*חשוב לציין שקראתי את הספר באנגלית אז אני מתנצלת מראש אם אני הורסת שמות של דמויות* אני לא מאמינה שסוף סוף הספר תורגם לעברית ואני יכולה להיות הראשונה שכותבת עליו את הביקורת שלה אני זוכרת את הרגע הזה שגמרתי את עיר של מלאכים נופלים, ופשוט לא ידעתי מה לעשות עם שארית חיי. ובגלל זה החלטתי להוציא את הקינדל המאובק שלי ששכב לי במגירה ומעולם לא השתמשתי בו, ולקרוא את הספר הראשון שלי באנגלית. מאז עבר המון זמן ונחשפתי לכ"כ הרבה ספרים מדהימים באנגלית וסגנונות כתיבה שונים, ועל כך אני מודה לספר הזה כי אולי בילעדו עדיין הייתי קוראת רק בעברית (מי שקרא ספרים לעומת ספרים באנגלית יבין על מה אני מדברת) אז אתם בטח שואלים את עצמכם למה לעזאזל אני מספרת לכם את כל הסיפור הזה? אני בדרך כלל קוראת ספרים ממש מהר, ושאתה קורא ספרים מהר כ"כ בדרך כלל אתה לא תמיד זוכר את כל העלילה, את כל הרגשות שהרגשתה שקראתה את הספר. אבל עם הספר הזה זה לא היה ככה לקח לי 4 שבועות לגמור אותו (זמן מטורףףף *בבקשה אל תצחקו עליי*) והרגשתי כ"כ הרבה רגשות אותה שבניגוד להמון ספרים אני זוכרת אז בואו נתחיל לחפור לכם עליהם! -ספויילרים- -ספויילרים- -ספויילרים- אז הספר נפתח בסיימון ובאמא שלו אחרי שהיא מגלה שהוא בעצם ערפד והיא צועקת עליו שהוא "מפלצת" ושיחזיר לה את "הבן המקורי" שלה, וזה כזה עצוב שאמא שלו לא מקבלת אותו, ועכשיו אין לו שום מקום ללכת אליו. ולא מספיק שעכשיו לסיימון המסכן שלנו אין לאן ללכת המסדר הפסיק לחפש את ג'ייס, וברור שקליירי לא הולכת לעבור על זה בשתיקה אז היא הולכת למלכת החצר המבורכת. כאילו למה קליירי למה? למה? כולנו כאן יודעים ששום דבר טוב לא יכול לצאת מזה אז למה ללכת? אז קליירי הולכת למלכה טרילילילי הכל סבבה - מסתבר שהיא צריכה להביא לה איזשהי טבעת הכל סבבה, הכל קול, היא הולכת למכון כדי להביא אותם *בום סבאסטיאן וג'ייס מופעים משום מקום* רציני? - למה לא לעשות את זה יותר מטומטם ובא משום מקום? למה שהם פשוט לא יופיעו בחדר של קליירי באמצע הלילה - - אהה רגע שכחתי זה באמת קרה! , למה לעשות את כזה שיטחי? קסנדרה באמת שציפיתי ליותר ממך - ואולי זה באמת חלק מהבעיה של הספר שהוא טיפה שיטחי. יש בו חלקים לא נחוצים, דברים שהיו יכולים "להירקם" בצורה הרבה יותר (ואנחנו מכירים את קסנדרה אנחנו יודעים שהיא מסוגלת) אבל אז כמובן שיש בו חלקים מדהימים - כמו שסיימון מקריב את עצמו (או לייתר דיוק את הסימן שלו) כדי להציל את ג'ייס. וחלקים מצחיקים שרק קסנדרה מסוגלת לעשות וסוף (שלקח לו זמן להגיע אבל שהוא הגיע הוא "דפק הופעה") ופרולוגגגגגג - בין הפרולוגים היותר טובים שקראתי (אני לא אשקר, אני אפילו בכיתי שאלק ומנגוס נפרדו) שמפצים על הכל -סוף ספויילר- -סוף ספויילר- -סוף ספויילר- אז לסיכום- הספר הזה הוא נהדר. יש בו חלקים מצחיקים ומרגשים שרק קסנדרה מסוגלת לעשות. אך גם כאלה שפחות טובים. אך לבסוף החלטתי כן לדרג אותו בחמישה כוכבים כי אני כ"כ קשורה אליו, ואני ממליצה לכולם לקרוא אותו (בעיקר באנגלית, קראתי את הסדרה גם באנגלית וגם בעברית וזה פשוט שני עולמות שונים שאתם חייבים לגלות)

