אוקיייייי אין לי כוח לעשות 2 ביקורות גם לספר הראשון וגם לשני אז אני פשוט עושה ביקורת אחת שתשלב בניהם(משהו כזה). אני אפרט לפי קטגוריות כי ככה אני אוהבת :) כריכה: הכריכה שונה מספרים אחרים(לפחות מספרים אחרים שאני קראתי),היא ממש מיוחדת ויפה לפי דעתי. עלילה: העלילה טובה יש בה אקשן מדי ויש גם רוגע, יש רגעים שמחים, רגעים עצובים, רגעים מכעיסים. דמויות: אלינה- אלינה דמות טובה בסה"כ, כן אני מסכימה שהיא הייתה "חייבת" את מאל לידה כדי "שישמור" עליה וזה הפריע לי, בכללי לפעמים היא הייתה חלשה מדי לטעמי. אבל עדיין אני חושבת שסה"כ הכול היא באמת דמות טובה ודי התחברתי אליה. מאל- אוי כמה שאני שונאת אותו, בראשון לא סבלתי אותו כי רציתי שאלינה תהייה עם האופל ובשני דווקא שקצת התחלתי לחבב אותו הוא הורס הכול. *****ספויילר***** כשהוא ואלינה רבו והוא הלך להילחם(וכמעט מת) רציתי לתת לו בוקס(אבל בוקס מהסוג שממשש כואב) קודם כול מה אתה עוזב אותה לבד בגללך היא כמעט מתה. דבר שני אתה צריך להבין אותה קצת. כן קשה לה. אז מה אם היא זמנית השמש, היא צריכה פתאום להנהיג מלא אנשים למלחמה האופל רודף אותה ובמקום להקשיב לה ולעזור לה אתה הולך לזויה?!. הוא ממש ממש הכאיס אותי. *****סוף ספויילר***** ניקולאי- את ניקולאי בהתחלה לא אהבתי, כול התחבולות שלו ואיך שהוא התנהג זה ממש עצבן אותי. ואחר כך התחלתי לאהוב אותו פתאום, לא יודעת להגיד מתי התחלית לאהוב אותו או מה הוא עשה שגרם לזה. *****ספויילר***** בסוף כשהוא הלך להביא את בגרה הבנתי שאני רוצה שהוא ישאר בחיים וישרוד(למרות שמין הסתם הוא לא ימות). בקיצור לדעתי אלינה צריכה לבחור בניקולאי הוא הכי חמוד שם. *****סוף ספויילר***** וסילו- את ולסילו לא סבלתי, הוא היה אידיוט גמור. *****ספויילר***** ממש שמחתי כשהוא מת. *****סוף ספויילר***** האופל- ואיי האופל מורכב. בספר הראשון אהבתי אותו אפשר להגיד שאפילו ממש אהבתי אותו. ואז כשבגרה אמרה לאלינה שהוא יצר את קפל השחור ושהוא "רע" בוא נגיד, קיוויתי שהיא טועה אבל כשיתברר שזה נכון התחלתי לכעוס עליו כי הוא גרם לי גם לאהוב אותו ועכשיו פןף הוא רע(זה מאוד הזכיר לי את מייבן ממלכה אדומה). עדיין קצת רציתי שהוא "יחזור בתשובה" ואז אלינה תהייה איתו. אבל האופל זה האופל והוא היה חייב על תחילת הספר השני להבהיר באיומים שהוא יהרוג את אלינה אם צריך ואז הבנתי שהוא כבר אבוד והתחלתי לא לאהוב אותו. זויה- את זויה אני לא אהבתי בספר הראשון ועכשיו בשני מתישהו התחלתי לסלוח לה ואז שוב לשנוא. אני לא סגורה לגביה- לא ניראלי שאני יואהב אותה מתישהו אבל אולי אני כן קצת יסלח לה, ניראה. אני ממש מקווה שהספר הבא יצא בקרוב!. זהו להפעם.

