם בז'אנר הפנטזיה, אבל כל אחד וטעמו האישי.על הביקורת של אזדרכת על הלהב עצמו מאת ג'ו אברקרומבי
אהוד בן פורת•לפני 5 שניםאזדרכת, אני יכול להבין כמה שקריאהכזאת יכול להיות מתסכלת אבל למה לקרוא את שלושת הספרים העבים ורק אז להגיע למסקנה הזאת? חבל על הזמן שלך, אני מקווה שלפחות אם יהיה המשך שאת לא תתפטי אליו.על הביקורת של אזדרכת על הלהב עצמו מאת ג'ו אברקרומבי
מבחני הפלאות של מוריגן קרואוג׳סיקה טאונסנדהכל התחיל שהבן שלי קרא את הארי פוטר שוב ולא רצה לקרוא ספרים אחרים. ואז משהי המליצה לי על הסדרה של נוורמור והוא התלהב ואמר שזה יותר טוב מהארי פוטר! ואז קנינו גם את שני ההמשכים ישר שיצאו. בינתיים הוא גדל והאחיות הקטנות שלו קוראות את הספרים בהתלהבות את הספרים אבל אנחנו מחכים לרביעי שלא יוצא ולא יוצא. אתמול פניתי ליעל אכמון (המתרגמת האגדית) בפייסבוק. מתברר שהוא לא יתורגם כי הסופרת מסרבת למכור את הספר לישראל. עבורי זו הפעם הראשונה שאני מרגישה את החרם אלינו. ממש עצוב לי עכשיו.
מבחני הפלאות של מוריגן קרואוג׳סיקה טאונסנדהכל התחיל שהבן שלי קרא את הארי פוטר שוב ולא רצה לקרוא ספרים אחרים. ואז משהי המליצה לי על הסדרה של נוורמור והוא התלהב ואמר שזה יותר טוב מהארי פוטר! ואז קנינו גם את שני ההמשכים ישר שיצאו. בינתיים הוא גדל והאחיות הקטנות שלו קוראות את הספרים בהתלהבות את הספרים אבל אנחנו מחכים לרביעי שלא יוצא ולא יוצא. אתמול פניתי ליעל אכמון (המתרגמת האגדית) בפייסבוק. מתברר שהוא לא יתורגם כי הסופרת מסרבת למכור את הספר לישראל. עבורי זו הפעם הראשונה שאני מרגישה את החרם אלינו. ממש עצוב לי עכשיו.
מבחני הפלאות של מוריגן קרואוג׳סיקה טאונסנדהכל התחיל שהבן שלי קרא את הארי פוטר שוב ולא רצה לקרוא ספרים אחרים. ואז משהי המליצה לי על הסדרה של נוורמור והוא התלהב ואמר שזה יותר טוב מהארי פוטר! ואז קנינו גם את שני ההמשכים ישר שיצאו. בינתיים הוא גדל והאחיות הקטנות שלו קוראות את הספרים בהתלהבות את הספרים אבל אנחנו מחכים לרביעי שלא יוצא ולא יוצא. אתמול פניתי ליעל אכמון (המתרגמת האגדית) בפייסבוק. מתברר שהוא לא יתורגם כי הסופרת מסרבת למכור את הספר לישראל. עבורי זו הפעם הראשונה שאני מרגישה את החרם אלינו. ממש עצוב לי עכשיו.