כששואלים אותי אנשים אם כדאי להם לקרוא את הסדרה של בני הנפילים אני אומרת להם שזו התחייבות, שאי אפשר להתחיל לקרוא את הסדרה ולעזוב אותה באמצע (או ליתר דיוק שאם הם מתחילים לקרוא את הסדרה ועוזבים אותה לפני שהם קוראים את City of glass אני רוצחת אותם בדם קר *ציניות אני לא רוצחת סדרתית*) והספר הזה לגמרי שווה את חמשת הספרים הקודמים שקראתי, אהבתי כל חלק ממנו ושגמרתי אותו הרגשתי כזו ריקנות מאז שגמרתי את הארי פוטר (וגמרתי אותו לפני המון המון זמן) אז לפני שאני מתחילה את הספויילרים לכו לקרוא את הספר ואז תחזרו ונדבר ביחד על הספר. ~ ~ ~ ~ספוילריים~ - ממש ממש אהבתי את אמה ואת כל הסיפור שלה, ואיך שהיא פגשה בפעם הראשונה את קליירי וג'ייס ואז היא אמרה לקליירי שג'ייס מפורסם אני מתה על החלק הזה. ואני כ"כ הולכת לקרוא את Lady Midnight (אומייגד פחות משבועעע) - אני אף פעם לא אהבתי יותר מידי את ג'ורדן, אבל הדרך שהוא מת הייתה פשוט נוראית, סבאסטין פשוט תוקע בו סכין וזהו הוא מת בקושי מתאבלים עליו, וממשכים עם העלילה של הסיפור (לא שיש לי בעיה עם זה אבל טיפה כבוד) - ממש אהבתי מתי שהם נכנסו לעולם של השדים ולכל אחד היה את "ההזיה" שלו על הדברים שהוא חולם. וכשסיימון חולם על זה שהוא עם קליירי אבל הוא בעצם רוצה להיות עם איזבל. או בכללי כל הסיפור של איזבל וסיימון ובסוף שבאפילוג שמגנוס מחזיר לו טיפה מהזיכרון והוא אומר לה " את איזבל ליטווד את הולכת על לבבות עם עקבים גבוהים" (או משהוא בסגנון) הלב שלי נשבר לרסיסיםםם. - שקליירי בוחרת לחיות עם סבאסטין כדאי להציל את כולם MY FEELINGSSSS הצילווו. והדרך שהוא מת היא בין האהובות עלייייי - אומייגדדדדדד שסיימון נתן לאבא של מגנוס את הזיכרון שלו כדי להציל את מגנוס, ואז באפילוג שקליירי מנסה לדבר איתו והוא לא זוכר אותה, הברזים פשוט נפתחו ~סוף ספויילרים~ ------------------------------------------------------------------------- וואו אני עכשיו קוראת את מה שקראתי זה נוראי אבל רק כדאי לציין זה לא אני זה הרגשות שלי

אחד הדברים שאני לא אוהבת בספרים של קסנדרה קלייר הם ההתחלות, לפחות את ה70 עמודים הראשונים בספר (שלא תבינו לא נכון מתה על הספרים שלה, פחות על ההתחלות) הם תמיד משעממות אותי, אין בהם שום הומור, ורצניות מידי. אבל הפעם זה לא היה ככה, לשם שינוי נהנתי לקרוא את ההתחלה היא העלתה לי חיוך, ואת הציפיות שלי מהספר. וחבל שככה. -ספויילר- -ספויילר- -ספויילר- חצי מהספר היה פשוט- ג'ייס - אני אוהב אותך קליירי - אני אוהבת אותך *התמזמזות* ג'ייס - יש לי סיוט על קליירי אז אני פשוט אתעלם ממנה בכל דרך אפשרית (לא ג'ייס, פשוט לא) קליירי - טוב אז עכשיו הוא רוצה לזרוק אותי, מושלם *התמזמזות* באמת שהיה לי רגעים שהרגשתי לא בנוח לקרוא את הספר והסוף גאד דמאט למה? למה? למה? אם יש משהוא שאהבתי בשלושה ספרים הקודמים שהיה להם אפילוגים ממש טובים (וגם בשניים הבאים שבאנגלית) והם לא נגמרו בכזה מתח (חוץ מעיר