• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
על גגות טהרן

על גגות טהרן

מאת מהבוד סראג'י

הביקורת של אבי

תמונה של אבי
דירוגדירוג
הוצאה לאור:אופוס
שנת הוצאה:2010
סדרה:אופוס - פרוזה
קטגוריה:ספרות מתורגמת
הקודמת
יסמין
לפני 13 שנים

“הביקורת שלי תקלקל את שלל הביקורות המצוינות שנכתבו פה על ספר זה. הספר מאוד קריא, אך גם מאוד משעמם. הצ”

13/16
ביקורות על על גגות טהרן
הבאה
של
לפני 13 שנים

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 15 שנים•1 דקות קריאה

אלמלא היה מדובר דווקא באיראן המוסלמית, לא יודע אם היה משהו מיוחד בספר הזה. אולם עצם התרחשות העלילה במקום אחר עם מנטליות אחרת, עם קודים אחרים, עם תפיסת חיים אחרת... הוא שהפך את הספר למעניין עבורי.
מעבר לכך אהבתי את העדינות, את ביטויי האהבה המרומזים, המינוריים, שדווקא הם בעלי עוצמה רגשית. אהבתי את ההזדמנות 'לשוטט' בחיי היומיום של הדמויות.
בשורה התחתונה אהבתי את הספר ונהניתי לקרוא אותו.

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של Ayeletjon
Ayeletjon
1קורא|גיל ממוצע46|100%נשים

על המבקר

תמונה של אבי

אבי

חבר מזה 15 שנים
42 ביקורות•1 נבחרות•157 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•ספרות מקורית•ביוגראפיות
תמונה של אבי
אבי
חבר באתר מזה 15 שנים
ביקורות42
ביקורות נבחרות1
לייקים שקיבל157
דירוג ממוצע4.6 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת14ספרות מקורית6ביוגראפיות2

דיון על הביקורת

אין תגובות עדיין

אין תגובות עדיין

היה הראשון לשתף את המחשבות שלך על הביקורת

ביקורות נוספות של אבי

אהבה בימי כולרה

אהבה בימי כולרה

גבריאל גרסיה מארקס

קראתי את הספר הזה מתוך כבוד לסופר. בערך באמצע הספר הספיק לי מהסיפור עצמו.
להבדיל מהבחור שהתמיד באהבתו במשך 50 שנה, לי נגמרה הסבלנות הרבה קודם.

לפני 11 שנים•אבי
שארית החיים

שארית החיים

צרויה שלו

רומן משפחתי בנקודת זמן משמעותית בחיי 3 דמויות המפתח בסיפור, אם בערוב ימיה, בנה וביתה באמצע שנותיהם. לגמרי סיפור מהחיים, שמצליח לשתף את הקורא ברחשי ליבן ובתהליכים הנפשיים של הדמויות. לא עניינים ברומו של עולם יש בסיפור הזה, אבל בהחלט עניינים ברומו של עולמן של הדמויות סביבן מתרחשת העלילה.
אהבתי את הספר הזה. לא ציפיתי ממנו לדרמות סוחפות, והוא גם איננו מבטיח כאלה. אבל את סיפורן של הדמויות הוא מיטיב לספר.

לפני 11 שנים•
★★★★★
•אבי
התפרצות X

התפרצות X

עדנה מזי"א

רומן פסיכולוגי למשרתות. ספר קצר זורם סוחף וקריא מאד. יש עלילה, כתוב טוב, יש מתח והסוף, ממש ממש בסוף, בלתי צפוי.
אם להשוות למזון, הספר הזה הוא כמו מנת המבורגר טובה. משביע, אבל לא מגדל אותך.
הפריע לי הרעיון של חפירת הקבר עם המעדר לבד בלילה. לחפור קבר זה חתיכת פרויקט, אבל בסיפור הכל הולך, ולמרות המחדל העלילתי הזה, לא נפגעה לי ההנאה מהספר.

