כאן המקום להיות גלוי.
אף פעם לא הבנתי, לעומקו, את המושג "ספר טיסה" או "מתאים למספרה"...
איכשהו, קישרתי את המונחים לספר שהוא: 'חפיף', סתמי, רדוד, לא נותן כלום, לא רציני ואולי סתם 'קליל'.
בזהירות רבה, ועם מעט צער אומר כי נדמה לי שספר זה עונה על חלק מההגדרות שהבאתי.
רם אורן, אולי הסופר הישראלי הפורה ביותר בימינו, מסוגל להרבה יותר מהתוצאה העגומה, שיחד עם ד"ר יואל רפל וד"ר פנינה גלפז-פלר, המוכשרים בזכות עצמם - היו שותפים לה.

רבים הקטעים שנראו בעיני די מגוחכים:
הנחש עם ברית המילה של משה ובניו (עמ' 102/3).
הוראות המלך רעמסס למנהלי העבודה שלו (עמ' 103/4).
התנהגות חיות הטרף עם משה ואהרון, בבואם לארמון המלך (עמ' 106).
לא היה בי כל רצון לברר עוד נתונים המובאים בספר כמו, האם מיכל התאבדה בשתיית רעל (עמ' 155), או האם גוליית היה מואבי, ולא פלישתי (כפי שנרמז בעמ' 205) והאם הוא היה מצאצאיה של עורפה שנשארה במואב ולא הצטרפה לרות ונעמי, בבואן ארצה.

11 סיפורי האהבה שמובאים כאן הם על אברהם והגר, אליעזר ורבקה, יעקב ורחל (לאה), יוסף ואסנת, משה ומרים, שמשון ודלילה (אחד ההזויים), דוד ובת שבע, שלמה ומלכת שבא, אלישע הנביא והאישה השונמית, בועז ורות ואסתר המלכה והגי (רמז, אהבה חד צדדית של סריס ש"מת" על אסתי שלנו).

נו, "ואין שום דבר טוב בספר?", אתם ודאי שואלים.
אה כן, נזכרתי, יש! והוא החלוקה הברורה לפרקים, שביניהם אתה יכול לטייל למטבח ולהנות מ"נישנוש" טוב שימלא את המצברים שהתרוקנו - ולהמשיך בקריאה...אם בא לך, כמובן.

ובכלל, יש לי הרגשה שכל "סופר נחשב" לא מרגיש שהוא תורם לשיח הציבורי אם אין באמתחתו איזו "אנטיתזה לתזה" (התנ"ך) שעליה גדלנו. ואולי זה הזמן להמתין בצד ולחכות להתפכחות וחזרה איטית לסינתזה (שתכלול את הבסיס עם מעט מאד "צ'יזבטים" - שבלעדיהם "ספר הספרים", כנראה, לא מספיק מושלם...)
איכשהו הצלחתי לסיים.

מהתנ"ך באהבה הוא מקבץ בלתי שיגרתי של סיפורי האהבה הגדולים ביותר שהוצנחו בתנ"ך. הספר כתוב בסגנון עכשווי, סוחף וחדשני, כשסיימתי לקרוא את הספר נישארתי עם טעם של עוד ויש בי החשק לקרוא את ספר התנ"ך מתחילתו ועד סופו כי ספר התנ"ך מלא בסיפורים מאוד מעניינים, סוחפים, ומופלאים מאוד. ספר זה מהתנ"ך באהבה מומלץ לקריאה וספר התנ"ך מומלץ בחום לקרוא ולהנות מקריאתו.

חלק מהאהבות הכתובות בספר נכונות.וזה רק חלק מיזערי.
אבל החלק האחר מקושקש,הומצא ואין בו שמץ של אמיתות.
את האהבות מהתורה שמוכרים לכולנו,על זה לא צריך לכתוב ספר כי יש לנו את ספר הנבחר והקדוש.
השאלה ששאלתי את עצמי אחרי קריאת הספר:
"חסר נושאים לחבר עליהם סיפורי אהבה בידיונים שלא היו ולא נבראו?"
התאכזבתי ובגדול.

