זהו הספר השני שאני קורא משל בשאראת וזהו ספר חביב בעיקר על המקומות אליהם אנו מובלים בחיים מרצון ושלא מרצון.
ג'וואד, פנסיונר מנצרת, רואה בעיתון מודעת אבל של אחת תמאם מכחול. ג'וואד היה בקשר עם אותה תמאם עשרות שנים אחורה, אבל איכשהו הקשר לא התפתח מעבר להיכרות קצרה. עתה מבקש ג'וואד ללכת להלווייתה של תמאם ולכבד את זכרה. אבל נפשו לא נחה.
ג'וואד נשוי ופנסיונר טרי, ועוד החיים לפניו. למרות זאת, הוא עוזב א

ג'וואד הוא בעל בעמיו בגיל הפרישה לפנסיה, נשוי לסלמה ולהם שני ילדים.
מודעת אבל על פטירת תמאם מכחול, זורקת אותו לתהליך החיזור שלו ותהפוכותיו אתה.

כשסיימתי את הספר, הרגשתי קירבה והבנה לעולם הערבי בכל הנושאים התבגרות ואהבה בין המינים. והיא למרבית הפלא , אינה שונה מכל התבגרות אחרת על תהפוכותיה.
הכתיבה רהוטה, מושכת וקלה לקריאה.
יחד עם זאת פעפעה בי תחושה עמוקה של אי הסכמה , והובלה בנתיב חד סטרי

ספר יפיפה, על אהבה שלא מומשה, ושרדה כ 30 שנה. וכשמדובר באהבה אין הבדלים ומחיצות בין לאומים ודתות.
ונוסף לכך מצייר הסופר בקו עדין את המאפיינים של החברה הערבית הנוצרית בענייני הנישואין, חשיבות המשפחה, גברים מול נשים, וישראל מול ערביי המדינה.
הסיפור שוטף, ושואב את הקורא אליו.
אהבתי מאוד את הספר, וממליץ עליו בכל לבי.