לפני 11 שנים•אבי
מלכוד 22 [מהדורה חדשה]

מלכוד 22 [מהדורה חדשה]

ג'וזף הלר

פעם שלישית ואחרונה שלא הצלחתי להגיע להנאה שככל הנראה מיליוני קוראים הצליחו למצוא בספר הזה.
הפעם הלכתי רחוק. עד עמוד 250, כמעט אמצע הספר, ולא הצלחתי.
את האווירה הצינית של הסיטואציה מיציתי די מהר, והציפייה להתפתחות בעלילה נותרה בלתי מסופקת.
כמה אפשר לחזור שוב ושוב על אותם דיאלוגים, כמה שטוחות הדמויות, וכמה סתלבטן יוסריאן הבנתי חזור והבן שוב ושוב.
אהבתי את האמירה של יוסריאן שיותר מכל מפקדי וחיילי האוייב יחד, המפקד שלו הוא שרוצה במותו, כי עובדה שהוא זה ששולח אותו למשימות ההתאבדות.

לפני 11 שנים•אבי
סידהארתא [מהדורת 1975]

סידהארתא [מהדורת 1975]

הרמן הסה

את החוכמה לא ניתן ללמד ולא ללמוד. אל החוכמה יש להגיע בכוחות עצמך.
מה שבעיני האחד הוא חוכמה בעיני האחר הוא שטות גמורה.
סידהרתא חיפש לחוות ולהרגיש. לא לדעת. חיפש את ההארה, לא את הלימוד. הוא הבין שאת האמת יגלה בעצמו מתוך עצמו, לא מתורות שילמדו אותו אחרים.
אומנם הוא למד מאחרים, אבל לא את תורתם. את חווייתם.
הוא התנסה בחוויות קיצון, אותן חיפש ובאמצעותן התעצב.
תחילה רכש את אוצרות הצום ההמתנה והמחשבה. באמצעותם רכש את אוצרות התאווה השררה והעוצמה. בהמשך את האהבה וההשלמה.
מכל אלה טעם ואת כל אלה נטש, כי לא אותם חיפש. דרכם ובאמצעותם הוא חיפש.

לפני 11 שנים•
★★★★★
•אבי
והיום איננו כלה

והיום איננו כלה

צ'ינגיס אייטמטוב

וואו. איזה ספר. ממש עכשיו סיימתי לקרוא את אחת מיצירות הספרות היותר משובחות שנחשפתי אליהן.
סאגה כתובה ומתורגמת למופת, שהיא סיפור חיים של איש זקן, שחייו שורשיים ואמיתיים, חיים ששזורות בהן דמויות אנושיות, בערבות קזחסטן ועל רקע התקופה של אמצע העידן הקומוניסטי.
חיים שכל כולם התמודדות עם קשיי הטבע המשטר והקיום בכלל.
בפינה נידחת ושכוחת אל נשזרת העלילה, שהיא שחזור פיסות מחייו של אדם המלווה חבר אמת לקבורה בבית קברות נידח ומרוחק, ונזכר באירועים שזימנו לו ולאנשים הקרובים לו החיים, ואלה לא פינקו איש מהם.
ספר קודר, המצודד את הקורא ומזכיר לו את היות משמעות החיים מוענקת להם ע"י האדם שחי אותם, יותר מאשר ע"י כל דבר אחר.
התקופות בחיינו משתנות, האנשים בחיינו מתחלפים, את קורות חיינו מכתיבות לא אחת הנסיבות, אבל את האדם שאנחנו רק אנחנו מייצרים, והאדם הזה קודם לכל השאר.

לפני 11 שנים•
★★★★★
•אבי
הזעם והגאווה

הזעם והגאווה

אוריאנה פלאצ'י

אין כל מתאם בין אנשים חכמים לאנשים הגונים.
למען האמת, אם יש מתאם, הוא יותר נוטה להפוך.
כלומר החכמים יודעים בעיקר לדאוג לעצמם. לארגן לעצמם את העניינים ושימות העולם.
אני קורא עכשיו את 2 ספריה של אוריאנה פלאצ'י ("הזעם והגאווה" ואת זה שבא בעקבות התגובות אליו "כוחה של התבונה").
מדובר באישה (איטלקייה גולה שחיה בארה"ב), שנפטרה אומנם ב- 2006, בגיל 77, אבל השאירה כאן דברים.
היא עסקה בעיתונות החל מגיל 16, ובהמשך כעיתונאית בי"ל, סיקרה תקופה סוערת במיוחד בתולדות האנושות, כולל את כל אזורי הסכסוך המשמעותיים בעולם.

