ספר טוב אך לא יותר מכך, מה שמשך אותי לקראו הוא הרצון לדעת עוד על מלחמת האזרחים בלבנון שבה לישראל היה חלק בלתי נמנע דרך חייהם של התושבים בביירות הנצורה. אני ממליץ עליו רק בשל היותו ספר שמדבר על החיים בשכנתנו האהובה ועל תושביו, תמיד כיף ללמוד עוד על המדינות היקרות לליבנו דרך הספרים הנעלים :)

אוסקר מאצאראט היקר! אתה מחליא אותי! לכל מי שקרא את הספר, אנא שוו לעצמכם את מעלליו המחרידים של יצור נאלח זה. ללא ספק "במרתף הבצל" קנה אותי. האטימות למציאות, הבכי החנוק והחרישי, הפחד הלא ידוע מהלא נודע, הבנאליות שבשגרתם הנוראית של האנשים אשר חוו את מלחמת העולם השנייה (והראשונה), כל אלו ועוד, כאין וכאפס לעומת לשד הבצל המתקלף לאיטו. "...עד שפעל הלשד, פעל מה? פעל מה שלא פעל העולם וסבלו של העולם הזה: דמעה אנושית עגולה. בכו שם. סוף-סוף בכו שוב. בכו כהוגן, בכו בלי מעצור, בכו כאוות-הנפש. שם זרמו נהרות ומימיהם שטפו. שם ירד הגשם. שם נפל הטל".

ספר זה חושף את הקוראים לנבכי נפשו של אדם מבוגר, נפש המתעתעת בין מלה"ע ה-2 לבין ההווה. אהבתו הבלתי נלאית של סב לנכדו מתוארת בהערצה, כמו כן האהבה עצמה שהינה תקפה בכל גיל ובכל עת. הלוואי ובעתיד (כשאהיה סב) אוכל לאהוב את נכדי ולהתמסר לו בצורה שכזאת. לסיכום, לא אתן לספר את מלוא הדירוג למרות היותו קליל וזורם, משום שבעתיד לבטח אקרא אותו שוב מתוך פרספקטיבה שונה.

ספר מצויין המגולל את תולדותיה של משפחה נורבגית דרך הלכי התקופה, מטרום מלחה"ע ה-2 ועד לתקופות המאוחרות יותר. ניתן להחשף בספר לתרבות הנורבגית ולמנהגיה, כמו כן תמיד כיף לקרוא על מקומות קרים ורחוקים כאשר אנו חיים במדינה חמה שאין בה חורף אמיתי. הספר מומלץ למי שאוהב את התרבות הסקנדינבית ואין לו בעיה לקרוא ספר עב כרך, אני בכל אופן נשאבתי לעלילה ולא יכולתי להסיר ממנו את עיני (ואת דמיוני). קריאה מהנה :)ha det

בסיפור זה ניתן לראות כיצד באה לידי ביטוי אחת מאמונותיו החשובות ביותר של קאמי- אנו אחראים לגורלנו שלנו. בתקופתו של המחבר, זמן מלחמת העולם השנייה, חייהם של האנשים היו תחת סכנה מתמדת, אם הם לא גרמו לכך באופן ישיר- הייתה זו אשמתם שלא עצרו אותה. ה"נפילה" עוסקת בהודאתו של ז'אן באפטיסט קלמנס, גולה פריזאי. קלמנס היה עו"ד מצליח מטעם ההגנה בימין בפריז, אך לפתע הבין שחייו היו צבועים וכעת הוא מבלה את ימיו בפאב עלוב באמסטרדם. ניתן לראות בספר מצד אחד את רעיון הגבהים-המקומות הגבוהים, מצד שני ניתן לראות את המעמקים-המקומות הנמוכים. זהו הרעיון שעליו קלמנס לא מפסיק לדבר לאורך העלילה, הוא מרגיש נעלה מעל סביבתו. הוא אומר שאף פעם לא חש בנוח חוץ מאשר במקומות גבוהים: "כן, מעולם לא חשתי בנוח אלא במצבים רמים", משום שהיה לקלמנס הצורף להרגיש נעלה אפילו בדברים הפעוטים ביותר כגון תחבורה ציבורית: "אפילו בפרטי החיים, צורך הוא לי לחוש עליונות... אני מעדיף את האוטובוס על התחתית...". קלמנס רוצה לחוש עליונות כפי שהאל שופט את כל בני התמותה שמתחתיו, הוא רוצה למקם עצמו בצורה הפיזית מעל לכלל האנשים. ניתן להסיק שבבחירתו של ז'אן באפטיסט קלמנס באמסטרדם (שנמצאת מתחת לגובה פני הים) כמקום מושבו החדש הוא בעצם מעניש את עצמו, הרי כעת הוא במקום נמוך ולא גבוה. אך בנסיבות אלו צריכים להתחשב בפאב שבו הוא מבלה את רוב זמנו ששמו: "מקסיקו סיטי". מקסיקו סיטי האמיתית היא בירתה של מקסיקו ונמצאת כ-8,000 רגל מעל פני הים. בסופו של דבר, בזמן שתושביה של אמסטרדם "מתחת", ז'אן באפטיסט קלמנס מצליח למקם עצמו "למעלה", מה עוד שהוא "שופט" בזמן שהייתו בבר. יש להבין שאם מלחמת העולם השנייה נראית זעירה בהודאתו של ז'אן באפטיסט, לא כך הדבר לגבי קאמי שרוב הפילוסופיה שלו היא ניסיון להסביר כיצד זוועות שכאלו יכלו להתרחש מבלי שאף אחד ייתן את הדעת על כך. כמו כן, בספר ישנה ביקורת על הולנד אשר מתוארת כמקום נפלא ובייחוד אמסטרדם- לעומת האדישות הבלתי נסבלת למתרחש.

