אומות במבחןיוחנן כהןהספר מספר את סיפורן של שלוש אומות קטנות בתקופת מלחמת העולם השנייה-צ'כוסלובקיה בימי משבר מינכן, פינלנד ב"מלחמת החורף" מול ברה"מ, ופולין שנלפתה בצבת בין ברה"מ וגרמניה. הספר מתאר את השתלשלות האירועים מהבחינות הצבאיות, המדיניות, ומבחינת היחסים הבינ"ל של אותן מדינות. הסופר בוחן האם ההנהגות בשלוש אומות אלה פעלו כראוי או שמא יכלו לנהוג אחרת ולהביא לתוצאות טובות יותר עבור מדינותיהם. הפרק האחרון של הספר מהווה סיכום של שלושת מקרי המבחן והפקת לקחים. בפרק זה הסופר מתייחס להיבטים כמו חוסנה של אומה- ממה הוא מורכב וכיצד אומה קטנה יכולה לבצר את חוסנה, מיעוטים לאומיים וזכות ההגדרה העצמית, האיזון הנאות בין השימוש בעצמה צבאית וניהול משא ומתן דיפלומטי, המשקל שאומה קטנה יכולה לייחס לחסותה של מעצמה ידידותית ולערובות בינ"ל ועוד. הספר כתוב בשפה פשוטה, לא אקדמית, לא מפרט יותר מדי ולא מחסיר יותר מדי ועל כן מהנה ומושך לקריאה. הספר נותן לקורא נקודת מבט חדשה על מצבה של ישראל כאומה קטנה. בפרספקטיבה היסטורית, ניתן למצוא קווי דמיון לא מעטים בין מצבה של ישראל כיום לבין מצבן של האומות הקטנות שתוארו בימי המבחן שלהן בספר, עת עמדו מול כוחות גדולים מהן. מומלץ מאוד למי שמתעניין בהיסטוריה (במיוחד של מלחה"ע ה -2), למי שמעוניין לדעת איך מנהיגים והנהגות נוהגים בשעת מבחן, איך אומות מגיבות בשעת מבחן, ולמי שמעוניין לקבל פרספקטיבה חדשה, פרספקטיבה היסטורית, על מצבה של ישראל כאומה קטנה שניצבת במבחן מיום הקמתה.
אומות במבחןיוחנן כהןהספר מספר את סיפורן של שלוש אומות קטנות בתקופת מלחמת העולם השנייה-צ'כוסלובקיה בימי משבר מינכן, פינלנד ב"מלחמת החורף" מול ברה"מ, ופולין שנלפתה בצבת בין ברה"מ וגרמניה. הספר מתאר את השתלשלות האירועים מהבחינות הצבאיות, המדיניות, ומבחינת היחסים הבינ"ל של אותן מדינות. הסופר בוחן האם ההנהגות בשלוש אומות אלה פעלו כראוי או שמא יכלו לנהוג אחרת ולהביא לתוצאות טובות יותר עבור מדינותיהם. הפרק האחרון של הספר מהווה סיכום של שלושת מקרי המבחן והפקת לקחים. בפרק זה הסופר מתייחס להיבטים כמו חוסנה של אומה- ממה הוא מורכב וכיצד אומה קטנה יכולה לבצר את חוסנה, מיעוטים לאומיים וזכות ההגדרה העצמית, האיזון הנאות בין השימוש בעצמה צבאית וניהול משא ומתן דיפלומטי, המשקל שאומה קטנה יכולה לייחס לחסותה של מעצמה ידידותית ולערובות בינ"ל ועוד. הספר כתוב בשפה פשוטה, לא אקדמית, לא מפרט יותר מדי ולא מחסיר יותר מדי ועל כן מהנה ומושך לקריאה. הספר נותן לקורא נקודת מבט חדשה על מצבה של ישראל כאומה קטנה. בפרספקטיבה היסטורית, ניתן למצוא קווי דמיון לא מעטים בין מצבה של ישראל כיום לבין מצבן של האומות הקטנות שתוארו בימי המבחן שלהן בספר, עת עמדו מול כוחות גדולים מהן. מומלץ מאוד למי שמתעניין בהיסטוריה (במיוחד של מלחה"ע ה -2), למי שמעוניין לדעת איך מנהיגים והנהגות נוהגים בשעת מבחן, איך אומות מגיבות בשעת מבחן, ולמי שמעוניין לקבל פרספקטיבה חדשה, פרספקטיבה היסטורית, על מצבה של ישראל כאומה קטנה שניצבת במבחן מיום הקמתה.