האישה הזו הייתה מיזוג אנושי מיוחד של חוכמה רבה, השכלה רחבה, הגינות אינטלקטואלית, וסרבנות להישאב ולהיות עיתונאית מחמד של כל שועי העולם שבחצרותיהם הסתובבה.
היא לא נתנה לערמומיותם של אלה, לחולשותיהם המוסתרות כפי שחולשות של מנהיגים מוצגות בד"כ ככל דבר אחר חוץ מחולשות, להשפיע על שיקול דעתה ולא על ראייתה הנוקבת את הדברים.

הספר שכתבה בעקבות אסון התאומים 2001, "הזעם והגאווה", הוא התפכחות כואבת ממה שכל המנהיגים היו שותפים ליצירתו, והציבור העדיף לא לראות. תהליך ההשתלטות המחושב והמנוהל של האיסלאם על העולם הנאור.

היא מתארת איך התיישבה אז מול מכונת הכתיבה, ולא קמה משם 12 ימים, עד שהוציאה את הכל.

היא מלאת ידע, הבנה, והיכרות אישית עם דמויות השחקנים הפעילים בזירה הזו מכל הכיוונים. והיא כותבת מדם ליבה, כמי שפתאום הכל התחבר לה, וההבנה השורשית של העניין התבהרה לה באופן מוחלט. סכר שנפרץ.
היא מתארת ומנתחת את השתלשלות הדברים, מדברת על החוצפה ועל השיטה שבה נוקט האיסלאם, שהיא המשכה של השיטה האלימה והאימפריאליסטית שלו, להביא את בשורת מוחמד לכל פינה בכדור הארץ.
כמובן שגם בהקשר שלנו היא נוגעת, אבל אנחנו לא מרכז העניין. ממש לא.

קריאת הספר הזה משרטטת תמונה שמאפשרת להבין מה קורה כאן.
אבל אל ההבנה הזו מתלווה השאלה הגדולה, מה מתרחש היום לנגד עיני כולנו, שאנחנו לא רואים אותו?

לפני 11 שנים•
★★★★★
•אבי
אנו החיים

אנו החיים

איין ראנד

3/2015
את הספר הזה בחרתי כאקט של בריחה מתוצאות הבחירות שבהן נבחר נתניהו בפעם ה-4 להיות מנהיג המדינה.
הסיבה - אסקפיזם.
בריחה למקום ולתקופה אפלה בתולדות האנושות, לרוסיה בתקופת המהפכה 1917.
הרומן הזה טובל באווירה הקודרת והבלתי אנושית של אותה תקופה, שבה ערך האדם הפרטי בוטל לחלוטין, וערך הקולקטיב היה הערך האנושי היחיד. המדינה הפקיעה מהפרט לא רק את כל ענייני החומר, אלא תבעה ממנו בנוסף גם את נפשו ואת רוחו.
הצלילה לאווירת החיים הזו, העניקה לי נחמה פורטא, מעצם הידיעה עד כמה גרוע יכולים חיי האדם להגיע. עד איזה שפל מדרגה יכולה מדינה להביא את אזרחיה.
הסיפור מתמקד בבחורה צעירה שנאבקת על זכותה להיות אינדיבידואל, בחברה שבה רק להיחשד באינדיבידואליות נחשב סכנת חיים.
הסיפור סוחף ומרגש, אבל הרקע התקופתי ואווירת הקדרות הם חלק דומיננטי במיוחד בעלילה.
עבורי הרקע התקופתי היה עיקר החוויה בקריאה כי סיפורי רומן יש בלי סוף, אבל תיאורי תקופה כה חווייתיים יש הרבה פחות.

לפני 11 שנים•
★★★★★
•אבי
אפלטון במקום פרוזק!

אפלטון במקום פרוזק!

