אחד הספרים הטובים שקראתי !
מרגש, סוחף, מרתק ומלא הפתעות !
פשוט לא הצלחתי להוריד אותו מהידיים !

אחד הספרים הטובים ביותר שקראתי, הספר משקף את הראליטי בימנו בצורה מאוד מוגזמת אך כזו שגם גורמת לנו לתהות מה יהיה הסוף.
מסופר על קטניס שחייה במחוז 12 במדינת פאנם שבה נערכים משחקי רעב בהם 24 מתמודדים נלחמים זה בזה למוות.
הספר הזה הרבה יותר טוב מהראשון.
מדהים, מדהים מדהים !!

הספר הזה מדהים!
ראיתי את מה שהאחרים כתבו, אבל אם לא שמתם לב שמו של הספר הוא : "רגעי האור". היא עשתה את זה בכוונה, הראתה את כל הרוע בעולם הזה, את הכאב.
אבל הראתה שלמרות הכל יש רגעים שרק בשבילם שווה לחיות.
שלמרות שכן, יש אנשים שמתנהגים ברוע וגסות.
וכן, לא כל האנשים פה בסדר.
וכן, קורים דברים רעים.
ולא, זו לא טננובלה, זו המציאות, זו המציאות בישראל.
ולמרות הכל יש רגעים טובים.
זה מה שהסופרת המדהימה הזו מנסה להעביר אלינו הקוראים, את המסר הזה.
לא לוותר,
לא להישבר,
להמשיך להאבק בכל הכוח.
כי העולם שלנו יכול להיות נפלא, תלוי מה אנחנו זוכרים ממנו, תלוי על אילו רגעים אנחנו בוחרים להסתכל.
לאלו שכתבו ביקורות לפני, אתם בחרת לראות את כל הרוע בספר הזה,
אבל אני בוחרת לראות את מה שהסופרת אסתר שטרייט וורצל רצתה שנראה, את רגעי האור :)

ספר מדהים!
הסופרת טווה חוטים דקיקים המתפצלים לכיוונים שונים,
אך בסוף כולם מתחברים,
נהנהתי לקרוא בריתוק איך לבסוף הכל מתחבר.
אני סבורה שכולנו מסוגלים להזדהות עם הספר, כולנו מרגישים לעיתים בודדים, וכולנו בורחים למקום כולשהו.
דריה, גיברות הספר בורחת אל חדרה, אל הפסנתר, היא מנגנת ושרה.
שיחה אקראית של בני כיתתה חושפת אותה אל תוך מקום שלא הכירה.
דריה צריכה להחליט, להפסיק להיות תמימה , להתבגר ולהבין.
יחד עם סיפורה של דריה מגיע הסיפור של נערה מברלין המגיעה אל הסטודיו של אמה של דריה יעל ודורשת לקנות את שמלת כלה שיעל מסרבת למכור.
חוטי העבר מקשרים בין שתי הבנות, האם יצלחו לסיים את המסע שלהן ב"הפי אנד" ? או שלא?
הספר הזה הוא עולם ומלואו וקשה לתאר כאן את כל העמודים המרתקים שבו..
ממליצה בחום ובקור :)

הוא התחיל מרתק, אבל הסוף מאוד חלש!!
נורא התאכזבתי.
אני חושבת שהסוף הרס את כל הספר שנהיא בסך הכל בסדר + !

למטהמה (מוהנדס) גנדי הייתה דרך מיוחדת,

הוא המציא תורה שלמה.

הסטיאגרהא.

כוח האמת.

מה שמיוחד בגנדי זוהי הצניעות שלו, הוא עשה את כל הבגדים, הנעלים, האוכל והחפצים שהיו לו בעצמו.

הוא חשב שכולנו שווים.

מה שלא נכון.

יש שווים יותר ויש שווים פחות. לדוגמא, גלעד שליט, כמה אסירים אנחנו משחררים תמורתו??

המון!!

האם זה הוגן?- לא!!

גנדי חשב שכולנו אחים, כולנו בנים של אלוהים.

גנדי שכנע אנשים להגיד 'לא' לאי הצדק.

היום קראתי את הספר:

גנדי סיפור חייו של מטהמה (מוהנדס) גנדי מאת: תמר ורטה זהבי

דרך הספר הזה, הכרתי דרך חדשה, תורה חדשה, דבר שלא הכרתי, אך תמיד נראה לי נכון,

מצאתי תשובה לשאלה שכל הזמן שאלתי.

גנדי הצליח לשנות את הודו, להפוך אותה למדינה עצמאית, הוא ניצח בלי אלימות.

הוא לא סבל אלימות, האמת? גם אני. אלימות מעוררת בי חלחלה, זעם ענק כלפי המשתמשים והמעודדים אותה.

בספר יש גם פרטים על החיים של גנדי שהרבה אנשים בכלל לא ידעו.

למשל הוא היה הילד הכי פחדן בהודו!

ובנוסף גנדי היה צמחוני, מדת ההינודו.

אני חושבת שהוא גאון, התורה שהוא המציא מדהימה, והרבה אנשים צריכים ללכת בדרכה.

ואולי, אולי גם אנחנו נצליח לחיות על פי הדרך הזו.

בלי אלימות, שלום.

הרי כולנו אחים, כולנו בניו של אלוהים,

הלא כן?

נשמע טוב,
אני אוהבת את ניל"י.
למה באמת אין תקציר?

הספר הזהנ ממש חמוד ומצחיק.
הדוב פדינגטון הוא ספר שמתאים לכל הגילאים ופשוט אי אפשר להישאר במצב רוח רע כשקוראים אותו :)

חמוד מאוד :)