מי שקרא - כמוני - את "עת הזמיר" בשנת 22/23 מבין טוב יותר את עוצמתו של הספר הזה. אני מתייחס אליו כרומן היסטורי שמתאר נפלא את התסבוכת הבלתי פתורה של העולם הדתי היהודי/ ישראלי. את הפלונטר שקרה להם עם הציונות והקמת המדינה שטרפו להם את הציפיה חסרת התכלית לגאולת משיח. הספר הוא כל כך רלוונטי לימינו אלה בהם הנטיות המשיחיות השתלטו על חיינו. כל סיפור הרבנות הצבאית בתוך צה"ל הוא סיפור מורכב. הרב הפיקודי נוסקה מדגים לנו את הסחף שעברה הרבנות הצבאית מעיסוקי רק בענייני כשרות, קבורה ונשואים להטפות רוחניות משיחיות ואפילו גזעניות. כקורא חילוני אני לא מהסס להגדיר את הספר כספר נבואי. הזרעים שנבטו בו צמחו לגידולי פרא מוחשיים ולא מדומיינים. חיים באר ניחן ביכולת כתיבה שלעיתים הזכירה לי מאידך את עגנון בהתחכמויות והפלפולים של היהדות האשכנזית וחצרות החסידים ומצד שני שפה צברית צהלית. כדי להיכנס לעומקם של דברים נדרשתי לעצור את שטף הקריאה ולהיעזר בוויקיפדיה כדי לעשות היכרות עם הדמויות והמושגים שהיו זרים לי. העלילה סוחפת, הדמויות עגולות ומסקרנות. נותרתי ספקן אם באמת יכול להיות כזה איש אשכולות כמו זיסר הקברן למרות שהתאהבתי בדמותו. ספר חובה.

מי שקרא - כמוני - את "עת הזמיר" בשנת 22/23 מבין טוב יותר את עוצמתו של הספר הזה. אני מתייחס אליו כרומן היסטורי שמתאר נפלא את התסבוכת הבלתי פתורה של העולם הדתי היהודי/ ישראלי. את הפלונטר שקרה להם עם הציונות והקמת המדינה שטרפו להם את הציפיה חסרת התכלית לגאולת משיח. הספר הוא כל כך רלוונטי לימינו אלה בהם הנטיות המשיחיות השתלטו על חיינו. כל סיפור הרבנות הצבאית בתוך צה"ל הוא סיפור מורכב. הרב הפיקודי נוסקה מדגים לנו את הסחף שעברה הרבנות הצבאית מעיסוקי רק בענייני כשרות, קבורה ונשואים להטפות רוחניות משיחיות ואפילו גזעניות. כקורא חילוני אני לא מהסס להגדיר את הספר כספר נבואי. הזרעים שנבטו בו צמחו לגידולי פרא מוחשיים ולא מדומיינים. חיים באר ניחן ביכולת כתיבה שלעיתים הזכירה לי מאידך את עגנון בהתחכמויות והפלפולים של היהדות האשכנזית וחצרות החסידים ומצד שני שפה צברית צהלית. כדי להיכנס לעומקם של דברים נדרשתי לעצור את שטף הקריאה ולהיעזר בוויקיפדיה כדי לעשות היכרות עם הדמויות והמושגים שהיו זרים לי. העלילה סוחפת, הדמויות עגולות ומסקרנות. נותרתי ספקן אם באמת יכול להיות כזה איש אשכולות כמו זיסר הקברן למרות שהתאהבתי בדמותו. ספר חובה.

מי שקרא - כמוני - את "עת הזמיר" בשנת 22/23 מבין טוב יותר את עוצמתו של הספר הזה. אני מתייחס אליו כרומן היסטורי שמתאר נפלא את התסבוכת הבלתי פתורה של העולם הדתי היהודי/ ישראלי. את הפלונטר שקרה להם עם הציונות והקמת המדינה שטרפו להם את הציפיה חסרת התכלית לגאולת משיח. הספר הוא כל כך רלוונטי לימינו אלה בהם הנטיות המשיחיות השתלטו על חיינו. כל סיפור הרבנות הצבאית בתוך צה"ל הוא סיפור מורכב. הרב הפיקודי נוסקה מדגים לנו את הסחף שעברה הרבנות הצבאית מעיסוקי רק בענייני כשרות, קבורה ונשואים להטפות רוחניות משיחיות ואפילו גזעניות. כקורא חילוני אני לא מהסס להגדיר את הספר כספר נבואי. הזרעים שנבטו בו צמחו לגידולי פרא מוחשיים ולא מדומיינים. חיים באר ניחן ביכולת כתיבה שלעיתים הזכירה לי מאידך את עגנון בהתחכמויות והפלפולים של היהדות האשכנזית וחצרות החסידים ומצד שני שפה צברית צהלית. כדי להיכנס לעומקם של דברים נדרשתי לעצור את שטף הקריאה ולהיעזר בוויקיפדיה כדי לעשות היכרות עם הדמויות והמושגים שהיו זרים לי. העלילה סוחפת, הדמויות עגולות ומסקרנות. נותרתי ספקן אם באמת יכול להיות כזה איש אשכולות כמו זיסר הקברן למרות שהתאהבתי בדמותו. ספר חובה.