הביקורת תכיל ספויילרים ראו הוזהרתם: לנפילת הממלכות ולי יש בעיה אחת בנינו והיא אמון- במיטיקה ובקראשיה אין אבל אין דבר שנקרא אמון וזה משהו שממש אבל ממש מעצבן אותי. רגע אחד גאיוס בה ואומר שאפשר לבטוח בו ורגע אחר הוא מגרש את קליאו. אמא של גאיוס-איך שלקוראים לה- המכשפה יום אחד מדברת עם קליאו ואומרת לה כול הכבוד על האומץ שלה ושנשים צריכות להיות חזקות ובלה בלה בלה ויום אחרי זה מנסה להרעיל אותה. ובואו לא נשכח את אשור שלא ממש הבנתי אם הוא גנב את הגבישים או לא אבל משהו בו לא בסדר. ואיך יכולנו לשכוח את קיאן שמחליף שותפים יותר מהר שמחליפים גרביים. אה וגם קליאו בגדה במאגנוס לפחות רק למראית עין -למרות שזה גם עצבן אותי- אבל נסלח לה, ורק לה. בכללי בספר הזה אסור לך לתת אמון באף אחד כמעט. טוב אז חוץ מבעיית האמון הגדולה שחשפתי בפיניכם למעלה הספר מושלםם! דמויות: קילאו- מהספר הראשון אהבתי את הנסיכה זהובת השיער את האומץ שלה ואת זה שהיא לא מוותרת בקלות. היה די צפוי שבסופו של דבר היא ומאגנוס התאהבו וטוב שזה קרה. אין לי מה להוסיף פשוט היא דמות מושלמת נ-ק-ו-ד-ה-! מאגנוס- את מאגנוס בהתחלה לא כול כך אהבתי את הרצון שלו להיות כול הזמן דומה לאבא שלו כאילו מה?! (לפחות הוא השתנה) וככול שהספרים התקדמו התחלתי לאהוב אותו יותר ויותר. לא אהבתי שכול פעם שהיו לו צרות הוא הלך לשתות יין ולהשתכר, עם בעיות צריך להתמודד והיין בטוח לא יעזור. גונאס- את גונאס לא אהבתי בספר הראשון (בגלל שהוא חטף את קילאו וכול זה) אבל מהספר השני התחלתי לאהוב אותו. במיוחד כשהוא מורד. אהבתי גם את ההערות הציניות שלו. לוסיה- לוסיה קצת יותר מורכבת מהאחרים- בספר הראשון דווקא אהבתי אותה היא הייתה ממש חמודה, בספר השני הייתה סבבה ובשלישי נחמדה מינוס בספר הרביעי כבר התחלתי לשנוא אותה כאילו מה את מענה את מאגנס כדי למצוא גלגלי אבן מטופשים?! רציתי להרוג אותה בייסורים כמו מה שהיא עשתה לכולם, ועכשיו בספר החמישי התחלתי קצת לסלוח לה- שלא תחשבו ששכחתי לה מה שהיא עשתה פשוט היא השתפרה קצת, הדגש על הקצת. באופי של לוסיה הפריע לי שהיא איימה על גונאס בגלל שהתייחס אליה לא כראוי ושטויות כאילו כאילו מה ניראה לך? גאיוס- את גאיוס אני לא סובלת, אומנם בספר הזה כשהוא בא ואמר שהוא יעזור לקליאו ולמאגנוס אני ריחמתי עליו קצת אבל על כול מה שהוא עשה צריכים לתלות אותו. אשור- לגבי אשור אין לי ממש דיעה לדעתי מיותר שהוא חזר הוא לא עוזר בכולם אבל אני לא שונאת אותו. אמארה- אהבתי את העצמאות שלה- שהיא לא ישבה בשקט ונתנה לכולם לעשות בה מה שהם רוצים ולקבוע לה את העתיד, לא אהבתי את הדרך שהיא בחרה "לטפל" בהכול. טוב בגלל שאני חייבת לסיים אז זהו להפעם- מקווה שנהנתם מהביקורת ואם לא קראתם את הספר תקראו אותו הכי מהר שאתם יכולים.