חנות העתיקות ברחוב רמזימימה חובבכל מי שמכיר אותי יודע שאני ממש אוהבת ספרי מסע בזמן. אז, הקטע של הספר הזה הוא לא המסע בזמן, הכותבת היא היסטוריונית ומה שהיא רוצה הוא להכניס את הקוראים לתקופה אחרת. מכונת הזמן היא האמצעי. שזה סבבה, אני אוהבת גם היסטוריה. אבל כדי להתאים את הספר לקורא- הספר הזה מתאים לקוראים בגילאי חטיבת הביניים+ שאוהבים היסטוריה יותר מלקוראים שאוהבים מד"ב. אז, ארבעה ילדים חוזרים בזמן לירושלים של המאה ה19 ומתוודעים למשפחתו של מוזס וילהלם שפירא (שאת סיפורו הכרתי בזכות ספרה של שולמית לפי "כחרס הנשבר"- שמומלץ למבוגרים) ובעיקר לביתו מרים. הם צריכים להבין איפה הם- וזה נחמד שלוקח להם זמן להבין שהם חזרו בזמן והם לא קולטים את זה מיד. כי עבור האדם הסביר זו באמת לא המחשבה הראשונה. ואז הם צריכים לאלתר ולהסתדר בלי גוגל וטלפונים ניידים שזה באמת לא קל. כשהייתי ילדה, והייתי שומעת על דמויות היסטוריות הייתי חושבת הרבה על הילדים שלהם, שהוזכרו כדרך-אגב, ואיך הם הרגישו כאשר ההורים שלהם היו במוקד ההתרחשות. ולכן אהבתי שהם למדים על כל הסיפור דרך בתו של מוזס ולהלם שפירא ומזדהים עם ההרגשה שלה בסיפור (ואהבתי איך שתוארו הרגשות שלהם כלפיה כשבסוף ההרפתקה הם חיפשו אותה בגוגל). יש בספר מימד חינוכי, לדוגמא- שאחת הדמויות מבינה כמה מהאמינות שלך אתה מאבד כשאתה נתפס מרמה. אבל הוא לא דידקטי ומטיף. אני מאמינה שצפויות לרביעייה עוד לא מעט הרפתקאות בעבר (יש הרבה כרטיסיות במכונת הזמן והרבה סיפורים להיסטוריה לספר). אני נהניתי. גם קוראת צעירה בת 12 נהנתה מאוד
חנות העתיקות ברחוב רמזימימה חובבכל מי שמכיר אותי יודע שאני ממש אוהבת ספרי מסע בזמן. אז, הקטע של הספר הזה הוא לא המסע בזמן, הכותבת היא היסטוריונית ומה שהיא רוצה הוא להכניס את הקוראים לתקופה אחרת. מכונת הזמן היא האמצעי. שזה סבבה, אני אוהבת גם היסטוריה. אבל כדי להתאים את הספר לקורא- הספר הזה מתאים לקוראים בגילאי חטיבת הביניים+ שאוהבים היסטוריה יותר מלקוראים שאוהבים מד"ב. אז, ארבעה ילדים חוזרים בזמן לירושלים של המאה ה19 ומתוודעים למשפחתו של מוזס וילהלם שפירא (שאת סיפורו הכרתי בזכות ספרה של שולמית לפי "כחרס הנשבר"- שמומלץ למבוגרים) ובעיקר לביתו מרים. הם צריכים להבין איפה הם- וזה נחמד שלוקח להם זמן להבין שהם חזרו בזמן והם לא קולטים את זה מיד. כי עבור האדם הסביר זו באמת לא המחשבה הראשונה. ואז הם צריכים לאלתר ולהסתדר בלי גוגל וטלפונים ניידים שזה באמת לא קל. כשהייתי ילדה, והייתי שומעת על דמויות היסטוריות הייתי חושבת הרבה על הילדים שלהם, שהוזכרו כדרך-אגב, ואיך הם הרגישו כאשר ההורים שלהם היו במוקד ההתרחשות. ולכן אהבתי שהם למדים על כל הסיפור דרך בתו של מוזס ולהלם שפירא ומזדהים עם ההרגשה שלה בסיפור (ואהבתי איך שתוארו הרגשות שלהם כלפיה כשבסוף ההרפתקה הם חיפשו אותה בגוגל). יש בספר מימד חינוכי, לדוגמא- שאחת הדמויות מבינה כמה מהאמינות שלך אתה מאבד כשאתה נתפס מרמה. אבל הוא לא דידקטי ומטיף. אני מאמינה שצפויות לרביעייה עוד לא מעט הרפתקאות בעבר (יש הרבה כרטיסיות במכונת הזמן והרבה סיפורים להיסטוריה לספר). אני נהניתי. גם קוראת צעירה בת 12 נהנתה מאוד