של אפשר כי שמה פשוט הרגשתי שתלשו לי את הסוף של הספר, אבל זה סיפור אחר) ספר ראשון - "כל הסיפורים הם נכונים", ממש אהבתי את האפילוג ספר שני - אפילוג ממש יפה ,אבל אני חושבת שאם הייתי צריכה לחכות לעיר של זכוכית הייתי משתגעת ספר שלישי - האפילוג הכי טוב שקראתי בחיי (טוב חוץ מזה של הארי פוטר) ספר חמישי - אני פשוט בכיתי בגלל אלק ומנגוס כ"כ אהבתי אותם ספר שישי -מושלם, מושלם, מושלם אבל הספר הרביעי אני זוכרת שגמרתי את העמוד האחרון ופשוט לא הבנתי מה קסנדרה רוצה מחיי מה זה אומר שג'ייס וסבאסטיאן מחוברים??? יש לי מזל שיש לי KINDLE כי אם לא היה לי ולא הייתי יכולה להתחיל לקרוא את הספר החמישי פשוט הייתי מתאבדת -סוף ספויילר- לסיכום - עיר של מלאכים נופלים הוא הכי פחות אהוב עליי, ואני בטוחה שיש המון שיסכימו איתי ולפעמים שקוראים אותו יש הרגשה שקסנדרה פשוט רצתה להרוויח עוד כסף. ואם אתם פחות בקטע של קריאה באנגלית הייתי חוזרת לקרוא אותו רק אחרי שעיר של נשמות אבודות יצא בעברית, כי היה לכם כ"כ שאלות לא פתורות.

אחד הדברים שאני לא אוהבת בספרים של קסנדרה קלייר הם ההתחלות, לפחות את ה70 עמודים הראשונים בספר (שלא תבינו לא נכון מתה על הספרים שלה, פחות על ההתחלות) הם תמיד משעממות אותי, אין בהם שום הומור, ורצניות מידי. אבל הפעם זה לא היה ככה, לשם שינוי נהנתי לקרוא את ההתחלה היא העלתה לי חיוך, ואת הציפיות שלי מהספר. וחבל שככה. -ספויילר- -ספויילר- -ספויילר- חצי מהספר היה פשוט- ג'ייס - אני אוהב אותך קליירי - אני אוהבת אותך *התמזמזות* ג'ייס - יש לי סיוט על קליירי אז אני פשוט אתעלם ממנה בכל דרך אפשרית (לא ג'ייס, פשוט לא) קליירי - טוב אז עכשיו הוא רוצה לזרוק אותי, מושלם *התמזמזות* באמת שהיה לי רגעים שהרגשתי לא בנוח לקרוא את הספר והסוף גאד דמאט למה? למה? למה? אם יש משהוא שאהבתי בשלושה ספרים הקודמים שהיה להם אפילוגים ממש טובים (וגם בשניים הבאים שבאנגלית) והם לא נגמרו בכזה מתח (חוץ מעיר של אפשר כי שמה פשוט הרגשתי שתלשו לי את הסוף של הספר, אבל זה סיפור אחר) ספר ראשון - "כל הסיפורים הם נכונים", ממש אהבתי את האפילוג ספר שני - אפילוג ממש יפה ,אבל אני חושבת שאם הייתי צריכה לחכות לעיר של זכוכית הייתי משתגעת ספר שלישי - האפילוג הכי טוב שקראתי בחיי (טוב חוץ מזה של הארי פוטר) ספר חמישי - אני פשוט בכיתי בגלל אלק ומנגוס כ"כ אהבתי אותם ספר שישי -מושלם, מושלם, מושלם אבל הספר הרביעי אני זוכרת שגמרתי את העמוד האחרון ופשוט לא הבנתי מה קסנדרה רוצה מחיי מה זה אומר שג'ייס וסבאסטיאן מחוברים??? יש לי מזל שיש לי KINDLE כי אם לא היה לי ולא הייתי יכולה להתחיל לקרוא את הספר החמישי פשוט הייתי מתאבדת -סוף ספויילר- לסיכום - עיר של מלאכים נופלים הוא הכי פחות אהוב עליי, ואני בטוחה שיש המון שיסכימו איתי ולפעמים שקוראים אותו יש הרגשה שקסנדרה פשוט רצתה להרוויח עוד כסף. ואם אתם פחות בקטע של קריאה באנגלית הייתי חוזרת לקרוא אותו רק אחרי שעיר של נשמות אבודות יצא בעברית, כי היה לכם כ"כ שאלות לא פתורות.

