לאחר שקראתי את הספר של אחיו ומאוד התאכזבתי- לא חשבתי לקנות את הספר הזה. הספר של אחיו רוני- כתוב בצורה לא טובה
ולא נותן אף פרט כמעט על חיי העברינות לגעתי.בגלל הביקורות כאן רכשתי את הספר. יוסי דווקא מתגלה כסופר טוב.
בספר יש רגש ויש גם לא מעט משפטי מחץ.היה מקרה שניסו להרוג אותו- משם מה לא באקדח או מטען אלה במכות.

"אני יוצא מהגיפ ומתקרב אליהם,מהרכב הראשון יוצאים שלושה,גם מהשני והשלישי ואז, אני רואה את האלות,אני ממשיך להתקרב אליהם-
חוץ מבורא עולם עוד לא נולד האדם שיפחיד אותי או יאיים עלי"

לאיש יש אומץ רב- לא לברוח מ9 או יותר אנשים-יוסי מוכה קשות, למרות זאת לא נופל ומחזיר למשהו אגרוף(כוח התמדה,ריכוז וזעם)
אחד העברינים מנחית עליו נבוט על הראש-מזה יוסי הכי חשש.
בעקבות המכה נפתח לא הראש וחלק מהמוח ניתז החוצה. העברינים שהכו אותו חשבו שהוא גמור-מת.למרות זאת הוא בהכרה. למרות זאת הוא יצא מזה. בכוח הרצון העז שלו.

אמא שלהם סיפרה לרופא שטיפל בו, שהיא לא רצתה להביא אותו לעולם.היו לה כבר 7 ילדים. היא שילמה מקדמה על הפלה ואז היה לה חלום- שאותו רופא לו שילמה דג מהמים 2 דגים בריאים והוא מנסה להרוג אותם. רב מקובל אמר לה שהדגים-זה אומר שיהיו לה תאומים ושלא תבצע את ההפלה. נולדו לה תאומים יוסי ורוני הררי. יוסי מספר שהם גדלו בדירה של שתי חדרים! 10 ילדים בחדר- ראש מול תחת, בבוקר רבים על הבגדים. אמא טובה. אבא שהיה מכה אותם קשות עם חגורה,משתכר, והולך לבלות. הם חיו בפחד מתמיד ממנו. פעם אחת כשהוא בא להרביץ לאמא שלו שהעיזה לבקר אותו(כי הוא המלך) אחיו הגדול תפס לו את היד והזהיר אותו שאם ירים עליה יד זה הסוף שלו. מוג הלב הזה עזב את הבית ולא חזר. הוא גדל ברחוב עם עוד מספר חברים ותמיד היה חשוב לו להיות המנהיג- האריה. הוא התחיל אצל האלפרונים-
גבה כספים עבור הכבלים הפירטים ואז הוא רכש מאלפרון את הכבלים ונהיה המנהל. הוא החל לשמור על מקומות של המורים ולעשות בוררויות בין אנשים והחל להרוויח כסף רב. הוא לא מסביר למה "כול כך חששו ממנו וכיבדו אותו" אבל זה די ברור-מי שהתעסק אתו חטף קשה או גרוע מכך והמבין יבין.

האיש פיקח ברמות- יודע מה לענות לחוקרים,לא נפל למלכודות שלהם או של השופטים. בשונה מכמה שמבואסים שהוא לא תאר רציחות שביצע- אם הוא היה מתאר רציחות שהוא הזמין או ביצע- אתם לא חושבים שישר הוא היה מגיע לכלא? הררי מרבה לדבר על האגו. איך האגו הוא האוייב הגדול של כולנו ובזה הוא צודק. איך משפחת דדון סרבה לתת לאחיו להשאר במוסך שלהם ולעבוד בגלל אגו, וכול הלחימה בין החברים לשעבר בפרדס כץ- זה הכול החל ממילה לא במקום ובקטע של כבוד. הוא גם כותב שהבעיה העיקרעת של אלפרון היה האגו הגדול שלו- אלפרון היה איש של כבוד-תכבד אותי -אני אכבד אותך-תפגע בי- אפגע בך-בזה הם היו דומים.

אבל אם משהו זרק מילה לא במקום לאלפרון הוא לא היה עוזב את זה והוא גם נשאר בשנות ה80- כשפוטרים הכול בידים ועם סכינים- בסופו של דבר הוא חוסל עם מטען...-כשעזב את עולם הפשע-ניסיתי לשכנע אותו ללכת בדרך שלי,אבל נכשלתי. אלפרון הכיר רק דרך אחת והוא המשיך בה והתמיד בה.זו הדרך שאתה אפשר להגיע לכלא או לקבר. מומלץ למי שמתעניין בחייו של פושע. ואני חושב שיוסי יכול לכתוב עוד ספרים- בנושאים אחרים.

בשונה מאחיו-יש לו כשרון כתיבה גדול. מעניין אגב אם הררי באמת מודע לאגו שלו.
כי תמיד היה חשוב לאיש הזה להיות מספר אחת- אם הוא ראה נגיד שבכדורגל הוא לא מצליח להיות הכי טוב- הוא עזב את זה. גם זה שהוא הרוויח מלא כסף כבר בגיל 21-22 -ילד שגדל בלי כלום נהיה מאוד מבוסס והוא כול הזמן רצה עוד. למלא אולי את החוסר שהיה לו ביפנים.

כתוב בקלילות עם הרבה הומור וחביבות.
אך צריך להבין שמאחורי הספר עומד אדם עבריין ואולי אחד הגדולים בתחום.
ספר יפה סוף מדהים, אך אני לא מאמין לאף מילה שלו
תוך 3 שעות סיימתי את הספר.

לא אהבתי את הספר, העלילה נחמדה ומעניינת אך העברת הסיפור ע"י הכותב לא טובה, כאילו שהכותב מנסה להצטדק על כל מעשה שמסופר בספר.
חלוקת הפרקים לא נוחה, בסוף הספר יש שני פרקים שמחולקים לבערך 100 עמודים.