אומות במבחןיוחנן כהןהספר מספר את סיפורן של שלוש אומות קטנות בתקופת מלחמת העולם השנייה-צ'כוסלובקיה בימי משבר מינכן, פינלנד ב"מלחמת החורף" מול ברה"מ, ופולין שנלפתה בצבת בין ברה"מ וגרמניה. הספר מתאר את השתלשלות האירועים מהבחינות הצבאיות, המדיניות, ומבחינת היחסים הבינ"ל של אותן מדינות. הסופר בוחן האם ההנהגות בשלוש אומות אלה פעלו כראוי או שמא יכלו לנהוג אחרת ולהביא לתוצאות טובות יותר עבור מדינותיהם. הפרק האחרון של הספר מהווה סיכום של שלושת מקרי המבחן והפקת לקחים. בפרק זה הסופר מתייחס להיבטים כמו חוסנה של אומה- ממה הוא מורכב וכיצד אומה קטנה יכולה לבצר את חוסנה, מיעוטים לאומיים וזכות ההגדרה העצמית, האיזון הנאות בין השימוש בעצמה צבאית וניהול משא ומתן דיפלומטי, המשקל שאומה קטנה יכולה לייחס לחסותה של מעצמה ידידותית ולערובות בינ"ל ועוד. הספר כתוב בשפה פשוטה, לא אקדמית, לא מפרט יותר מדי ולא מחסיר יותר מדי ועל כן מהנה ומושך לקריאה. הספר נותן לקורא נקודת מבט חדשה על מצבה של ישראל כאומה קטנה. בפרספקטיבה היסטורית, ניתן למצוא קווי דמיון לא מעטים בין מצבה של ישראל כיום לבין מצבן של האומות הקטנות שתוארו בימי המבחן שלהן בספר, עת עמדו מול כוחות גדולים מהן. מומלץ מאוד למי שמתעניין בהיסטוריה (במיוחד של מלחה"ע ה -2), למי שמעוניין לדעת איך מנהיגים והנהגות נוהגים בשעת מבחן, איך אומות מגיבות בשעת מבחן, ולמי שמעוניין לקבל פרספקטיבה חדשה, פרספקטיבה היסטורית, על מצבה של ישראל כאומה קטנה שניצבת במבחן מיום הקמתה.
אומות במבחןיוחנן כהןהספר מספר את סיפורן של שלוש אומות קטנות בתקופת מלחמת העולם השנייה-צ'כוסלובקיה בימי משבר מינכן, פינלנד ב"מלחמת החורף" מול ברה"מ, ופולין שנלפתה בצבת בין ברה"מ וגרמניה. הספר מתאר את השתלשלות האירועים מהבחינות הצבאיות, המדיניות, ומבחינת היחסים הבינ"ל של אותן מדינות. הסופר בוחן האם ההנהגות בשלוש אומות אלה פעלו כראוי או שמא יכלו לנהוג אחרת ולהביא לתוצאות טובות יותר עבור מדינותיהם. הפרק האחרון של הספר מהווה סיכום של שלושת מקרי המבחן והפקת לקחים. בפרק זה הסופר מתייחס להיבטים כמו חוסנה של אומה- ממה הוא מורכב וכיצד אומה קטנה יכולה לבצר את חוסנה, מיעוטים לאומיים וזכות ההגדרה העצמית, האיזון הנאות בין השימוש בעצמה צבאית וניהול משא ומתן דיפלומטי, המשקל שאומה קטנה יכולה לייחס לחסותה של מעצמה ידידותית ולערובות בינ"ל ועוד. הספר כתוב בשפה פשוטה, לא אקדמית, לא מפרט יותר מדי ולא מחסיר יותר מדי ועל כן מהנה ומושך לקריאה. הספר נותן לקורא נקודת מבט חדשה על מצבה של ישראל כאומה קטנה. בפרספקטיבה היסטורית, ניתן למצוא קווי דמיון לא מעטים בין מצבה של ישראל כיום לבין מצבן של האומות הקטנות שתוארו בימי המבחן שלהן בספר, עת עמדו מול כוחות גדולים מהן. מומלץ מאוד למי שמתעניין בהיסטוריה (במיוחד של מלחה"ע ה -2), למי שמעוניין לדעת איך מנהיגים והנהגות נוהגים בשעת מבחן, איך אומות מגיבות בשעת מבחן, ולמי שמעוניין לקבל פרספקטיבה חדשה, פרספקטיבה היסטורית, על מצבה של ישראל כאומה קטנה שניצבת במבחן מיום הקמתה.