*חשוב לציין שקראתי את הספר באנגלית אז אני מתנצלת מראש אם אני הורסת שמות של דמויות* אני לא מאמינה שסוף סוף הספר תורגם לעברית ואני יכולה להיות הראשונה שכותבת עליו את הביקורת שלה אני זוכרת את הרגע הזה שגמרתי את עיר של מלאכים נופלים, ופשוט לא ידעתי מה לעשות עם שארית חיי. ובגלל זה החלטתי להוציא את הקינדל המאובק שלי ששכב לי במגירה ומעולם לא השתמשתי בו, ולקרוא את הספר הראשון שלי באנגלית. מאז עבר המון זמן ונחשפתי לכ"כ הרבה ספרים מדהימים באנגלית וסגנונות כתיבה שונים, ועל כך אני מודה לספר הזה כי אולי בילעדו עדיין הייתי קוראת רק בעברית (מי שקרא ספרים לעומת ספרים באנגלית יבין על מה אני מדברת) אז אתם בטח שואלים את עצמכם למה לעזאזל אני מספרת לכם את כל הסיפור הזה? אני בדרך כלל קוראת ספרים ממש מהר, ושאתה קורא ספרים מהר כ"כ בדרך כלל אתה לא תמיד זוכר את כל העלילה, את כל הרגשות שהרגשתה שקראתה את הספר. אבל עם הספר הזה זה לא היה ככה לקח לי 4 שבועות לגמור אותו (זמן מטורףףף *בבקשה אל תצחקו עליי*) והרגשתי כ"כ הרבה רגשות אותה שבניגוד להמון ספרים אני זוכרת אז בואו נתחיל לחפור לכם עליהם! -ספויילרים- -ספויילרים- -ספויילרים- אז הספר נפתח בסיימון ובאמא שלו אחרי שהיא מגלה שהוא בעצם ערפד והיא צועקת עליו שהוא "מפלצת" ושיחזיר לה את "הבן המקורי" שלה, וזה כזה עצוב שאמא שלו לא מקבלת אותו, ועכשיו אין לו שום מקום ללכת אליו. ולא מספיק שעכשיו לסיימון המסכן שלנו אין לאן ללכת המסדר הפסיק לחפש את ג'ייס, וברור שקליירי לא הולכת לעבור על זה בשתיקה אז היא הולכת למלכת החצר המבורכת. כאילו למה קליירי למה? למה? כולנו כאן יודעים ששום דבר טוב לא יכול לצאת מזה אז למה ללכת? אז קליירי הולכת למלכה טרילילילי הכל סבבה - מסתבר שהיא צריכה להביא לה איזשהי טבעת הכל סבבה, הכל קול, היא הולכת למכון כדי להביא אותם *בום סבאסטיאן וג'ייס מופעים משום מקום* רציני? - למה לא לעשות את זה יותר מטומטם ובא משום מקום? למה שהם פשוט לא יופיעו בחדר של קליירי באמצע הלילה - - אהה רגע שכחתי זה באמת קרה! , למה לעשות את כזה שיטחי? קסנדרה באמת שציפיתי ליותר ממך - ואולי זה באמת חלק מהבעיה של הספר שהוא טיפה שיטחי. יש בו חלקים לא נחוצים, דברים שהיו יכולים "להירקם" בצורה הרבה יותר (ואנחנו מכירים את קסנדרה אנחנו יודעים שהיא מסוגלת) אבל אז כמובן שיש בו חלקים מדהימים - כמו שסיימון מקריב את עצמו (או לייתר דיוק את הסימן שלו) כדי להציל את ג'ייס. וחלקים מצחיקים שרק קסנדרה מסוגלת לעשות וסוף (שלקח לו זמן להגיע אבל שהוא הגיע הוא "דפק הופעה") ופרולוגגגגגג - בין הפרולוגים היותר טובים שקראתי (אני לא אשקר, אני אפילו בכיתי שאלק ומנגוס נפרדו) שמפצים על הכל -סוף ספויילר- -סוף ספויילר- -סוף ספויילר- אז לסיכום- הספר הזה הוא נהדר. יש בו חלקים מצחיקים ומרגשים שרק קסנדרה מסוגלת לעשות. אך גם כאלה שפחות טובים. אך לבסוף החלטתי כן לדרג אותו בחמישה כוכבים כי אני כ"כ קשורה אליו, ואני ממליצה לכולם לקרוא אותו (בעיקר באנגלית, קראתי את הסדרה גם באנגלית וגם בעברית וזה פשוט שני עולמות שונים שאתם חייבים לגלות)

