"החלטתי שזוהי שעת המפנה הגדול – לעלות לעמדות. חששתי מאוד שלא כל הטנקים יוכלו לשמוע אותי, וחשבתי על דרך חדשה לפנייה אליהם. כל דקה שחלפה היתה לרעתנו. הסורים היו מסוגלים לעלות על עמדותינו ואנחנו לא היינו מסוגלים לפגוע בהם. לא ייתכן שניסוג, חשבתי לעצמי, לא ייתכן שלא אצליח להעלות את הטנקים לעמדות.
"תחנות 'שוטר', כאן המג"ד. תראו באיזה אומץ עולה האויב לעמדות כלפינו. אני לא מבין מה קורה לנו, הרי הם בסך הכול ערבים ואנחנו חזקים מהם, התחילו בתנועה לפנים, וישרו איתי קו, אני מנפנף בדגל. נוע!" דיברתי בשקט, ורק את סוף דבריי הדגשתי בצעקה. לפתע כאילו השתחרר קפיץ סמוי. הטנקים החלו לנוע קדימה, מי מהר ומי לאט" (עמוד 135).

הספר "עֹז 77" (הוצאת שוקן, 1976) מאת אביגדור קהלני (לימים תא"ל), אשר לחם כמפקד גדוד הטנקים 77 בחזית הצפון במלחמת יום הכיפורים, מתאר את לחימת הגדוד כנגד שיטפון הצבא הסורי ועל קרבות הבלימה הקשים, ובהם קרב עמק הבכא. הקורא נחשף דרך הספר באופן בלתי אמצעי ללבטיו ובפחדיו של מפקד ולוחם, אשר נתון בנחיתות קשה אל מול אויב נחוש ורב עוצמה, אולם דבקותו במשימה, יכולתו למצות את כוחותיו והאמצעים שברשותו הופכים את הקרב לשקול. גדוד 77 החל את המלחמה עם 44 טנקים, אולם מיד בתחילתה סופחות שתיים מן הפלוגות לכוחות אחרים ומצבתו עמדה על כ-20 טנקים. בעמק הבכא בבוקר ה-7 באוקטובר 73', בלם הגדוד כ-100 עד 110 טנקים, כשבתום הקרב נותרו ברשות הגדוד כשמונה טנקים מתפקדים. יומיים לאחר מכן, ב-9 בחודש, בסיום הקרב נותרו רק כחמישה טנקים שלא נפגעו ולהם מעט תחמושת ודלק. באותו יום לחם הגדוד בכוח בן 150 ל-160 טנקי טי-62, ולמרות שלא קיבל סיוע אווירי וארטילרי השמיד את רובם.

אחד הקטעים שריגשו אותי במיוחד בספר תואר באופן לקוני כמעט. הקטע נוגע לחילוצו של המג"ד יוסי בן-חנן, אשר שב מחו"ל עם פרוץ המלחמה, לאחר הקרב הכושל לכיבוש תל שאמס. בן-חנן היה חברו הקרוב של מח"ט 7, אל"מ יאנוש בן-גל, והלה לא ויתר ושלח כוח מיוחד למשימת חילוץ נועזת מן השטח שבשליטת הצבא הסורי. "יאנוש ארגן כוח קטן, בפיקוד רס"ן יוני מהצנחנים, ובסיוע יוסי, סגנו של יוס, הוא חילץ – לאחר שעות של מאמצים – את בן-חנן ואת הנהג. בקשר תודרך בן-חנן כיצד להפסיק את הדימום החזק בירכו. מערכת הקשר החטיבתית הופנתה כולה להצלתם של בן-חנן והנהג. השניים פונו מהשטח, שעדיין לא נכבש על-ידינו, לאחר שווידאו שאין איש חי נוסף באזור, והועברו לבית-חולים בעורף" (עמוד 180). רס"ן יוני היה לא אחר מיוני נתניהו ז"ל, יוצא הצנחנים אשר פיקד במלחמה על כוח מסיירת מטכ"ל. בעבור חילוץ זה, עליו פיקד, ופעולות נוספות עוטר נתניהו בעיטור המופת.

רבות נכתב לימים אודות קהלני וחטיבה 7, במיוחד לאור ספרים דוגמת "על בלימה" מאת אבירם ברקאי(שנועד להשיב את כבודם האבוד של לוחמי חטיבת השריון 188), אולם לא ניתן להכחיש כי קהלני ולוחמיו, כדברי רפול בתום קרבות הבלימה, הצילו את עם ישראל (זה אמנם נשמע קצת בומבסטי אבל חזית רמת הגולן היתה, כשם הספר שכתב ברקאי, תלויה על בלימה). קהלני עוטר על גבורתו במלחמת ששת הימים בעיטור המופת, ועל האופן בו לחם והנהיג את גדודו במלחמת יום הכיפורים עוטר בעיטור הגבורה. לימים שירת כמפקד חטיבה 7, פיקד על אוגדה במלחמת לבנון ועל המכללה לפיקוד ומטה. הספר כתוב היטב והקורא אוחז בו ולא מרפה, ואינו יכול שלא להשתאות נוכח אומץ הלב שהפגינו לוחמי צה"ל נוכח תנאי פתיחה קשים ונחיתות מספרית מובהקת. הקריאה בספר מרתקת ומלמדת. מומלץ בחום רב ללוחמי ומפקדי צה"ל, לחובבי מדע המדינה וההיסטוריה הצבאית יש מה ללמוד!!!

