התרגום שבידי הוא משל פסח גינזבורג, שהצליח להעניק נופך תנ"כי לתרגום, או במלים אחרות, תחושה של גריסת חצץ בשיניים. הספר יצא ב-1985 והתחושה היא 1935. יש כבר תרגום חדש יותר לספר המקסים הזה וכדאי כנראה לקרוא אותו.
פרס הפוליצר הוענק לראשונה לאשה על ספר ובק היתה זו שזכתה בו על ספר זה. בצדק רב.
האדמה הטובה הוא סאגה משפחתית, בסין של אמצע המאה ה-19. איכר עני בשם וואן לון, העמל על עיבוד אדמתו וחי חיים שאין בהם תוחלת רבה, החליט יום אחד שהוא צריך אשה. אלא שלוואן לון אין הרבה מה להציע. הוא חי עם אביו הזקן, אדמה קטנה לו וזהו. כל מה שהחיים מציעים לו זו שפחה מהבית העשיר הגדול. הוא ניגש לשם בדחילו ורחימו ובסוף הוא משיג את או-לאן. או לאן היא אשה חרוצה, כנועה וכשרונית, המטה כתף ומסייעת לו בעיבוד אדמתו ודי מהר גם להולדת שני בניו ובתו. העזרה שלה מתחילה את ראשית תקומתו של וואן לון, עד שהבצורת מכה בהם. למרות שנראה היה שאדמה נוספת הצטרפה למעט אדמותיו ומדושנת היא, מהבצורת הוא כבר לא יראה דבר בשום חלקה מחלקותיו. בצר לו הוא לוקח את משפחתו ונוסע דרומה מאה מילין ברכבת, להתחיל חיים של חיזור על הפתחים ועבודות מזדמנות.
מהמעט שהצליח לחסוך וואן לון חש שזה לא מקומו ועד מהרה הוא שב לאדמותיו בצפון, כשאשתו הנאמנה מצליחה לשים יד על אוצר קטן. זוהי תחילתו של השפע, חזרה לבית, רכישת אדמות נוספות, התעשרות והסתמכות שוב ושוב על הקשר של האדם לאדמתו, התפרנסות ממנה ומהשפע שהיא יכולה להעניק.
לשני בניו הגדולים וואן לון מעניק את חסד ההשכלה. הם עולים ופורחים, חצרו גדלה כמקובל אז, נשות בניו מצטרפות וכך גם פילגש. נשמע טוב מכדי להיות כך לאורך זמן והבעיות אכן מתחילות.
בק יודעת בהחלט לספר סיפור. אין שורה מיותרת וסאגה של שלושה דורות נפרשת מול עינינו באופן בהיר, לעיתים נוגע ללב, בלי גלישה לסנטימנטליות מיותרת. היא גם יודעת לפרוש לפנינו זמנים של שינויים כבירים ממעבר מהכפר לעיר, מבערות להשכלה, מעוני לעושר ומה כל אלה עושים לבני אדם בעידן בו המרחקים קוצרו ע"י ההמצאה החדשה ושמה רכבת, אבל לא מעבר לכך, בטח לא עיתונים, טלגרף, רדיו ודומיהם. מה שכן, מי שלא חיפש קיצורים תמיד יכול היה להסתמך על האדמה הטובה, גם אם הוא כבר לא עיבד אותה בעצמו, אף לא בניו.
ההמשך המרתק נמצא בספר בנים, שם אנו פוגשים שוב עידן של שינויים.
ספר מקסים ושובה לב.

המילה הראשונה שקפצה לי לראש היא "נוגע ללב".
החיים הפשוטים של האיכר וזוגתו מתוארים ביד אמן. במיוחד זכור לי הרצון לטלטל את אשת האיכר, אשר מסירותה לבעלה מזכירה את מסירות הכלב לאדוניו, ולצעוק לה שאיש זה אינו ראוי לה. כניעותה היא משהו שקשה לנו, החיים בציביליזציה אחרת, לתפוס. בנוסף הספר מתאר את קלקול המידות של האיכר אשר הפך מעובד אדמה עני לאדם עשיר ומושחת.
מומלץ.

כל כך הרבה שנים, כל כך הרבה פעמים שקראתי את הספר הזה ואחרים של הסופרת המדהימה - ותמיד מחזירה אותי לאחור בזמן ,לעלילה הסוחפת, להתפעמות שבגילוי חיי הכפר העתיקים , המנהגים הישנים, אורח החיים המעניין מאין כמוהו... מומלץ סוחף ונפלא !

אחד הספרים המעולים ומרגשים.
קראתי אותו בנעורי ונחרט בזכרוני
אולי מהאימפטיה כלפי המשפחה.
סיפור עצוב ומרתק.

מאבק של אדם ואשה באתני הטבע מול שלטון עריץ.אבל איזו אהבה עמוקה והקורבן שהם מקריבים מראה עד כמה הכח טמון בנו באדם הפשוט.

ראיתי את הספר שוב על הדוכנים- ספר מופת שאי אפשר לשכח . כמה חבל שאפשר עדיין למצא גם היום מוטיבים שהיו נכונים לפני לפני עשורים בסין . אין סוף לעריצות?

עלילה הסיפור מתרחשת על רקע סין הישנה, והיא מתמקדת בחייהם של איכר ובני משפחתו הנאחזים באדמה כמקור של
כוח והישרדות.

הספר הטוב ביותר שקראתי בחיי , עד היום אני שומרת אותו !

ספר מדהים על תהפוכותיו של איכר בסין.