חמוד,שנון,מקורי.
לא אומר שהספר הזה הוא יצירת המופת של המאה, אך לא אשמיץ את הרעיון המקסים ואת הכריכה המעניינת.
ברצינות, מי יוכל להתיק מבטו מין הילד\היפופוטם שנאבק להישאר בעולם החומרי בעודו נשאב לספר.
למען ההגינות, הרעיון נראה לי די מטופש בהתחלה, אבל הכריכה! אוי! הכריכה! את תשפטו אותי אבל החזיר\ילד הזה כישף את ידיי וגרם להם לקנות את הספר.

העלילה עוקבת אחרי ילד שקוראים לו נורמן (אני לא אפרט...) ויום בהיר אחד הוא מגלה שהוא נשאב לתוך ספר שהוא קורא, וכשאני אומרת "נשאב" אני מתכוונת לנשאב בצורה החומרית, לספר. איזה רעיון מקסים, לפעמים אנחנו 'נשאבים' לספרים אז גלנון החליט שהדמות שלו באמת 'תישאב' לספר.

מה שהפריע לי זה שהעלילה זרמה מהר, לפעמים מהר מדי, מה שיכול להרוס את חווית הקריאה באופן משמעותי.
הדמויות היה סבירות וכתיבה היה זורמת.

מומלץ לילדים מתחת לגיל 13 (להגנתי, קראתי את זה כשהייתי בת 12)

פול גלנון פשוט ריכז את כל הנושאים האהובים עליו לספר אחד מופלא שאפשר להנות בו גם מעולם הפנטזיה,
גם מעולם המתח והבלשות וגם מעולם הילדים. פנטסטי.

הו, בולמוספר...
זוכר את כל ההרגעים המתוקים שחלקנו ביחד?
את יום הפיינטבול וריאקים בכיתה ו', כשקימטתי, עיקמתי וכלכתי אותך לגמרי?
את הרגע ההוא, שבו מצאתי אותך אחרי ששכחתי אותך בחוץ של הלילה, וירד גשם?
את הפעם ההיא שרכבתי על האופניים לחברה, וקפצת מתוך הסלסילה אל הבוץ?
הו, היו זמנים. אתה בטח כועס עלי כי כל הזכרונות המשותפים שלנו קשורים איכשהו בך נפגע. חבל. גדלת להיות ספר כל כך יפה מוחה דמעת אושר
אלו היו חוויותינו המשותפות. עכשיו לביקורת:
העלילה- ממש אהבתי את העלילה, אם כי הספר היה קצת מוזר (איזה מזל שאני רגילה, אה, הגברת החולצה הירוקה?), אבל מוזר של טלוויזיה-בתוך-טלוויזיה-בתוך-מסך-מחשב, לא מוזר כמו... כמו... כמוני!
אז העלילה סחפה אותי, וממש הרגשתי שאני נשאבת לתוך הספרים ביחד עם נורמן.
אפרופו נורמן (לא, לא החטיף)- אני מצטערת, פול, אבל נורמן זה לא שם של דמות נורמלית. או של דמות כלשהי (אף על פי שיכול להיות שבמקום שממנו אתה בא (שבו קוראים לאנשים פול) נורמן זה כן שם).
אהבתי את הרעיון של היכולת להיכנס לתוך ספרים, רק חבל שפול לא הסביר איך זה עובד.
היי, יש ספר המשך! אני חייבת לקרוא אותו!
עם אפרופו (כן, הפעם החטיף)

בסך הכל:
יפה, מושך, כיפי לקריאה וכתוב בצורה מהנה ביותר.
אבל... (מתישהו, כולנו יודעים שיגיע "אבל")
הרגיש לי ממש קטוע, כל ההעברות האלה מספר אחד לשני, הדמויות האהובות שכבר אהבת מספר אחד נעלמות ברגע שנורמן חוזר לעולם הרגיל, וזה ממש לא עושה את כל העניין כיפי...
חוצמזה, אני מאמינה שאתה כבר לא יכול באמת ליהנות כמו שצריך כשאתה קורא את הספר בגיל 13... הוא מיועד לגילאי 11, 10, אולי 12... או שאני טועה - תמיד יש ביננו את המיוחדים שיהנו ממש בכל מצב!
טוב, אני נהנתי אבל הפריעו לי הילדותיות, הקטיעה ומ... כן, אני חושבת שאפשר להתייחס לזה שרק ההתחלה והסוף עניינו אותי באמת.
אבל - נהנתי, וזה אומר הכל - מומלץ עם שוקו ועוגיה.:):)

נ.ב שכחתי את העיקר: הדמויות מתוקות אבל לא מתחברות עמוק מדי, הכתיבה זורמת וזה ספר ילדים טוב.

הספר הזה הזוי ברמות. הוא כזה של בנים! אז נתתי לאח שלי לקרוא אותו. כל ההתחלה היא מלחמות נטו! ההמשך קצת יותר מעניין. עדיין לא גמרתי אבל ככה זה נראה...:)

הרבה זמן לא כתבתי ביקורת אז אני קצת חלודה.. קיצר תהיו עדינים איתי
אני זוכרת שקראתי לראשונה את הספר, ממש נהניתי
תמיד הרגשתי מוזרה כשכל פעם שקראתי ספר "נשאבתי" אליו, והרגשתי הזדהות עם נורמן. קראתי גם את הספר השני לפני כמה שנים -אל תדאגו אין ספוילרים- ונהנתי ממנו כמו הראשון. אבל הסוף! -ספוילרויצ'יק- הסוף פתוח! כזה שאפילו אי אפשר לדמיין את הסוף שאמור להיות, מה שדי מעצבן אותי... נראה לי שהוציאו ספר שלישי לפני שנים, אבל התקציר שלו שונה מהסוף של הספר השני (אמור להיות אזכור של הסוף מהספר הקודם לא?) ולא תרגמו אותו. -סוף ספוילרויצ'יק- אז אם מישהו מוצא את הספר השלישי (האחרון בסדרה?) אז בבקשה שיכתוב בתגובה לתגובה (שלי) :)
חננת על חלל

אחלה ספר, קראתי אותו מזמן, בהתחלה נחמד, ואז מתחיל להיות לא מובן, אבל כשמתרגלים נעשה יותר מעניין

טוווווב מתה על הספר העלילה מעולה ונקראית במהירות לא עזבתי את הספר עד בסוף!