לא מבינה איך עד היום לא עשו מזה סרט. מצד אחד אוסף הרעיונות המשעשעים שיש כאן יכול להתחרות בקלות עם רבים מסרטי המתח או ההרפתקאות או המדע הבידיוני, גם אלה שעושים היום, ויחד איתם ישנם פה כל המרכיבים הדרמטיים שצריך כדי לבנות סיפור אנושי טוב.

ואפילו גיבור יש. גיבור אמיתי. אחד שסך החולשות שלו עולה בהרבה על סך היתרונות. כנראה שדווקא משום כך, מפני שהוא כל כך אמוציונאלי, מפני שלא הכל הוא מבין, אבל גם מפני שיש לו אינסטינקטים לא רעים וכי ברור שבתוך הנמר הזה מסתתר גם משהו רך, בגלל המורכבות האנושית והפגיעה הזאת אכפת לך ממנו ואת ממש ממש רוצה שיצליח לו, לא משנה מה שהוא עושה, גם אם על הדרך צריך לפוצץ בשביל זה את כל העולם.

גולי פויל קוראים לו. נראה לי שעם יחסי ציבור קצת יותר טובים, לז'אנר בכלל ולספר הזה בפרט, הוא היה יכול לתפוס יופי של מקום בין דמויות ספרותיות ששמען יצא למרחוק, גם אל מחוץ לקהילת קוראי הספרים, כי יש לו את זה. גדול כמו גוליבר, תמים כמו דון קישוט, נוקם כמו אדמונד דאנטס, גולי פויל הוא גולי פויל, אותנטי, מורכב ומתפתח.

הוא חי במאה ה 24, ניצול פאסיבי על ספינת חלל שכל יושביה נכחדו, מחכה למישהו שיעבור, ומישהו באמת עובר, רק בלי לאסוף אותו. מכאן ניצת מסע של יוזמה ונקמה שהתפאורה שלו היא וריאציה נהדרת על המציאות, לא מידי רחוקה ממנה, ככה שקל לדמיין ואפשר (אם מאד מאד מתעקשים) להאמין, אבל גם מקורית, מקוריות של מי שכנראה יש לו כושר המצאה ומידה לא מבוטלת של חוש הומור.

יש משפט כזה שאומרים, אחד הספרים המהנים שקראתי. לפעמים הוא גם נכון.

ריפרוף חטוף בין הספרים על מדפי החזיר את הספר למקומו ליד מיטתי.
ריפרוף חטוף בין דפיו של הספר הנורא והמרתק הזה החזיר אותי לעולמות הקודרים בו מתרחש הסיפור על גוליבר פויל, מכונאי מוגבל בשכלו וחסר אמביציה, שננטש על שבר של ספינת חלל, ויצר הנקמה מעורר בו עוצמה מעבר לכל דימיון.
כוכבים מיושבים, מלחמת חלל, מאבקי כוח, ומאבקי שליטה על אוצרות ידע ומשאבים אדירים..
הבלגן כולו מתחיל מתגלית מרתקת.
מדענים מצליחים לישם את המושג המעורפל טלפורטציה ליכולת ניתנת ללמידה. היכולת לנוע ממקום למקום בכוח המחשבה בלבד נקרא במאה הכ'ד גניטה. האפשרות לדלג מאזור לאזור ומיבשת ליבשת משבש את הכלכלה את התעשיה ואף את הסדר החברתי..
ולתוך המערבולת מוטל גולי פויל המחפש נקמה, ומוצא הרבה יותר מכך.
ספר מתח מהיר מרתק ועתיר דמיון, בו הנוף אינו מוכר לנו אך האנשים המאכלסים אותו נותרו אנושיים ומוכרים.
זהו ספר לחובבי מד'ב מכורים.
וזוהי הביקורת המובטחת ליעל.בזכותה נהנתי מצלילה מחודשת לנבכי הכוכבים..

אחד מספרי מדע בידוני הטובים יותר שקראתי

עולם עתידי - עם גורם מיסטי - בו רוב האנשים למדו להתעתק ( טלפורט בעברית צחה :) ) . הגיבור מתחיל בתור טכנאי מהדרג הנמוך ביותר שננטש בספינת חלל פגועה וחי שם לבדו זמן מה. בשלב מסויים ספינה עוברת לייד ומתעלמת מאות המצוקה שלו - ומכאן מתחילה העלילה והדמות מתחילה להתפתח - עם דבר אחד בראש - נקמה

פשוט כתוב יפה - האירועים שוטפים אותך לעולם של הספר. קל מאד להקשר אפילו לדמויות המשניות
פשוט ספר סוחף ומאד מעניין ומגרה את הדמיון

