כמה הזוי צריך להיות כדי לראות בישראל כובשת במלחמה נמנעת ואת סאדאת כאיש השלום... (ואין קשר לשאלה האם אני תומך או מתנגד לשטחים תמורת שלום אמת) וזהו, סופי! אשראף מרוואן היה מרגל, כי ככה החליט זעירא, שבכל מדינה נורמלית היה נשפט כבוגד, וכנראה הביא למותו של אחד הסוכנים הגדולים שהיו לישראל מאז ומעולם.
לדעתי, בכל שבח יש חיסרון, שהרי לא משבחים את המובן מאליו, כך שאם משבחים על מאמץ סימן שזה מעבר למצופה והמובן מאליו, כמובן ששבח על חכמה וכישורים הוא בעייתי, כי הוא ממעיט את הצורך במאמץ, ומשבח על מה שאין שום ענין לשבחו, שהרי מטרתנו לעודד השקעה ולא לפאר את התכונות המולדות של האדם, ובפרט שזה מעודד חוסר השקעה וכמו שהסבירה רויטל בטוב טעם. לא לשבח כמובן שאינו אופציה, כי המילים הטובות הם הדלק בכוחו מתקדם האדם אל ההצלחה. לדעתי צריך לשבח על המאמץ, קצת על הכישורים, ומשניהם לא להרבות יותר מדי, העיקר זה לתת אמון, לומר ולתת תחושה שאנו בטוחים ביכולת הילד / המבוגר להצליח, ומאמינים שגם אם זה לוקח זמן בסוף זה יגיע.
אני לא כך כך בקי במחתרות גטו ורשה, אבל היום משכתבים את ההיסטוריה לקצה השני באופן שטוענים שמי שהקים את המדינה היו - הלחי, האצל, וההגנה, כמובן שההגנה הייתה השותף הזניח מבין השלושה.
של השלטון שהיה לפניו. בתנ"ך, למשל, עשה זאת בגדול דוד שהמעיט ואפילו זלזל בחשיבות השגיו המלחמתיים של שאול. וכך זה ממשיך לאורך ההיסטוריה. מי שרוצה לדעת באמת מה קרה בכל מקום ובכל זמן צריך להעמיק ולחקור ולא להתייחס רק למה שנמצא בתוכנית הלימודים. ונושא למחשבה: המפלגות שהמשיכו את אצ"ל נמצאות בשלטון מ - 1977 למה מאז ועד היום אף אחד מהשולטים לא חשב להנציח את כל מה ומי שמפלגות השמאל ניסו להסתיר?
אבל דורש קריאה ביקורתית. אני לא חושבת שנכון לומר ש:"כוחות אדירים פעלו כדי למחקו מההיסטוריה, הוא וחבריו נרצחו פעמיים, פעם אחת על ידי הנאצים ופעם שנייה על ידי הממסד הישראלי שעשה הכל בשביל למחות את שמם." בכלל, לא נוטה להאמין בקונספירציות-ענק שפועלות על המציאות בהצלחה מסחררת... טבעי בעיני שהמתעדים עסקו בעיקר בתיעוד של מה שהם עצמם עשו, הכירו וידעו. וכמו שכתבת בעצמך - לאצ"י לא היו ניצולים... ולתנועה שהם ייצגו היו כנראה פחות אמצעים, ואולי גם פחות רצון, לתעד ולספר.