הפעם זו ביקורת אמיתית. לא אהבתי את הספר. לפעמים לא יכולתי לקרוא. למיטב הבנתי זו לא הדרך להתייחס לאישי התנ"ך. לעניות דעתי גישה זו אולי מרחיקה יותר מאשר מקרבת. זו מחאתי הקצרה אך הנוקבת.

טוב ... אז אף פעם לא חשבתי שרם אורן יוציא ספר על סיפורים מהתנ''ך כי הוא הריי סופר מתח אז זה דיי מפתיע כול אחד לפי דעתי יופתע לישמוע שרם אורן הוציא ספר שכזה .
ורובכם ביגלל זה ודי יחשבו שהוא לא משהוא אבל ואללה ספר ממש נחמד וכליל ,לפחות 10 סיפורי אהבה שכראו בתנך אם אני לא תועה במספר ,שכתובים בשפה קלילה ומובנת משהוא שאם אתם קוראים בתנך אתם לא מבינים אפילו חצי .
חלק מהסיפורים כבר הכרתי שם ואילו היו כאלו שחידשו לי.
ספר נחמד מאווד ולמי שהוא את הזאנר התנכי זה ספר טוב יש סיפורים מעניינים ויש קצת פחות .
בסך הכול ספר שווה קריאה למישמעוניין בזנאר אך האיתי אומרת גם למי שלא ביגלל השפה הקלה והזורמת .

הספר הזה שונה מאוד מכל ספריו של רם אורן, כתוב יפה ומרגש, אהבתי את סגנון הכתיבה, והסיפורים חידשו והרחיבו את הידע שלי.
מומלץ.

אני מאוד אוהב את הז'אנר החדש של ספרים המבוססים על דמויות ואירועים מהתנ"ך. גם ספרו של רם אורן הוא סוג כזה, הספר מורכב מסיפורים קצרים על אהבות בתנ"ך. עצוב , פשוט עצוב מה שהספר עושה לסיפורים התנ"כיים . רם אורן הצליח לקחת את יצירת האומנות הגדולה ביותר שנכתבה אי פעם , להוציא ממנה סיפורים ולהפוך אותם למעין רומנים עכשווים בשפה ילדותית ודלה. אני אתן דוגמא אחת וגם זה יותר מידי לספר הבזוי הזה : הסיפור של יעקב רחל ולאה מסופר במעין שרשרת אירועים שבתחילתה יעקב אוהב את רחל ומתעלם מלאה , לאחר שבע שנות עבודה יעקב מקבל את לאה במקום את רחל ולכן שונא את לאה , לאחר שבע שנות עבודה נוספות יעקב מקבל את רחל , לאה מביאה ילדים רחל לא , יעקב אוהב את לאה את רחל לא. זהו פיניטו . הזדמן לי לקרוא על ספורו של יעקב בלא מעט ספרים , הספור כמו שהוא כתוב בספר הזה הוא ללא ספק הגרוע השטחי ואף המבזה ביותר שקראתי עד עכשיו.

הסופר רם אורן לא יצא לי לקרוא את הספרים אף על פי שהוא מאוד פופלרי ואף שמעתי את הסיפור שלו באופן אישי מפיו במסגרת הפעילות בעבודה הוא הוזמן לתת הרצאה וחתימה על הספר החדש וכל הזמן יש לו ספרים חדשים האם יש טעם לקרוא את הספרים שלו

בספר יש מגוון סיפרים מהתנ"ך, חלקם ידועים וחלקם ממש לא. רם אורן מצליח להכניס לסיפורים האלה חיים ומרקם. הכתיבה קולחת וממש הצלחתי לדמיין את התקופות, הדמויות, המקומות, הקולות והריחות. הספר זורם לחלוטין. 2-3 סיפורים היו מיותרים לדעתי או חסרי פואנטה אבל נראה לי שרם אורן בחר לכתוב אותם כי, כמו בחיים, לא כל הסיפורים מסתיימים ברעם גדול. אהבתי את העובדה שיש שם סיפורים שבחיים לא שמעתי עליהם, למשל סיפור רבקה ואליעזר העבד של אברהם. הרגשתי שיש עומק לדמויות ושיש להם הרבה גוונים.
בנוסף, יש שסיפורים שהם כל כך מרתקים שהם לא יוצאים מהראש הרבה זמן.
לסיכום- ספר מהנה, קליל ומומלץ