חנות העתיקות ברחוב רמזימימה חובבכל מי שמכיר אותי יודע שאני ממש אוהבת ספרי מסע בזמן. אז, הקטע של הספר הזה הוא לא המסע בזמן, הכותבת היא היסטוריונית ומה שהיא רוצה הוא להכניס את הקוראים לתקופה אחרת. מכונת הזמן היא האמצעי. שזה סבבה, אני אוהבת גם היסטוריה. אבל כדי להתאים את הספר לקורא- הספר הזה מתאים לקוראים בגילאי חטיבת הביניים+ שאוהבים היסטוריה יותר מלקוראים שאוהבים מד"ב. אז, ארבעה ילדים חוזרים בזמן לירושלים של המאה ה19 ומתוודעים למשפחתו של מוזס וילהלם שפירא (שאת סיפורו הכרתי בזכות ספרה של שולמית לפי "כחרס הנשבר"- שמומלץ למבוגרים) ובעיקר לביתו מרים. הם צריכים להבין איפה הם- וזה נחמד שלוקח להם זמן להבין שהם חזרו בזמן והם לא קולטים את זה מיד. כי עבור האדם הסביר זו באמת לא המחשבה הראשונה. ואז הם צריכים לאלתר ולהסתדר בלי גוגל וטלפונים ניידים שזה באמת לא קל. כשהייתי ילדה, והייתי שומעת על דמויות היסטוריות הייתי חושבת הרבה על הילדים שלהם, שהוזכרו כדרך-אגב, ואיך הם הרגישו כאשר ההורים שלהם היו במוקד ההתרחשות. ולכן אהבתי שהם למדים על כל הסיפור דרך בתו של מוזס ולהלם שפירא ומזדהים עם ההרגשה שלה בסיפור (ואהבתי איך שתוארו הרגשות שלהם כלפיה כשבסוף ההרפתקה הם חיפשו אותה בגוגל). יש בספר מימד חינוכי, לדוגמא- שאחת הדמויות מבינה כמה מהאמינות שלך אתה מאבד כשאתה נתפס מרמה. אבל הוא לא דידקטי ומטיף. אני מאמינה שצפויות לרביעייה עוד לא מעט הרפתקאות בעבר (יש הרבה כרטיסיות במכונת הזמן והרבה סיפורים להיסטוריה לספר). אני נהניתי. גם קוראת צעירה בת 12 נהנתה מאוד
1Q84הרוקי מורקמי0צפיה ענקית היתה לי מספר זה לאחר "קפקא על החוף" הזכור לטובה, אך כגודל הצפיה כך גודל האכזבה. פשוט ספר ארוך ומשעמם. יש קטעים טובים מאוד, כגון אלו של הפנטזיה שהינה מקורית ומסקרנת מאוד, לא אפרט כדי לא לפגוע במי שעוד לא קרא, הקטעים הטובים אכן מצילים במיקצת את הספר משיממון טוטאלי אבל יחסית לספר כזה ארוך הם מעטים ביותר. לספר השני כבר לא היה לי כח להמשיך. בנוסף השפה של הספר היא מאוד ילדותית מה שהפך את חווית הקריאה לעלובה משהוא. נ.ב. למרות האכזבה אני שמח שקראתי את רובו כי אחרת הייתי אוכל את עצמי מרוב סקרנות.
איליוםדן סימונס0ספר משוגע במובן הטוב של המילה. דרוש סופר אמיץ לקחת יצירות של הומרוס ושיקספייר ופרוסט לזרוק אותן לחלל ולתפוס. דן סימונס מספר מחדש את האיליאדה עד שנמאס לו והוא שובר את חוקי המשחק. אני אוהב שסופר מכניס יצירות של אחרים לתוך הסיפור ובכך מגרה אותך לטעום דברים שבדרך כלל לא היית טועם - גספר פורד עושה זאת הרבה בספריו ודן סימונס לוקח את זה לדרגה אחרת לגמרי - פתח לי את התיאבון לאפוסים גדולים. ממשיך לאולימפוס.
איליוםדן סימונס0אחד הספרים המשוגעים/מטורפים/מהממים שיצא לי ליקרוא בשנים האחרונות. מישמש מהמם בתעוזתו של שייקספיר וסיפור "הסערה" שלו + מיתולוגיה יוונית + היקום המוכר של לארי ניבן + העולם של אלפרד בסטר + ירושליים והיהודים + ועוד ענינים מטורפים אחרים, והכל כתוב בצורה ברורה להפליא, מותחת מאוד: הספר קופץ משיא WTF אחד לשיא WTF עוד יותר קיצוני, וכשהקורא חושב שאין יותר שיאיים שהספר יכול לכבוש הוא מפתיע בכיבוש שיא בלתי אפשרי חדש - חובה ליקרוא כדי להבין למה אני מתכוון. מומלץ לכולם! ספר המוכיח מחדש שלספרות פנטזיה/מדע-בדיוני אין גבולות והכל אפשרי. נ.ב. יש לציין שהתחלת הספר לא מלהיבה במיוחד ויש מספר קטעי היסטוריה בודדים טרחניים אך בהיותו ספר עבה קל מאוד לדלג בקלילות על פני קטעים אלו ולהמשיך עם הסיפור המשוגע (והמותח).