אחד הספרים הטובים שנכתבו על המלחמה הניבזית ההיא
שתפסה אותנו ביום הכיפורים.
מלחמה שבעקבותיה מדינת ישראל לא חזרה להיות מה שהייתה ורבים מאיתנו כולל אני לא חזרנו משם במובנים רבים אנו עדיין תקועים בה.
מי שידבר על נצחון גדול תשכחו מזה יצאנו משם חבולים ומוכים לדורות.
הספר הזה מתאר היטב ובמדוייק את מה שהיה... קראתיו מזמן אבל זכור לי שלקראת סיום הספר הוא מספר שאחרי שקהלני עבר את כל מדורי הגיהנום והיה בדרכו לחזור לביתו נודע לו שאחיו וגיסו נפלו - ימים איומים.
הספר מומלץ כי חייבים לזכור ולא לשכוח.
כי אנו עדיין במצב מלחמה וצריך לעשות ממש ממש הכל שדבר כזה לא יחזור.

מסמך אישי מרתק על קרבות הבלימה במלחמת יום הכיפורים על ידי גדוד 77 של חטיבה 7.
כתיבה ברורה, קולחת, מרגשת ומפרגנת, ובה בעת צנועה ומדברת בגובה העיניים.
אשרינו שיש לנו גיבורי ישראל כמו האיש הזה

ספר שנכנס לפנתאון של הסיפורת הצבאית.
מלחמת יום הכיפורים מעיניו של קצין מדרג בינוני.
מספק הצצה חשובה לעולם הקרבות הקשים וגילויי הגבורה של שדה הקרב במלחמה.
ספר חובה לכל מי שמתעניין בסיפורת צבאית, וגם למי שלא.

סיפורו של גדוד 77 בחטיבה 7 במהלך מלחמת יום כיפור. סיפורו של מפקד, מג"ד שריון בצה"ל, לוחם מעוטר ממלחמת ששת הימים, שמצא עצמו במצב קשה, כמעט בלתי אפשרי, עם קומץ טנקים מול נחילי השריון הסורי המנסה לשטוף את רמת הגולן באוקטובר 1973. זהו גם סיפורה של מלחמת יום כיפור וסיפורו של עם ישראל, המסופר מכלי ראשון, ממפקד ולוחם שחווה את נוראות הקרב על בשרו וראה את חבריו ופקודיו נפגעים לצידו.
ספר על עוז רוחו ועוצמתו של האדם שבטנק, של מי שיודע שרק הוא ואנשיו הם הקו האחרון שמונע מאוייב להתפרץ ולפגוע בעמו. ומכח משולב של אמונה בצדקת דרכו וחוסר הברירה הוא מצליח לגייס כוחות לא אנושיים ולא ברורים ומצליח להציל ולהתגבר גם ממצב קשה, כמעט כנגד כל הסיכויים ולהפוך את התמונה לניצחון מזהיר, גם אם במחיר כבד.
ספר משמדגיש גם את הניצחון הישראלי העצום בשדה הקרב במלחמת יום כיפור, למרות הכשלון המודיעיני, ההפתעה בפרוץ הלחימה, והמצב הקשה אליו נקלעה המדינה בתחילת המלחמה.

ספר חשוב המתאר את ימי האימה שעברו על חיילינו בקרבות הבלימה ברמת הגולן במלחמת יום הכיפורים.
(משום מה נחשבת לנצחון) בעיני מלחמה שאחריה מדינת ישראל איבדה את נכס ההרתעה שלה ועד היום לא הצליחה להשיבו.
הספר מתאר גבורה של לוחמים שעמדו והגנו בידיעה שקיום מדינת ישראל (לא כקלישאה) עליהם. סיכנו נפשם ורבים שילמו בחייהם.
לאחר מחדל נורא של ההנהגה-מחדל שאין למחול ואסור לשכוח אותו.
מחדל שמקורו בחטא היוהרה.
יש בספר תאור מפורט מאד של התפתחות הארועים מהימים שקדמו ועד לסיום הקשה.
קשה באופן אישי גם למחבר: איבד אח וגיס.
חשוב לזכור ולא לשכוח.
חשוב שגם כעת שסביבנו צחצוח חרבות מכל עבר.
ומיליטנטיות שרק גוברת.
יש לעשות את הכל לנסות להביא לרגיעה בארץ המדממת שלנו.
ברור ששלום לא יגיע על "מגש של כסף".
ברור שיש לעשות הכל להתכונן לרע מכל אבל "לרדוף שלום" זהו ציווי שלנו כעם לעתידנו ולעתיד בנינו.
כך אני רואה את הדברים-אני חש שזו חובתנו לדורות הבאים.

קהלני הוא גיבור ישראל כי המלחמה הארורה ההיא הולידה הרבה גיבורים כי הם כאלה .
אחרי שהגנרלים משתחררים מהצבא הם הולכים לשדות הפוליטיים ושם הם נשחקים עד דק .
הם מתבזים נגררים אחרי עסקנים עלובים וכך הם מאבדים את הכבוד שהרויחו אותו בדם יזע ודמעות.
טוב שהספר מספר את סיפורו של קהלני החייל והלוחם ולא קהלני הפוליטיקאי כי שם לא היו ןלא יהיו מעריצים וטוב שכך.

קורות החטיבה בה שירת אביגוד קהלני במלחמת יוה"כ, קרבות הבלימה בעמק הבכא,סיפור אל גיבורים מעטים אל מול נחילי הטנקים הסורים השועטים אל מורדות רמת הגולן ונתקלים במחסום האחרון לפני הכנרת וכל ישובי החולה.
קהלני שנפצע בקרבות ברגע שיכול היה לעמוד חזר לקרבות
ולאחר המלחמה קיבל אות גבורה על פועלו במלחמה.
מומלץ.

ספר טוב מאוד למתעניינים במלחמות בלל ובמלחמת יום הכיפורים בפרט. דמותו של קהלני מיוחד מאוד והענווה שלו מדהימה.
הוואי שנזכה להרבה מפקדים ומנהיגים כאלה!