אוי איזה ספר איום ונורא! פשוט מזעזע! בקטעים רבים ממנו באמת הייתי מעדיפה להיות עיוורת לכל התיאורים המזוויעים של מה שהאנושות יכולה להידרדר אליה... היו שלבי שפל שבהם רציתי להפסיק לקרוא אבל משהו משך אותי הלאה והלאה לאורך העלילה אז פשוט המשכתי- מייחלת שהסיוט ייגמר. הוא אכן נגמר והותיר אותי עם רגשות מעורבים במלוא מובן המילה. מצד אחד הקריאה סוחפת עם סגנון כתיבה מיוחד במינו, שלא ברור תמיד מתי משפט נגמר והשני מתחיל או מי מדבר ומי עונה. הסיטואציה המוצגת היא עוצמתית במיוחד ומעוררת מחשבה... אבל מצד שני עברה לי כל הזמן המחשבה "סאראמאגו מה עבר עליך שנהיית כל כך פסימי וציני לגבי החברה האנושית?". בדיעבד יכול להיות שדמותה של "אשת הרופא" באה לאזן את מצב העניינים ולהציג את הצד השני של המטבע... לא יודעת... צריך עוד זמן עיבוד כדי לעכל את הספר הזה... אבל אני פשוט מעדיפה לשכוח ממנו ולעבור הלאה ולהישאר עם "עיוורון ורוד" לגבי העולם...

אחרי שקראתי ברצף ארבעה ספרים מסדרת ice&fire הייתי חייבת משהו קליל... והספר הזה ענה על הצרכים שלי- סוחף, מרתק ומותח ככה שאי אפשר להניח אותו מהידיים! הרעיון שעומד מאחורי הספר מצמרר ומזעזע- במובן החיובי של המילה! אבל בסופו של דבר מדובר בספר לבני נוער ולכן הדברים נשארים שטחיים... אבל זה בסדר :)
לסיכום זה אחלה ספר מתח, אבל נראה לי שאני אחכה לסרטים במקום לקרוא את ספרי ההמשך...

טוב אולי זה לא הוגן אודות הספר הזה לדרג אותו אחרי שלושת הספרים המצוינים שהיו לפניו... אבל מה לעשות ההשוואה מתבקשת!
עד עכשיו זכינו להכיר את הדמויות ואת העולמות השונים וראינו איך העלילה מתפתחת בהדרגה עד כדי קצב מסחרר בספר השלישי- מסעות! מלחמות! הפתעות! תככים! מזימות! ופתאום- כלום...
למרות שרציתי לעשות הפסקה מהסדרה ולקרוא משהו אחר, לא יכולתי לחכות כבר להתחיל לקרוא את הספר הזה אחרי כל ההתרחשויות שהיו בספר הקודם... אבל יש תחושה של נפילת מתח רצינית בספר הזה. מרטין טוען שהעלילה כל כך הסתבכה שהיה צורך לחלק את הספר לשניים ולתאר את ההתפתחויות רק מעיני מחצית מהדמויות, אבל יש תחושה שההחלטה שלו אינה מוצדקת. לי נראה שהעלילה בספר הזה נמרחה יותר מדי, מרטין התעכב על פרטים מיותרים ותיאורים מתישים ובכלל היה אפשר לסכם את המסע הסיזיפי של בריאנה בפרק אחד! אבל אציין לטובה את האפקט העוצמתי שתיאורי זוועות המלחמה משאירים, ואת הכבוד לשמוע סופסוף מה מתרחש בראש הבלונדיני המעוות של תאומי בית לניסטר! אז בסוף הספר הזה אילץ אותי כן לקחת הפסקה מהסדרה, במיוחד אחרי שראיתי את הכרך החמישי דמוי האנציקלופדיה!

ספר מעולה! אחד הטובים שקראתי, מאלה שממשיכים לחשוב עליהם גם אחרי שסוגרים את הספר. אני לא מוצאת את המילים לתאר את החוויה אז אני אוסיף שיר שמתחבר לי חזק לאנדר:

Change everything you are
And everything you were
Your number has been called

Fights and battles have begun
Revenge will surely come
Your hard times are ahead

Best, you've got to be the best
You've got to change the world
And use this chance to be heard
Your time is now

(Muse- Butterflies and Hurricanes)

קיבלתי את הספר הזה כפרס בטקס הצטיינות בתיכון ולא טרחתי להתייחס אליו... הספר נשכח על המדף למשך שנים עד ששוב קיבלתי במתנה (הפעם מהעבודה) ספר נוסף והפעם של אמיל אז'אר. כאשר גיליתי שמדובר באותו סופר, וכי מדובר באדם די יוצא דופן (דיפלומט/סופר/טייס) החלטתי לקחת מן המדף את "עפיפונים". בדיעבד- כנראה היה מתאים שאקרא אותו היום ולא אז...
התחלתי לקרוא בספר ומהר מאוד התאהבתי בדמויות, בסיפור אהבה, ובעיקר במשפטים השנונים שפוגעים בדיוק בנקודה.
אמנם היו בספר חלקים שיותר התישו אותי, אבל בסך הכל מדובר בספר מרגש, ומעורר מחשבה. מומלץ.


(אתה אוהב רעיון, הוא בעיניך היפה ברעיונות, אך לאחר שהוא מתגשם, אין הוא דומה לעצמו בכלל, ואפילו נעשה טינופת ממש)

התחלתי לקרוא בספר בעקבות המלצה חמה אך לצערי התאכזבתי מאוד, ולא הצלחתי לקרוא אפילו עד מחצית הספר.
הרעיון שעומד מאחוריו הוא בעיניי מרתק וגאוני אבל הביצוע הוא פחות מוצלח. אני אישית הייתי די מזועזעת מהדמות הראשית וכמה שהעלילה התקדמה הוא נהיה יותר ויותר דוחה בעיניי... הדמויות האחרות בספר היו די מרתיעות בפני עצמן.
הספר גם מלא ברמזים מיניים שלרוב אינם בהקשר המתאים... דבר נוסף המקשה על הקריאה.
בקיצור- אני לא ממליצה!