*חשוב לציין שקראתי את הספר באנגלית אז אני מתנצלת מראש אם אני הורסת שמות של דמויות* אני לא מאמינה שסוף סוף הספר תורגם לעברית ואני יכולה להיות הראשונה שכותבת עליו את הביקורת שלה אני זוכרת את הרגע הזה שגמרתי את עיר של מלאכים נופלים, ופשוט לא ידעתי מה לעשות עם שארית חיי. ובגלל זה החלטתי להוציא את הקינדל המאובק שלי ששכב לי במגירה ומעולם לא השתמשתי בו, ולקרוא את הספר הראשון שלי באנגלית. מאז עבר המון זמן ונחשפתי לכ"כ הרבה ספרים מדהימים באנגלית וסגנונות כתיבה שונים, ועל כך אני מודה לספר הזה כי אולי בילעדו עדיין הייתי קוראת רק בעברית (מי שקרא ספרים לעומת ספרים באנגלית יבין על מה אני מדברת) אז אתם בטח שואלים את עצמכם למה לעזאזל אני מספרת לכם את כל הסיפור הזה? אני בדרך כלל קוראת ספרים ממש מהר, ושאתה קורא ספרים מהר כ"כ בדרך כלל אתה לא תמיד זוכר את כל העלילה, את כל הרגשות שהרגשתה שקראתה את הספר. אבל עם הספר הזה זה לא היה ככה לקח לי 4 שבועות לגמור אותו (זמן מטורףףף *בבקשה אל תצחקו עליי*) והרגשתי כ"כ הרבה רגשות אותה שבניגוד להמון ספרים אני זוכרת אז בואו נתחיל לחפור לכם עליהם! -ספויילרים- -ספויילרים- -ספויילרים- אז הספר נפתח בסיימון ובאמא שלו אחרי שהיא מגלה שהוא בעצם ערפד והיא צועקת עליו שהוא "מפלצת" ושיחזיר לה את "הבן המקורי" שלה, וזה כזה עצוב שאמא שלו לא מקבלת אותו, ועכשיו אין לו שום מקום ללכת אליו. ולא מספיק שעכשיו לסיימון המסכן שלנו אין לאן ללכת המסדר הפסיק לחפש את ג'ייס, וברור שקליירי לא הולכת לעבור על זה בשתיקה אז היא הולכת למלכת החצר המבורכת. כאילו למה קליירי למה? למה? כולנו כאן יודעים ששום דבר טוב לא יכול לצאת מזה אז למה ללכת? אז קליירי הולכת למלכה טרילילילי הכל סבבה - מסתבר שהיא צריכה להביא לה איזשהי טבעת הכל סבבה, הכל קול, היא הולכת למכון כדי להביא אותם *בום סבאסטיאן וג'ייס מופעים משום מקום* רציני? - למה לא לעשות את זה יותר מטומטם ובא משום מקום? למה שהם פשוט לא יופיעו בחדר של קליירי באמצע הלילה - - אהה רגע שכחתי זה באמת קרה! , למה לעשות את כזה שיטחי? קסנדרה באמת שציפיתי ליותר ממך - ואולי זה באמת חלק מהבעיה של הספר שהוא טיפה שיטחי. יש בו חלקים לא נחוצים, דברים שהיו יכולים "להירקם" בצורה הרבה יותר (ואנחנו מכירים את קסנדרה אנחנו יודעים שהיא מסוגלת) אבל אז כמובן שיש בו חלקים מדהימים - כמו שסיימון מקריב את עצמו (או לייתר דיוק את הסימן שלו) כדי להציל את ג'ייס. וחלקים מצחיקים שרק קסנדרה מסוגלת לעשות וסוף (שלקח לו זמן להגיע אבל שהוא הגיע הוא "דפק הופעה") ופרולוגגגגגג - בין הפרולוגים היותר טובים שקראתי (אני לא אשקר, אני אפילו בכיתי שאלק ומנגוס נפרדו) שמפצים על הכל -סוף ספויילר- -סוף ספויילר- -סוף ספויילר- אז לסיכום- הספר הזה הוא נהדר. יש בו חלקים מצחיקים ומרגשים שרק קסנדרה מסוגלת לעשות. אך גם כאלה שפחות טובים. אך לבסוף החלטתי כן לדרג אותו בחמישה כוכבים כי אני כ"כ קשורה אליו, ואני ממליצה לכולם לקרוא אותו (בעיקר באנגלית, קראתי את הסדרה גם באנגלית וגם בעברית וזה פשוט שני עולמות שונים שאתם חייבים לגלות)