לו מרינוף

אפלטון הוא חבר. אומנם לא יוצא איתו לשתות בירה בפאב, אבל מקבל ממנו כבר כמה עשרות שנים השראה ורוח גבית אינטלקטואלית מרשימה במיוחד.
הספר הזה מבלי להיכנס לתוכן הדברים, מבטא רעיון שלי הוא ברור בערך מאז שפגשתי בפילוסופיה לפני 30 שנה.
פילוסופיה היא חשיבה אינטלקטואלית מושכלת בטריטוריית המופשט. בפילוסופיה, המוח משמש כאיבר הנוגע בדברים, ברעיונות. המוח הוא מכחול המצייר תמונות כמיטב הבנתו תפיסתו וחוייתו את העניינים שעל הפרק.
היכרות מעמיקה עם דפוס ה'עבודה' הפילוסופי, מאפשרת להבין בקלי קלות את הפוטנציאל הטיפולי הגלום באומנות הזו. הרי נפש האדם, כאשר היא מאבדת שיווי משקל, היא מסתבכת והולכת, ונוטה לאבד את 'חוט השני' ההגיוני, זה המגן עליה בשוטף. אובדן שיווי משקל זה מערער לחלוטין את האישיות כולה, ומייצר ברדק מוחלט, שיכול להגיע עד כדי קטסטרופה קולוסאלית וקריסת מערכות כללית.
כאן יכולה הפילוסופיה, בהיותה חובקת תבל ומלואה, להכיל את הפלונטר הנפשי הזה כולו, לערסל אותו, לפרוש עליו כנפיים, ולייצר למענו אטמוספירה שבה לא תתקיים אותה תחושת אימה שמונעת טיפול ושיקום. בטיפול שגרתי ההיגיון המעשי הענייני והתכליתי הוא האמצעי שעימו מנסה המטפל לברר לבדוק לגעת ולהתקרב למצוקה, אלא שהבעיה שהטריטוריה התכליתית היא זו שבה נחווה האיום. היא המפחידה המצמיתה המשתקת. בזמן שהשיח הפילוסופי רחב היריעה רוחני במהותו, מאפשר שיח בלתי מאיים. מאפשר לתת ביטוי למצוקות מבלי להסתכן בחשיפה או במכה. הידיעה שכך הוא הדבר, יכולה להעניק תחושה של פטור מהחרדה, ובחסות הפטור הזה, יכולה להעניק למטופל מרחב תמרון ומרחב מחייה רעיוני, ובכך לאפשר לו לבטא את המצוקה.
פילוסופיה טיפולית זה נפלא. מי שמבין את הרעיון הזה, ויודע לתפעל כלים פילוסופיים לשימושים פסיכולוגיים, מחזיק באמתחתו כלי עזר חיוני במיוחד לו ולקרובים אליו.

לפני 11 שנים•אבי

ביקורות נוספות על "על גגות טהרן"

על גגות טהרן

על גגות טהרן

מהבוד סראג'י

סיפור מרגש ויפה מאוד.
מסופר על תרבות פרס, יש בעלילה חוויות משותפות של שני חברי אמת.
אהבה צנועה ועצומה בין זוגות צעירים אוהבים.
היו קטעים של הומור ושעשוע, צחקתי כמה פעמים בעת הקריאה.
במקביל היו קטעים מעוררי פחד ואימה. הרצון והתיקווה שהכל יסתדר בסופו של דבר.
מאוד מזכיר לי את הספר רודף העפיפונים.
ספר מרתק וסוחף כל כך.
אהבתי, ממליצה בחום.

לפני 15 שנים•
★★★★★
•ר י נ ת
על גגות טהרן

על גגות טהרן

מהבוד סראג'י

ספר מדהים מאלף ומרגש.. ***** כוכבים!
החיים בסמטאות..בית החולים הפסיכיאטרי
אהבה סודית מעל גגות טהראן.התאבדות שנכשלה
תפגשו בסיפור את חבריו של פאשה,אחמד,פהימה,דוקטור
שעליו מרבית הסיפור.וזארי הכי המפתיעה
ואת הסוף השארתי לכם...פשוט -מ-ד-ה-י-ם!