אומות במבחןיוחנן כהןהספר מספר את סיפורן של שלוש אומות קטנות בתקופת מלחמת העולם השנייה-צ'כוסלובקיה בימי משבר מינכן, פינלנד ב"מלחמת החורף" מול ברה"מ, ופולין שנלפתה בצבת בין ברה"מ וגרמניה. הספר מתאר את השתלשלות האירועים מהבחינות הצבאיות, המדיניות, ומבחינת היחסים הבינ"ל של אותן מדינות. הסופר בוחן האם ההנהגות בשלוש אומות אלה פעלו כראוי או שמא יכלו לנהוג אחרת ולהביא לתוצאות טובות יותר עבור מדינותיהם. הפרק האחרון של הספר מהווה סיכום של שלושת מקרי המבחן והפקת לקחים. בפרק זה הסופר מתייחס להיבטים כמו חוסנה של אומה- ממה הוא מורכב וכיצד אומה קטנה יכולה לבצר את חוסנה, מיעוטים לאומיים וזכות ההגדרה העצמית, האיזון הנאות בין השימוש בעצמה צבאית וניהול משא ומתן דיפלומטי, המשקל שאומה קטנה יכולה לייחס לחסותה של מעצמה ידידותית ולערובות בינ"ל ועוד. הספר כתוב בשפה פשוטה, לא אקדמית, לא מפרט יותר מדי ולא מחסיר יותר מדי ועל כן מהנה ומושך לקריאה. הספר נותן לקורא נקודת מבט חדשה על מצבה של ישראל כאומה קטנה. בפרספקטיבה היסטורית, ניתן למצוא קווי דמיון לא מעטים בין מצבה של ישראל כיום לבין מצבן של האומות הקטנות שתוארו בימי המבחן שלהן בספר, עת עמדו מול כוחות גדולים מהן. מומלץ מאוד למי שמתעניין בהיסטוריה (במיוחד של מלחה"ע ה -2), למי שמעוניין לדעת איך מנהיגים והנהגות נוהגים בשעת מבחן, איך אומות מגיבות בשעת מבחן, ולמי שמעוניין לקבל פרספקטיבה חדשה, פרספקטיבה היסטורית, על מצבה של ישראל כאומה קטנה שניצבת במבחן מיום הקמתה.
רטוריקהשי פרוגל0את הספר בחרתי לקרוא מתוך התעניינות בתחום הרטוריקה, מנקודת ההתחלה. פרוגל משרטט קשר משולש בין הרטוריקה (אמנות הדיבור), הלוגיקה (תורת המחשבה) והאתיקה (תורת המוסר). מבחינתו, המגובה בדעתם של פילוסופים רבים לאורך הדורות, הרטוריקה ה"טובה" היא זאת שמאגדת את הדברים המייחדים את האדם: החשיבה, הדיבור והמוסר. רטוריקה שכזו מכונה "רטוריקה הומניסטית". הספר מחולק לשלושה פרקים, העוסקים בכל אחת מצלעות המשולש הנ"ל. בחלק העוסק ברטוריקה מביא פרוגל את עמדותיהם של פילוסופים שונים לתורת הרטוריקה. בחלק העוסק בלוגיקה מדגים פרוגל את ההבדלים וההצטלבויות שבין החשיבה הרטורית לחשיבה הלוגית - לעיתים משלימות זו את זו ולעיתים מנוגדות ומפריעות זו לזו. בפרק השלישי מציג פרוגל שלושה נאומים הומניסטים מפורסמים - האפולוגיה של סוקרטס, הנאום על כבוד האדם של פיקו דה מרנדולה ו"האקזיסטנציאליזם הוא הומניזם" של סרטר. שלושת הנאומים הללו מציגים עמדה הומניסטית מובהקת - בשינויי סגנון ותקופה - והם דוגמא איכותית ל"רטוריקה טובה". הספר בסיסי. מי שיש לו רקע בפילוסופיה עלול להכיר את הטענות המוצגות בספר, אם כי השימוש בהן במסגרת הטיעון של פרוגל "עושה סדר" בדברים. ובכל זאת, הספר מסודר ומאורגן ומציג מהלך לוגי מוצלח ומנומק. כמו כן, מי שחסר בסיס פילוסופי יימצא בו ערך רב ושער כניסה איכותי לעולם הרטוריקה והפילוסופיה ההומניסטית בכלל.
