חשיבות רבה יש לספר החדש "מיתוסים כנענים" שראה לאחרונה אור בסדרה המופלאה "מיתוסים", מבית הוצאת הספרים "מפה". הספר, העושה סדר במעט המיתוסים הכנענים ששרדו את תהפוכות הזמן (מתרגום לוחות הטין הכתובים בכתב יתדות שהתגלו בעיר אוגרית, המתוארכים למאה ה- 14 לפנה"ס ועד מיתוסים כנענים שהיו מוכרים משך מאות שנים בעת העתיקה ושהועלו לבסוף על הכתב ביוונית במהלך המאות הראשונות לספירה). כפי שמציינים המתרגמים במבוא לספרם, להכרת המיתוסים הכנעניים יש חשיבות אדירה דווקא בארצנו. החברה הישראלית היהודית גדלה על ברכי סיפורי המקרא שברבים מהם מתוארת נהייתם של בני ישראל אחר פולחן הבעל ופולחן העשתורת. בסיפורים אחרים מככבים נביאי ישראל כגיבורים הזוכים לסיוע אלוהי בכל הנוגע למלחמתם בנביאי הבעל הבורים. האלים הכנענים, המכונים "אלילים" מוצגות באור שלילי ושטחי ביותר. נראה כי כל אדם המבקש להרחיב את אופקיו ימצא עניין רב בהיכרות עם הסיפורים מזווית שמנגד, זו המעריצה את אלוהי הכנענים ולא זו המציגה אותם באור נקלה ובזוי.
הספר בנוי מארבע חטיבות. הראשונה - מציגה סיפורים הנוגעים לאלים ומעלליהם. נכיר בה את בעל, ראש הפנתיאון, הבועל את האדמה בזרעו, הגשם, את ענת אחותו-אהובתו הלוחמת, שמתבייתת ומתעדנת לפקודתו ואחרים. החטיבה השנייה מביאה סיפורי בריאת עולם, השלישית סוקרת עלילות גיבורים ומלכים והרביעית – מזמורים ותפילות לאלים. בסופו של הספר רשימה מבוארת של אלי כנען וגיבוריה העושה סדר במבוך השמות המבלבל וכן אחרית דבר העוסקת בהקשרים שונים וסוגיות השוואתיות בין המקרא לספרות הכנענית.
כתבי אוגרית חוברו בלשון שירה, שאת המבנה שלה היה בלתי אפשרי לשמר בתרגום, אך גם ללא ההתוודעות למבנה השירי נראה כי הקורא יוכל להכיר יותר מקרוב ולראשונה בעברית נגישה את עולמם התרבותי, הדתי והספרותי של העמים הקדומים שעמם חלקו אבותינו את הארץ הזו.