אנשים שלא קראו את הספר תקראו וכשאני יגיד לכם להפסיק -תפסיקו- תקראו את הספר ואז תחזרו לסיים את הביקורת! מלאכיםזהספרמהמםלכולקרואמהר ולאלא מאיתנו שלא הבינו- מלאכים זה ספר מהמם לכו לקרוא מהר. ועכשיו תלכו. ותחזרו אחרי שתגמרו לקרוא אותו מההתחלה עד הסוף -בלי לדלג על כלום-. אתם קוראים את זה? מעולה זה אומר שכבר גמרתם את הספר או שפשוט קראתם אותו עוד לפני, אחת מהאופציות האלו זה בטוח, או שאתם קוראים את זה עוד לפני שקראתם את הספר כי אתם אוהבים ספויילרים -אני די כזאת ואני בתהליכי גמילה תסמכו עליי לא כדאי לכם לקרוא את כול הספויילרים לפני הספר, זה יהרוס לכם אותו-. ועכשיו לביקורת האמתית- נתחיל מזה שהשילוב של הכריכה השם של הספר והתקציר גרמו לי ישר לקחת אותו. השם קסם לי, מלאכים- מי לא שמע על מלאכים בשלב כול שהוא בילדותו? ואז הכריכה, הכריכה יפה משהו בה מושך את העין. ולבסוף התקציר- זה מה שהכריע, בכל זאת, מלאכים רעים? מי יחשוב על זה? אני אוהבת שיש סופרים שלקחים דברים "טובים" כביכול והופכים אותם לרעים(פה, שלוש עשרה-שלוש עשרה-שלוש עשרה, ועוד סדרה ששכחתי את השם שלה ואולי יש עוד שאני לא מודעת עליהם). עלילה- טופיםטופיםטופים (אני ממש דרמטית היום שמתי לב) העלילה טובה, אהבתי שכשסופר על ווילו זה היה מנקודת מבטה וכשזה סופר על אלכס -או על כול דמות אחרת- זה סופרר מנקודת מבט כללית. שווילו ואלכס התאהבו- זה היה צפוי, אבל שמחתי שזה קרה. שווילו לא מתה- גם צפוי אבל טוב שהיא לא מתה. אבל כשקאלי בגד בהם זה היה עצוב ממש- אכזרי הייתי אומרת. יש לי מין שריטה כזאת בספרים- לפעמים הדמויות בספרים נראות כול כך מושלמות -תמיד נראות טוב ומתוקתקות- אז פתאום ווילו הסתרקה, הסתרקה, אבל זה גרם לה להראות יותר אנושית בעיני ואוטומטית לחבב אותה יותר- היא צריכה להסתרק יש לה קשרים בשער היא לא מושלמת תמיד בהכול.(אמרתי שזאת שריטה). אז סופרים אם אתם רוצים שאני יואהב את הדמויות בספרים שלכם יותר תשימו מסרק- זה יפתור את העניין. דמויות- ווילו- אהבתי אותה, את האישיות שלה. שהיא עזרה למלצרית או ניסתה לעזור לבת' גם אחרי שהיא צרחה עליה. שהיא שמה את העולם לפניה -זה לא תמיד טוב- אבל במקרה הזה אם היא הייתה רוצה להישאר עם אלכס במקום לנסות זה היה אגואיסטי מצידה. אהבתי אותה סה"כ, כאילו לא היה לי מה לא לאהוב. אה ונזכרתי שאהבתי שהיא לא שמה על "החוקי" לבוש בבית הספר שלה ולבשה מה שהיא אהבה לא משנה מה כולם חשבו. אלכס- סה"כ גם הוא היה אחלה -בוא נגיד-. כן הפריע לי איך שבהתחלה הוא חילק לווילו פקודות, אבל זה עבר לפחות. אה וגם מה שקרה בסוף שהוא אמר לה ללכת ושלא אכפת לא- מה נראה לך?! לפחות הוא התעשת על עצמו מהר ותיקן את זה לפני שהיה מאוחר מדי. גם לא הבנתי למה הוא כול כך לא התלבט עם עצמו עם לנשק את ווילו, לפחות גם זה עבר. בסופו של דבר הוא כיפר על הטעויות שלו. מפעת חוסר זמן אני נאלצת לסיים את ביקורתי פה. (אמרתי כבר שאני דרמטית היום לא?) עד הפעם הבאה- פני~.

