כשהסתכלתי על הספר "נסיך שוויצרי" במבט ראשון, קראתי את התקציר ועלעלתי בכמה עמודים, נדמה היה לי שזה עוד אחד מספרי הרומנטיקה לנוער שתופסים תאוצה בזמן האחרון, אך נתתי בכל זאת הזדמנות לספר הזה, שהבטיח בתקצירו לדון ב"רגישות ובסוגיות מורכבות".

לאחר קריאת הספר, אני יכול לומר שכן יש בספר הזה רומנטיקת נעורים קלאסית, אך לא מאוד קלאסית. בספר ישנן תהפוכות, הפתעות ורבדים שבהם הספר עוסק, שתקציר העלילה אינו מפרט עליהם יתר על המידה.

כאמור, מסתתר בספר הזה רובד נוסף ומעניין, המדבר על דפוסי התנהגות בתוך קהילות סגורות, המדבר על חיי קהילה מאוחדת למראית עין, כזו שרק אם תיכנס לתוכה, תבין מה בעצם קורה בה.

אני לא רוצה לפרט יותר מדי על הנושא, כי זה כבר יהרוס את ההנאה מהספר. רק אומר שיש פה קצת יותר מן הנראה לעין, ומה שאפשר למצוא הוא בהחלט מעניין וגורם לקריאת הספר להפוך למהנה מאוד.

ביקורת : אחד הספרים הטובים ביותר שקראתי, הומור, מתח ודמויות עשירות היו רק חלק מהדברים שעשו את הספר הזה למה שהוא.
הספר מגולל את סיפורה של פנימייה שלמה, מהנערים והנערות המתגוררים בה ועד לחברי הסגל, המושפעים מנער חדש שהגיע לפנימייה, גולן. הוא נותן לכל אחד הרגשה של חשיבות, הוא יודע לדבר בתחכום ומפליא את כולם באינטלקטואליות שלו- כל התכןנות שבהן הוא ניחן גורמות לו להפוך את הפנימייה על פיה.

[[[מי שמתעניין וקרא כבר את הספר; לאחרונה למדתי על פסיכאטריה. מדע הפסיכופטים. התיאור של גולן מתאים בדיוק לפסיכופט: אדם שלא שם לב לרגשות של אנשים אבל יודע לשחק בהם כרצונו, ורומס כל אחד בדרך לפסגה. אנשים כאלו ניתן למצוא בעמדות הכי בחירות, ראשי חברות ואפילו שרי ממשלה.]]]

לסיכום, אחלה ספר!!!!!!!!, תקראו בדחיפות. (אני קראתי אותו לפחות שמונה פעמים).

הכי טוב : הסוף...

הכי רע : הבאסה בסוף...

ציון (1-10) : 9.99999999999999

מיועד: לגילאי 8+, ובעצם גם למבוגרים.

נסיך שוויצרי... ספר קצת מפחיד. באמת יש בו יותר עומק ממה שכתוב בכריכה, אבל לא היה שלב בספר שהרגשתי שאני מתלהבת ממה שכתוב, ושאני צריכה לעצור את העיינים שלי כדי לקרוא לפי הסדר ולא לעבור לעמוד הבא. לא התעצבתי על זה שהספר נגמר. חלק מהדמויות היו חלשות אופי והיה מעצבן לשמוע עליהם. ההפתעה בסוף הספר לא גרמה לי לחשוב 'איזו גאונות!' או 'איך לא עליתי על זה?'
אלא גרמה לי להתעצב על ההשלכות שיש לזה על הדמויות הנוספות ועל זה שלפי דעתי זה מעט הרס את הספר.
ולמרות כל זה הספר עניין אותי וגרם לי להמשיך לקרוא. היו בו קטעים נחמדים כמו ה"אם מלאך וורדרד מרחף עכשיו...". אני לא מצטערת שקראתי אותו, אבל אם יש לו ספר המשך, אותו כבר לא הייתי קוראת. אולי פשוט כי לא התחברתי מספיק...

לסיפור ישנו פואנטה המתגלה בסוף ששופכת אור על עלילה .

הספר כתוב בצורה מיוחדת ,שזה לא בהכרח טוב או רע רק שינוי ,אהבתי את דמות המספר שהוצגה בצורת הדימויים של המלאך .

הדמויות ברובן חוץ מהדמות של הנסיך והמנהל ,לא בנויות היטב ,וחבל!