מי שקרא - כמוני - את "עת הזמיר" בשנת 22/23 מבין טוב יותר את עוצמתו של הספר הזה. אני מתייחס אליו כרומן היסטורי שמתאר נפלא את התסבוכת הבלתי פתורה של העולם הדתי היהודי/ ישראלי. את הפלונטר שקרה להם עם הציונות והקמת המדינה שטרפו להם את הציפיה חסרת התכלית לגאולת משיח. הספר הוא כל כך רלוונטי לימינו אלה בהם הנטיות המשיחיות השתלטו על חיינו. כל סיפור הרבנות הצבאית בתוך צה"ל הוא סיפור מורכב. הרב הפיקודי נוסקה מדגים לנו את הסחף שעברה הרבנות הצבאית מעיסוקי רק בענייני כשרות, קבורה ונשואים להטפות רוחניות משיחיות ואפילו גזעניות. כקורא חילוני אני לא מהסס להגדיר את הספר כספר נבואי. הזרעים שנבטו בו צמחו לגידולי פרא מוחשיים ולא מדומיינים. חיים באר ניחן ביכולת כתיבה שלעיתים הזכירה לי מאידך את עגנון בהתחכמויות והפלפולים של היהדות האשכנזית וחצרות החסידים ומצד שני שפה צברית צהלית. כדי להיכנס לעומקם של דברים נדרשתי לעצור את שטף הקריאה ולהיעזר בוויקיפדיה כדי לעשות היכרות עם הדמויות והמושגים שהיו זרים לי. העלילה סוחפת, הדמויות עגולות ומסקרנות. נותרתי ספקן אם באמת יכול להיות כזה איש אשכולות כמו זיסר הקברן למרות שהתאהבתי בדמותו. ספר חובה.

מי שקרא - כמוני - את "עת הזמיר" בשנת 22/23 מבין טוב יותר את עוצמתו של הספר הזה. אני מתייחס אליו כרומן היסטורי שמתאר נפלא את התסבוכת הבלתי פתורה של העולם הדתי היהודי/ ישראלי. את הפלונטר שקרה להם עם הציונות והקמת המדינה שטרפו להם את הציפיה חסרת התכלית לגאולת משיח. הספר הוא כל כך רלוונטי לימינו אלה בהם הנטיות המשיחיות השתלטו על חיינו. כל סיפור הרבנות הצבאית בתוך צה"ל הוא סיפור מורכב. הרב הפיקודי נוסקה מדגים לנו את הסחף שעברה הרבנות הצבאית מעיסוקי רק בענייני כשרות, קבורה ונשואים להטפות רוחניות משיחיות ואפילו גזעניות. כקורא חילוני אני לא מהסס להגדיר את הספר כספר נבואי. הזרעים שנבטו בו צמחו לגידולי פרא מוחשיים ולא מדומיינים. חיים באר ניחן ביכולת כתיבה שלעיתים הזכירה לי מאידך את עגנון בהתחכמויות והפלפולים של היהדות האשכנזית וחצרות החסידים ומצד שני שפה צברית צהלית. כדי להיכנס לעומקם של דברים נדרשתי לעצור את שטף הקריאה ולהיעזר בוויקיפדיה כדי לעשות היכרות עם הדמויות והמושגים שהיו זרים לי. העלילה סוחפת, הדמויות עגולות ומסקרנות. נותרתי ספקן אם באמת יכול להיות כזה איש אשכולות כמו זיסר הקברן למרות שהתאהבתי בדמותו. ספר חובה.

מי שקרא - כמוני - את "עת הזמיר" בשנת 22/23 מבין טוב יותר את עוצמתו של הספר הזה. אני מתייחס אליו כרומן היסטורי שמתאר נפלא את התסבוכת הבלתי פתורה של העולם הדתי היהודי/ ישראלי. את הפלונטר שקרה להם עם הציונות והקמת המדינה שטרפו להם את הציפיה חסרת התכלית לגאולת משיח. הספר הוא כל כך רלוונטי לימינו אלה בהם הנטיות המשיחיות השתלטו על חיינו. כל סיפור הרבנות הצבאית בתוך צה"ל הוא סיפור מורכב. הרב הפיקודי נוסקה מדגים לנו את הסחף שעברה הרבנות הצבאית מעיסוקי רק בענייני כשרות, קבורה ונשואים להטפות רוחניות משיחיות ואפילו גזעניות. כקורא חילוני אני לא מהסס להגדיר את הספר כספר נבואי. הזרעים שנבטו בו צמחו לגידולי פרא מוחשיים ולא מדומיינים. חיים באר ניחן ביכולת כתיבה שלעיתים הזכירה לי מאידך את עגנון בהתחכמויות והפלפולים של היהדות האשכנזית וחצרות החסידים ומצד שני שפה צברית צהלית. כדי להיכנס לעומקם של דברים נדרשתי לעצור את שטף הקריאה ולהיעזר בוויקיפדיה כדי לעשות היכרות עם הדמויות והמושגים שהיו זרים לי. העלילה סוחפת, הדמויות עגולות ומסקרנות. נותרתי ספקן אם באמת יכול להיות כזה איש אשכולות כמו זיסר הקברן למרות שהתאהבתי בדמותו. ספר חובה.