אוקיייייי אין לי כוח לעשות 2 ביקורות גם לספר הראשון וגם לשני אז אני פשוט עושה ביקורת אחת שתשלב בניהם(משהו כזה). אני אפרט לפי קטגוריות כי ככה אני אוהבת :) כריכה: הכריכה שונה מספרים אחרים(לפחות מספרים אחרים שאני קראתי),היא ממש מיוחדת ויפה לפי דעתי. עלילה: העלילה טובה יש בה אקשן מדי ויש גם רוגע, יש רגעים שמחים, רגעים עצובים, רגעים מכעיסים. דמויות: אלינה- אלינה דמות טובה בסה"כ, כן אני מסכימה שהיא הייתה "חייבת" את מאל לידה כדי "שישמור" עליה וזה הפריע לי, בכללי לפעמים היא הייתה חלשה מדי לטעמי. אבל עדיין אני חושבת שסה"כ הכול היא באמת דמות טובה ודי התחברתי אליה. מאל- אוי כמה שאני שונאת אותו, בראשון לא סבלתי אותו כי רציתי שאלינה תהייה עם האופל ובשני דווקא שקצת התחלתי לחבב אותו הוא הורס הכול. *****ספויילר***** כשהוא ואלינה רבו והוא הלך להילחם(וכמעט מת) רציתי לתת לו בוקס(אבל בוקס מהסוג שממשש כואב) קודם כול מה אתה עוזב אותה לבד בגללך היא כמעט מתה. דבר שני אתה צריך להבין אותה קצת. כן קשה לה. אז מה אם היא זמנית השמש, היא צריכה פתאום להנהיג מלא אנשים למלחמה האופל רודף אותה ובמקום להקשיב לה ולעזור לה אתה הולך לזויה?!. הוא ממש ממש הכאיס אותי. *****סוף ספויילר***** ניקולאי- את ניקולאי בהתחלה לא אהבתי, כול התחבולות שלו ואיך שהוא התנהג זה ממש עצבן אותי. ואחר כך התחלתי לאהוב אותו פתאום, לא יודעת להגיד מתי התחלית לאהוב אותו או מה הוא עשה שגרם לזה. *****ספויילר***** בסוף כשהוא הלך להביא את בגרה הבנתי שאני רוצה שהוא ישאר בחיים וישרוד(למרות שמין הסתם הוא לא ימות). בקיצור לדעתי אלינה צריכה לבחור בניקולאי הוא הכי חמוד שם. *****סוף ספויילר***** וסילו- את ולסילו לא סבלתי, הוא היה אידיוט גמור. *****ספויילר***** ממש שמחתי כשהוא מת. *****סוף ספויילר***** האופל- ואיי האופל מורכב. בספר הראשון אהבתי אותו אפשר להגיד שאפילו ממש אהבתי אותו. ואז כשבגרה אמרה לאלינה שהוא יצר את קפל השחור ושהוא "רע" בוא נגיד, קיוויתי שהיא טועה אבל כשיתברר שזה נכון התחלתי לכעוס עליו כי הוא גרם לי גם לאהוב אותו ועכשיו פןף הוא רע(זה מאוד הזכיר לי את מייבן ממלכה אדומה). עדיין קצת רציתי שהוא "יחזור בתשובה" ואז אלינה תהייה איתו. אבל האופל זה האופל והוא היה חייב על תחילת הספר השני להבהיר באיומים שהוא יהרוג את אלינה אם צריך ואז הבנתי שהוא כבר אבוד והתחלתי לא לאהוב אותו. זויה- את זויה אני לא אהבתי בספר הראשון ועכשיו בשני מתישהו התחלתי לסלוח לה ואז שוב לשנוא. אני לא סגורה לגביה- לא ניראלי שאני יואהב אותה מתישהו אבל אולי אני כן קצת יסלח לה, ניראה. אני ממש מקווה שהספר הבא יצא בקרוב!. זהו להפעם.