בסיפור זה ניתן לראות כיצד באה לידי ביטוי אחת מאמונותיו החשובות ביותר של קאמי- אנו אחראים לגורלנו שלנו. בתקופתו של המחבר, זמן מלחמת העולם השנייה, חייהם של האנשים היו תחת סכנה מתמדת, אם הם לא גרמו לכך באופן ישיר- הייתה זו אשמתם שלא עצרו אותה. ה"נפילה" עוסקת בהודאתו של ז'אן באפטיסט קלמנס, גולה פריזאי. קלמנס היה עו"ד מצליח מטעם ההגנה בימין בפריז, אך לפתע הבין שחייו היו צבועים וכעת הוא מבלה את ימיו בפאב עלוב באמסטרדם. ניתן לראות בספר מצד אחד את רעיון הגבהים-המקומות הגבוהים, מצד שני ניתן לראות את המעמקים-המקומות הנמוכים. זהו הרעיון שעליו קלמנס לא מפסיק לדבר לאורך העלילה, הוא מרגיש נעלה מעל סביבתו. הוא אומר שאף פעם לא חש בנוח חוץ מאשר במקומות גבוהים: "כן, מעולם לא חשתי בנוח אלא במצבים רמים", משום שהיה לקלמנס הצורף להרגיש נעלה אפילו בדברים הפעוטים ביותר כגון תחבורה ציבורית: "אפילו בפרטי החיים, צורך הוא לי לחוש עליונות... אני מעדיף את האוטובוס על התחתית...". קלמנס רוצה לחוש עליונות כפי שהאל שופט את כל בני התמותה שמתחתיו, הוא רוצה למקם עצמו בצורה הפיזית מעל לכלל האנשים. ניתן להסיק שבבחירתו של ז'אן באפטיסט קלמנס באמסטרדם (שנמצאת מתחת לגובה פני הים) כמקום מושבו החדש הוא בעצם מעניש את עצמו, הרי כעת הוא במקום נמוך ולא גבוה. אך בנסיבות אלו צריכים להתחשב בפאב שבו הוא מבלה את רוב זמנו ששמו: "מקסיקו סיטי". מקסיקו סיטי האמיתית היא בירתה של מקסיקו ונמצאת כ-8,000 רגל מעל פני הים. בסופו של דבר, בזמן שתושביה של אמסטרדם "מתחת", ז'אן באפטיסט קלמנס מצליח למקם עצמו "למעלה", מה עוד שהוא "שופט" בזמן שהייתו בבר. יש להבין שאם מלחמת העולם השנייה נראית זעירה בהודאתו של ז'אן באפטיסט, לא כך הדבר לגבי קאמי שרוב הפילוסופיה שלו היא ניסיון להסביר כיצד זוועות שכאלו יכלו להתרחש מבלי שאף אחד ייתן את הדעת על כך. כמו כן, בספר ישנה ביקורת על הולנד אשר מתוארת כמקום נפלא ובייחוד אמסטרדם- לעומת האדישות הבלתי נסבלת למתרחש.