קלאסיקת מד"ב אמיתית - ספר מקורי, סוחף, מצחיק, מטלטל ורב מעללים.
הכתיבה המקורית של בסטר מגיעה פה לשיאה ומסתייעת בתרגום משובח במיוחד של (מי אם לא) עמנואל לוטם.
ההסתייגות היחידה היא כמות האלימות והאכזריות שמופיעות בסיפור, למרות שהן בלתי נמנעות בהתחשב במוטיב העיקרי של העלילה - נקמה.
פני מועדות לכוכבים הוא ספר שלא נס ליחו גם אחדי קריאות חוזרות ונשנות במשך 25 שנה.
מומלץ ביותר לחובבי הספרות הספקולטיבית הבלתי שגרתית.
גניטה נעימה !

אחד הספרים המדהימים ביותר במדבר אמתי של פעם ולא מעורבב עם פנטזיה פשוט מד"ב טהור
תענוג לקרוא ומבאס לסיים.
הספר עוסק כרגיל במדע הבדיוני בשאלות של אתיקה, מוסר
הספר עוסק באדם אנטי גיבור שלא מיצה עצמו בחייו עד שהגיע עת הנקמה , מה שהניע אותו להפעיל את מוחו ולהפוך עמו לנשק על מנת לבצע את משימת הנקמה בעוד כל התאגידים השולטים בעולם ובשאר כוכבי הלכת בהם חיים במי אדם
הוא מאד מתאים לתקופתנו ולשאלה הנוגעת להון ושלטו ובאופן יפיפה מייצא הסופר עלילה מפותלת הלוקחת אותנו אל הסוף המר, אך אולי לא, אולי לסוף הנקמה וגיבורינו מוצא עצמו במעין מטאפורה לגן עדן בה עוד לא אכלו מהתפוח והמניעים העיקריים הם מבוססי אינסטינקטים.
חובה לקרוא לכל מי שרואה עצמו כחובב מד"ב מקצועי.

פני מועדות לכוכבים, אלפרד בסטר
סוגה: מד"ב
במילה אחת: נוסטלגיה על מד"ב קלאסי
דירוג: 4 כוכבים (בעיקר בגלל שזו התקופה שבנתה את הז'אנר של המד"ב)

בקצרה: זהו סיפורו של גולי פויל, ההופך מאדם חסר כל כישורים או השכלה לאיש נקם הכי חשוב באנושות, זה שלוקח את הגניטה למקום שאף אחד לפניו לא עשה זאת. פויל הוא הצייד המושלם, חסר-המוסר – טיגריס. הוא יוצא למסע נקמה נגד כוחות שלא ישוערו, מסע שיוביל אותו אל מעבר לגבולות האפשר.
מד"ב: מד"ב קלאסי, כבד. טלפורטציה, קצת פיזיקה, מעט מסע בזמן. מצד שני, מדובר במד"ב של שנות החמישים, לפני שהאדם הראשון יצא לחלל.
מתח: מתח טוב לאורך הספר הכתוב בקצב טוב לצד חלקים שקטים יותר.
טכנולוגיה: מאוד מיושנת שלא ידעה לחזות את העתיד (מישהו הזכיר טלגרף וחברת RCA). מאידך, היה נחמד לקרוא כיצד חזו שמשפחות הטכנולוגיה ישלטו בעולם. גניטה/טלפורטציה במקום מסרים מהירים.
אלימות: לא ממש (יש, אבל לא תיאורים קשים כמו בספרות מתח מודרנית).
סקס: אין, ספר בטוח לנוער.
מתאים ל: אוהבי מד"ב קלאסי של אמצע המאה הקודמת.
קריאה חוזרת: זו הייתה קריאה שנייה לאחר שנים רבות שהספר שכב בבית הוריי (ולשם חזר בתום הקריאה).

סיכום: זה אינו ספר המתאים למתחילים, אבל מי שקרא הרבה מד"ב קלאסי בהחלט יהנה לקרוא וללמוד כיצד הז'אנר הזה התפתח. במשך שנים אמרתי לעצמי שיום אחד אקרא שוב את הספר הזה והנה מצאתי זמן (המדף שתמיד מלא בספרים חדשים הממתינים לתורם פתאום התרוקן). יש בו קצת מחשבות פילוסופיות ומוסר (אבל לא כבד מידי) וגם סוציולוגיה או ניסיון לתאר מבנה חברתי אחר כפי שנהוג בסוגה זו. מצד שני, הספר הזה מאוד ארכאי ולקוראים מסויימים זה עשוי להוריד.