הביקורת תכיל ספויילרים ראו הוזהרתם: לנפילת הממלכות ולי יש בעיה אחת בנינו והיא אמון- במיטיקה ובקראשיה אין אבל אין דבר שנקרא אמון וזה משהו שממש אבל ממש מעצבן אותי. רגע אחד גאיוס בה ואומר שאפשר לבטוח בו ורגע אחר הוא מגרש את קליאו. אמא של גאיוס-איך שלקוראים לה- המכשפה יום אחד מדברת עם קליאו ואומרת לה כול הכבוד על האומץ שלה ושנשים צריכות להיות חזקות ובלה בלה בלה ויום אחרי זה מנסה להרעיל אותה. ובואו לא נשכח את אשור שלא ממש הבנתי אם הוא גנב את הגבישים או לא אבל משהו בו לא בסדר. ואיך יכולנו לשכוח את קיאן שמחליף שותפים יותר מהר שמחליפים גרביים. אה וגם קליאו בגדה במאגנוס לפחות רק למראית עין -למרות שזה גם עצבן אותי- אבל נסלח לה, ורק לה. בכללי בספר הזה אסור לך לתת אמון באף אחד כמעט. טוב אז חוץ מבעיית האמון הגדולה שחשפתי בפיניכם למעלה הספר מושלםם! דמויות: קילאו- מהספר הראשון אהבתי את הנסיכה זהובת השיער את האומץ שלה ואת זה שהיא לא מוותרת בקלות. היה די צפוי שבסופו של דבר היא ומאגנוס התאהבו וטוב שזה קרה. אין לי מה להוסיף פשוט היא דמות מושלמת נ-ק-ו-ד-ה-! מאגנוס- את מאגנוס בהתחלה לא כול כך אהבתי את הרצון שלו להיות כול הזמן דומה לאבא שלו כאילו מה?! (לפחות הוא השתנה) וככול שהספרים התקדמו התחלתי לאהוב אותו יותר ויותר. לא אהבתי שכול פעם שהיו לו צרות הוא הלך לשתות יין ולהשתכר, עם בעיות צריך להתמודד והיין בטוח לא יעזור. גונאס- את גונאס לא אהבתי בספר הראשון (בגלל שהוא חטף את קילאו וכול זה) אבל מהספר השני התחלתי לאהוב אותו. במיוחד כשהוא מורד. אהבתי גם את ההערות הציניות שלו. לוסיה- לוסיה קצת יותר מורכבת מהאחרים- בספר הראשון דווקא אהבתי אותה היא הייתה ממש חמודה, בספר השני הייתה סבבה ובשלישי נחמדה מינוס בספר הרביעי כבר התחלתי לשנוא אותה כאילו מה את מענה את מאגנס כדי למצוא גלגלי אבן מטופשים?! רציתי להרוג אותה בייסורים כמו מה שהיא עשתה לכולם, ועכשיו בספר החמישי התחלתי קצת לסלוח לה- שלא תחשבו ששכחתי לה מה שהיא עשתה פשוט היא השתפרה קצת, הדגש על הקצת. באופי של לוסיה הפריע לי שהיא איימה על גונאס בגלל שהתייחס אליה לא כראוי ושטויות כאילו כאילו מה ניראה לך? גאיוס- את גאיוס אני לא סובלת, אומנם בספר הזה כשהוא בא ואמר שהוא יעזור לקליאו ולמאגנוס אני ריחמתי עליו קצת אבל על כול מה שהוא עשה צריכים לתלות אותו. אשור- לגבי אשור אין לי ממש דיעה לדעתי מיותר שהוא חזר הוא לא עוזר בכולם אבל אני לא שונאת אותו. אמארה- אהבתי את העצמאות שלה- שהיא לא ישבה בשקט ונתנה לכולם לעשות בה מה שהם רוצים ולקבוע לה את העתיד, לא אהבתי את הדרך שהיא בחרה "לטפל" בהכול. טוב בגלל שאני חייבת לסיים אז זהו להפעם- מקווה שנהנתם מהביקורת ואם לא קראתם את הספר תקראו אותו הכי מהר שאתם יכולים.

