על אף הרושם שאולי יבוא בכם בראשונה, הרי שביקורת זו נכתבה בעברית, או יותר נכון: באמא של העברית. ביחד עם זאת נחסכו ממנה המילים המדוברות ברבים בלשון בני תשחורת, כמו אלה הבאות: כאילו, סבבה, אח שלי, פצצות לגבות ועוד כיוצא בכאלה.

שאפו אויר מלוא ריאותיכם בטרם תחלו לקרוא את זאת הביקורת, יען כי נועדה היא לדרכי המטיבים לכת וקרוא בשבילי קדמוניות ובימי האתמולים ואפשר כי למצער באשר בא בראשיתה, יש כי יבוא בכ

בכל מה שקשור לטיטוס, אספסיאנוס, יוספ/וס עצמו, הקנאים המורדים - אין אפשרות(לפחות לדעתי) להאמין למה שנכתב, בכל השאר עוד אפשר. ואמנם אלה קשורים מאוד לנושא המרכזי של הספר, ואם זאת עדיין - הספר שווה לקריאה.

בקריאה על היהודים שלפני כמעט אלפים שנה(ואף בחלקים מהספר מעבר לכך) קל מאוד להזדהות עם היהודים של פעם ליהודים של היום, כך, כשקראתי על הפילוסופיות היהודיות - האיסים, הצדוקים והפרושים גרם לי לחשוב -

תודה רבה ל<mark>ליזה אולמן</mark> !
סוף סוף אני יכול להגיד כמעט בוודאות שאבן קבורה
הנימצאת בטירה בדרום אוסטריה - אבן קבורה לזכרו של ליגיונר מהלגיון ה-15 שייכת לליגונר שקפץ מעל החומה לאחר 47 ימי מצור ביודפת ולכן זכה ב-CORONA MURALIS !!
בתרגומים הקודמים בשפה העברית ובגרמנית מוזכרים הלגיונות ה-5 וה-10 שהשתתפו בכבוש יודפת <mark>ליזה אולמן</mark>
תירגמה זאת נכון ללגיון ה- 15 והלגיונר שהופיע בתרגום
בשם טיטוס הוא לא טיטוס

מי לא שמע על יוספוס פלביוס/יוסף בן מתתיהו? כולנו שמענו. כולנו מכירים, בעיקר דרך סיפור מצדה, את סיפורו של ההיסטוריון היהודי שערק. כמה מאיתנו קראו ממש את כתביו? מתי מעט אני מניח. וחבל. חבל משום שהסיפור המובא בספר מתאר את אחת התקופות המרתקות ביותר בתולדות העם היהודי בכל הדורות. חבל, משום שהספר, באופן מרתק, מתאר סיפורים שרבים מאיתנו לא מכירים ושחובה עלינו להכיר. נכון, ההיסטוריה נכתבת ע"י המנצחים, ובמק

תרגום קולח ונהדר. עבודה חשובה מאוד בהתחשב בארכאיות של התרגומים הקודמים ובמידע החדש שהמחקר הוסיף לנו מאז פרסומם.
יש להלל גם את ההערות הרבות שחושפות את השגיאות והמגמתיות של יוספוס.

הספר הוא מסמך תעמולה רומאי עם אג'נדות מגוונות ודיווח חלקי וסותר על האירועים, אבל זה המקור העיקרי שיש לנו למרד ומכאן חשיבותו. התרגום הזה נותן כלים ביקורתיים לקריאה שלו וטוב שכך.

קריאה חשובה לכל יהודי, והכי חשוב שה