מכתב מהודו ממוען אל המתמטיקאי האנגלי פרופ' ג.ה. הארדי בטריניטי קולג', קיימברידג', בינואר 1913. במכתב תובנות מתמטיות מתחום תורת המספרים, מאת סרינוואסה רמנוג'ן – צעיר הודי מאזור מדרס, ללא השכלה מתמטית פורמלית. בתקופה זו עובדים הארדי, מבכירי המתמטיקאים האנגלים, יחד עם שותפו למחקר ליטלווד, על נושאים בתורת המספרים, ובכלל זה הניסיון להוכיח את השערת רימן. המכתב מעורר את סקרנותם לגבי הצעיר ההודי, והם מצליחים לשכנע את הנהלת טריניטי קולג' להביא את רמנוג'ן לקיימברידג'.

רמנוג'ן מגיע לקיימברידג' ומתגלה כמתמטיקאי גאון. יחד עם הארדי הם מפרסמים מאמרים בתחום, תוך כדי ניסיון להוכיח את השערת רימן.
בינתיים פורצת מלחמת העולם הראשונה, ועקב כך רמנוג'ן נאלץ להישאר באנגליה עד תומה, ללא יכולת לבקר את הוריו ואת אשתו, אותם השאיר בהודו. כעבור שנים אחדות רמנוג'ן חולה - לא ידוע במה בדיוק. הוא ממשיך לעבוד בחלק מהזמן – בזמנים שבהם הוא מרגיש יותר טוב.

הספר מספר את מערכת היחסים בין רמנוג'ן והארדי. הארדי - חוקר מכובד מקיימברידג', הומו, אתאיסט מושבע ורציונליסט קר מזג - ומנגד, רמנוג'ן - הודי חסר אמצעים והשכלה, ברהמיני אדוק ורגשני. לא ידעתי שהארדי היה הומו עד שקראתי את הספר הזה - כאן נכתב על ההומוסקסואליות שלו די בהרחבה. כנראה זה בגלל שגם המחבר הומו. יחד איתם מתוארות דמויותיהם של הסובבים אותם: ליטלווד, ברטרנד ראסל, אחותו של הארדי ואחרים.

רמנוג'ן עבד בעיקר בניתוח תורת המספרים ומפורסם עבור נוסחאות רבות המשתמשות בקבועים מתמטיים כמו פאי, מספרים ראשוניים ופונקציית החלוקה. לעתים קרובות הוא קבע את נוסחאותיו ללא הוכחה ורק מאוחר יותר הן הוכחו כנכונות על ידי מתמטיקאים אחרים. הוא היה גאון מתמטיקה, אשר הגדיר בעיות מתמטיות ופתר אותן ללא כל שלבי-ביניים, וללא שימוש בשיטות חשיבה סדרתיות הנוקטות בשיטת הצעד-אחר-צעד לשם השגת הפתרון.

רמנוג'ן לא הסתגל לחיים בבריטניה, אליה הגיע בהיותו בן 26 ובה קיבל משרה אקדמית. הוא חווה משברים נפשיים רבים בעודו באנגליה ואף ניסה להתאבד על ידי עמידה במסלולה של רכבת נוסעת. הוא גם לא הסתגל להרגלים הנראים כמובנים מאליהם לאזרח מערבי כמו לבישת נעליים או למאכלים וקוד ההתנהגות האירופאי. הוא נפטר לאחר ששב לחופשה במולדתו הודו בעידודו של הארדי בהיותו בן 33, ככל הנראה ממחלת מעיים.

הרומן הזה מבוסס על אירועים אמיתיים. הוא מערבב עובדות עם פרי הדמיון. בין יתר המקורות לספר זה, נסמך המחבר על הביוגרפיה שנכתבה על רמנוג'ן: האיש שידע אינסוף, שעל בסיסה יש גם סרט מהשנים האחרונות.

הסיפור מעניין, אבל ארוך מדי לטעמי. החלק של המתמטיקה בספר הוא זניח, ואין צורך ברקע מתמטי כלשהו ע"מ לקרוא את הספר.

שנת 1936, באולם הרצאות בהרווארד, גודפרי הארולד הארדי, מתמטיקאי בריטי בן כמעט 60, מתבקש להרצות על ידידו רמנוג'ן, מתמטיקאי גאון הודי, שהתגלה ע"י הארדי בשנת 1913, בעקבות מכתב ששלח אליו. רמנוג'ן היה צעיר הודי חסר השכלה פורמלית וגאון במתימטיקה ובחישובים מהירים. בזכות הארדי, מגיע רמנוג'ן בשנת 1914 לטריניטי קולג' בקיימברידג' ומתחיל לעסוק במתימטיקה יחד עם הארדי, הוא מפרסם מס' מאמרים, משלים בי.איי. ומתקבל כחבר באגודה המלכותית הבריטית. הארדי סבור שהוא המתמטיקאי הגדול ביותר שחי כיום ואולי אפילו במאות השנים האחרונות. במקביל לסיפר חייו של רמנוג'ן ולמלחמת העולם הראשונה רמנוג'ן נופל למשכב והחולי מפריע לעבודתו המתימטית, בשנת 1919 הוא נוסע לביקור בביתו בהודו, גם מתוך תקווה שמזג האוויר החם והמוכר לו מהודו ייטיב עמוץ אך המחלה מכריעה אותו בהודו והוא נפטר בשנת 1920, בגיל 33.

גם אני בסך הכל התאכזבתי, למרות שאני אוהבת ספרים כמו סודות ההצפנה, למשל, אבל הספר הזה, למרות שלכאורה הוא שילוב בין רומן היסטורי לבין קטעים מתימטיים, הרומן לא זרם לי בכלל והקטעים המתימטיים היו מועטים מדי ולא ברורים מספיק בשביל לעקוב אפילו. וזה מתוך הנחה שהרקע המתימטי שלי הוא מעל הקורא הממוצע - ועדיין...

התאכזבתי מאוד מהספר.הסופר מתרכז פחות ב"פקיד ההודי"
ויותר בדברים מסביבו.לטעמי כתיבה גרועה לא מושכת ולא יוצרת עניין.
אכזבה צרופה ובזבוז זמן משווה.

סיפורו של שריניבסה רמאנוג'אן, פקיד הודי אלמוני שנתגלה כגאון מתימטי, הוזמן לקיימברידג', ובילה שם במחקר שנים ספורות עד למותו המוקדם.
הבחירה של הסופר לכתוב אותו כרומן מאפשרת לו לשלב עובדות הסטוריות עם השגות דמיוניות אודות הדמויות הפועלות, המתמטיקאי הארדי, הפילוסוף ברטרנד ראסל, הסופר ד.ה. לורנס ורמנוג'אן המיסטיקן בעצמו, כשברקע פורצת בעשור השני של המאה ה-XX מלחמת העולם ה-I .
מערכת היחסים המורכבת (הומוסקסואליות וניאוף) בין הדמויות המובילות גם היא תופסת נתח נרחב בעלילה.
למרות 600 עמודיו של הספר הוא זורם ונקרא במהירות רבה.
סה"כ ספר מעניין וטוב ומשלים חסר למי שמתענין בהיסטוריה של המתימטיקה וברוח התקופה ההיא.