הביקורת תכיל ספויילרים ראו הוזהרתם: לנפילת הממלכות ולי יש בעיה אחת בנינו והיא אמון- במיטיקה ובקראשיה אין אבל אין דבר שנקרא אמון וזה משהו שממש אבל ממש מעצבן אותי. רגע אחד גאיוס בה ואומר שאפשר לבטוח בו ורגע אחר הוא מגרש את קליאו. אמא של גאיוס-איך שלקוראים לה- המכשפה יום אחד מדברת עם קליאו ואומרת לה כול הכבוד על האומץ שלה ושנשים צריכות להיות חזקות ובלה בלה בלה ויום אחרי זה מנסה להרעיל אותה. ובואו לא נשכח את אשור שלא ממש הבנתי אם הוא גנב את הגבישים או לא אבל משהו בו לא בסדר. ואיך יכולנו לשכוח את קיאן שמחליף שותפים יותר מהר שמחליפים גרביים. אה וגם קליאו בגדה במאגנוס לפחות רק למראית עין -למרות שזה גם עצבן אותי- אבל נסלח לה, ורק לה. בכללי בספר הזה אסור לך לתת אמון באף אחד כמעט. טוב אז חוץ מבעיית האמון הגדולה שחשפתי בפיניכם למעלה הספר מושלםם! דמויות: קילאו- מהספר הראשון אהבתי את הנסיכה זהובת השיער את האומץ שלה ואת זה שהיא לא מוותרת בקלות. היה די צפוי שבסופו של דבר היא ומאגנוס התאהבו וטוב שזה קרה. אין לי מה להוסיף פשוט היא דמות מושלמת נ-ק-ו-ד-ה-! מאגנוס- את מאגנוס בהתחלה לא כול כך אהבתי את הרצון שלו להיות כול הזמן דומה לאבא שלו כאילו מה?! (לפחות הוא השתנה) וככול שהספרים התקדמו התחלתי לאהוב אותו יותר ויותר. לא אהבתי שכול פעם שהיו לו צרות הוא הלך לשתות יין ולהשתכר, עם בעיות צריך להתמודד והיין בטוח לא יעזור. גונאס- את גונאס לא אהבתי בספר הראשון (בגלל שהוא חטף את קילאו וכול זה) אבל מהספר השני התחלתי לאהוב אותו. במיוחד כשהוא מורד. אהבתי גם את ההערות הציניות שלו. לוסיה- לוסיה קצת יותר מורכבת מהאחרים- בספר הראשון דווקא אהבתי אותה היא הייתה ממש חמודה, בספר השני הייתה סבבה ובשלישי נחמדה מינוס בספר הרביעי כבר התחלתי לשנוא אותה כאילו מה את מענה את מאגנס כדי למצוא גלגלי אבן מטופשים?! רציתי להרוג אותה בייסורים כמו מה שהיא עשתה לכולם, ועכשיו בספר החמישי התחלתי קצת לסלוח לה- שלא תחשבו ששכחתי לה מה שהיא עשתה פשוט היא השתפרה קצת, הדגש על הקצת. באופי של לוסיה הפריע לי שהיא איימה על גונאס בגלל שהתייחס אליה לא כראוי ושטויות כאילו כאילו מה ניראה לך? גאיוס- את גאיוס אני לא סובלת, אומנם בספר הזה כשהוא בא ואמר שהוא יעזור לקליאו ולמאגנוס אני ריחמתי עליו קצת אבל על כול מה שהוא עשה צריכים לתלות אותו. אשור- לגבי אשור אין לי ממש דיעה לדעתי מיותר שהוא חזר הוא לא עוזר בכולם אבל אני לא שונאת אותו. אמארה- אהבתי את העצמאות שלה- שהיא לא ישבה בשקט ונתנה לכולם לעשות בה מה שהם רוצים ולקבוע לה את העתיד, לא אהבתי את הדרך שהיא בחרה "לטפל" בהכול. טוב בגלל שאני חייבת לסיים אז זהו להפעם- מקווה שנהנתם מהביקורת ואם לא קראתם את הספר תקראו אותו הכי מהר שאתם יכולים.