מעניין שהקובץ נקרא 'שירת קוסובו' והיא לא בדיוק משרתת את האלבנים תושבי המחוז דהיום. שירת קוסובו מרתקת מאד, סוג של שובבות וחציפות כלואות בתוך המסורת האירופאית של 'הו!! אבוי!!! סוסי הטוב נפל בקרב, אניף חרבי ואגאל את עמי מייסוריו!". שירת קוסובו לדעתי הינה חובה לחובבי שירת אל סיד והניבלונגים, אני לא משוכנע כמה אריה סתיו באמת דובר סרבית (הוא כותב על זה משהו במהלך הספר, אבל כבר שכחתי). לסיכום מומלץ לחובבי הז'אנר!