פרדוקס הפוליטיקה היהודיתרות וייס0השאלה שרות וייס מנסה להתמודד אתה היא: למה בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו? האם יש משהו בעם היהודי שמושך את השחיטות האלה? הספר עוסק בשלוש תקופות בהיסטוריה היהודית: תקופת הגלות (עד 1840), תקופת האמנציפציה, ובתקופה המשתרעת מהפרעות המכונות "סופות בנגב" (1881-2) ועד ימינו. בחלק הראשון מנסה המחברת להסביר את עובדת קיומו של העם היהודי תקופה כה ארוכה בעוד שעמים חזקים מאתנו נכחדו. לדעתה הסוד נעוץ בכך שתפיסת העולם הפוליטית של העם היהודי שונה מזו של עמים אחרים. החלק השני דן בעליית האנטישמיות כתוצאה מהאמנציפציה. החלק השלישי עוסק בעיקרו בציונות ההרצליינית. הרצל חשב שהיהודים נרדפים מכיוון שהם חסרי מסגרת פוליטית לאומית טריטוריאלית, ואם זו הסיבה לשנאת היהודים אז ברגע שליהודים תהיה מדינה האנטישמיות תיעלם! כלומר, הציונות, לפי הרצל, הייתה פרויקט להעלמת האנטישמיות. האם ריכוז רובו של העם היהודי במדינת ישראל העלים את האנטישמיות? לא! הביטוי העכשווי ל"עומדים עלינו לכלותינו" היא האנטישמיות המופנה כיום לא רק כלפי היהודים כפרטים אלא גם כנגד מדינת היהודים. אצטט מדבריו של מיכה גודמן בערב ההשקה לספר שנערך ב"בית אביחי": "ישראל חוטפת את כל האגרסיות האנטי-מערביות. כפי שהיהודים חוו כפרטים את האנטי-ליברליות, ישראל חווה עכשיו את האנטי-מערביות." המחברת לא מצאה פתרון לבעיה אתה יצאה להתמודד, מכיוון "שמה שנקרא "השאלה היהודית" הוא בעצם שאלה על האנשים ששנאתם ליהודים היא העיקרון הפוליטי המארגן שלהם." [ציטוט מהמבוא לספר, עמ' xi]. אבל למרות זאת היא אינה פסימית. היא רואה שינויים קלים, שאולי ייקחו שנים רבות, אבל, היא סבורה, יבוא היום והעמים יהיו מוכנים לשלום אתנו. עד אז "העם הזה יכול רק להתגונן. אנחנו לא יכולים לשנות את העמים האחרים, אנחנו יכולים לתת להם דוגמה, יכולים לדרוש מהם להתנהג אחרת כלפינו, אבל לחשוב שאנחנו יכולים למצוא את הפתרון זה שיגעון." [מדבריה בערב ההשקה]
ראיתי אישאואן שירס0אהבתי את הביקורת של רויטל ק., ואנסה להרחיב בכמה נקודות שנגעה בהן. פעולתו של דניאל כלל איננה בגדר "טעות אנוש", הוא ביצע את המשימה שהוטלה עליו – חיסולו של ארכי-טרוריסט. בפעולה זו אכן נהרגו חפים מפשע. "טעות אנוש" הוא התירוץ שניתן על-ידי המערכת הביטחונית שהוא חלק ממנה כדי להתחמק מהאשמות המדיה. חוסר היכולת לפעול מתוך אמונה בצדקתך, במקרה זה, ולעמוד על שלך גם מול המדיה וקהילת ה-P.C. הוא הביטוי לאובדן הדרך של המערכת המוסרית המערבית. שירס אינו מתייחס להבדל בין מלחמה "רגילה" (בין מדינות וצבאות) לבין מלחמה בארגוני טרור. ההזדמנות לחסל מנהיג טרור עשויה להיות חד-פעמית, ואם לא ינוצל הרגע האיש עלול להיעלם לתקופה ארוכה שבה ימשיך במעלליו. כמה חפים מפשע תגבה ההימנעות מחיסולו? כאן אנו נוגעים בבעיה שמעסיקה פילוסופים כבר כמה עשרות שנים והידועה כ-"Should the Numbers Count". במילים פשוטות, בהקשר של הסיפור, אם ביכולתך למנוע מותם של רבים במחיר מותם של מעטים, באיזו דרך תבחר? לעניות דעתי התשובה ברורה. המאמר המכונן בנושא הוא (JOHN M. TAUREK Should the Numbers Count? Philosophy and Public Affairs, Vol. 6, No. 4. (Summer, 1977), pp. 293-316) אפשר לבחון את הבעיה גם מזווית השימוש ב"מגן אנושי", שיטה מקובלת בקרב ארגוני טרור (דוגמת חמאס וחיזבאללה). האם המגן האנושי אמור להקנות חסינות לטרוריסט? המקרה השני של "טעות אנוש" גם הוא אינו שייך לקטגוריה זו, אלא אם כן יוגדר רצח כ"טעות אנוש". לפיכך גם אינו יכול לשמש לצורך השוואה בין שני המקרים. לסיכום, מומלץ אבל הקריאה בו חייבת להיות ביקורתית (כפי שחייבת להיות ההתייחסות לכל מידע המגיע אלינו).