לפני 15 שנים•
★★★★★
•ליzוש
על גגות טהרן

על גגות טהרן

מהבוד סראג'י

ספר נפלא , מרגש, מעודן, שופע חיים עם מסקנות עצובות.
הסיפור הוא על נעורים אצל השאה האיראני פאהלאווי, שילטון הסוואק, והדמוקרטיה החלקית.
הספר מלא אמיתות , אנקדוטות וארועים.
ראשית האהבה, ניתן לחשוב כי במדינה ערבית (עדיין לא של חומייני), קשה להביע אהבה, או לשנות החלטות של הורים והנה אהבה כפולה, אחמד ופאהימה וזארי וגיבור הספר שאהד, אוהבים ומבטאים זאת כמעט בגלוי.
יש גם אהבה מופלאה של הסבתה לסבא גם לאחר שהוא שהוא מת.
יש בספר מרד נעורים שמתבטא בבית הספר וחברות אמיצה.
כל זה על רקע איראן, ושלטון הסאווק (המשטרה החשאית של השאה).
יש בספר הרבה הומור. לדוגמה העובדה כי שמות הרחובות בשכונה הם למשפחת השאה,ורוחב הכביש שמצויין בשלט מעיד על חשיבות המונצח בהיררכיה המשפחתית.
כדי ללגלג על כך הם מחליטים לעצור את התנועה ולמדוד את רוחב הרחוב, והנה הפלא ופלא הרוחב אינו מתאים למצויין על השלט, הם מודיעים לשכנים כי אי ההתאמה תוריד את מחיר דירותיהם ולא הזילזול במשפחת השאה.
או הבלגן שעושה אביו של שאהד יחד עם חברו כדי לשגע מפקד טיפש ודוגמטי.
יש בטויים נפלאים כמו "עמוק בתוך קשר פרסי יש אמירה של הידיים שהוליכו את המחט ואת החוט"
התיאור של שלטון המשטרה החשאית מקומם. דרך אגב נפקד מקומה של השחיתות שפשתה אז באיראן.
אבל, המוזר הוא שאנו יודעים כי בניגוד לציפיות גיבורי הספר, את שלטון השאה החליף שלטון חומייני הגרוע יותר, כך שאין ביטחון כי אחרי משטר דיכוי אחד לא יבוא גרוע יותר.
הספר קולח, הרבה מקומות התרגשתי יחד עם אחמד ופאהימה וכמובן זארה ושאהד.
צחקתי בקטעים האירוניים וההומוריסטיים
ונעצבתי לגורלם של חלק מגיבורי הספר.
רוצו לקרוא.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•אורי רעננה
על גגות טהרן

על גגות טהרן

מהבוד סראג'י

סיימתי לקרוא כבר לפני כשבוע אך לא הייתי בבית, הספר כמו תמיד ספר קשה אכזר מעניין ומרתק, כמו יתר הסיפורים של המוסלמים שחיים תחת כפייה קשה ומשעבדת ובעיקר מדובר על הנשים שחיות תחת כפיית בני הזוג/הבעלים וההורים. אני אישית לא הייתי מצליחה לחיות שם לפי דרך חייהם. ממליצה לא להחמיץ את הספר.

לפני 15 שנים•
★★★★★
•זלי
על גגות טהרן

על גגות טהרן

מהבוד סראג'י

קשה שלא להשוות לרודף העפיפונים אלא שכאן מדובר בחברות אמת וחיים ללא בגידה. מבט מזווית ראיה של מהגר איראני המתאר חיים ופולקלור במולדת רחוקה על השלילי והחיובי בה . בין השורות משלב הסופר הגיגים ממשנתו הפוליטית עם נזיפות קלות ורמזים מעניינים ואמיתים על המערב מתקופת השאח ועד היום.

לפני 15 שנים•
★★★★★
•סאלאמת ישראל
על גגות טהרן

על גגות טהרן

מהבוד סראג'י

הביקורת שלי תקלקל את שלל הביקורות המצוינות שנכתבו פה על ספר זה. הספר מאוד קריא, אך גם מאוד משעמם. הצלחתי "לסחוב" עד עמ' 130 וגם זה בקושי. הוא מסופר מנקודת המבט של בחור בן 17, אך הרגשתי כאילו ילד בן 10 כותב אותו. הבחור מתאר את התאהבותו בבת של השכנים בצורה מאוד ילדותית, וכך גם לגבי התיאורים של השיקויים שאימא שלו מכריחה אותו לשתות. גם תיאור החברות בינו לבין אחמד, חברו הטוב, נותן הרגשה כאילו המספר הוא בן 10 וחברו הרבה יותר בוגר ממנו (למרות שהם באותו גיל ואחמד נחשב לפחות מלומד). הרקע ההיסטורי מוכר לי מספרים רבים ודומים שקראתי על איראן. אולי אני כבר "רוויה" יתר על המידה בסיפורים על המשטר האיראני.

לפני 13 שנים•יסמין
על גגות טהרן

על גגות טהרן

מהבוד סראג'י

טוב מאוד.
ענין אותי בגלל הכותרת- סבתא שלי תמיד מספרת איך הם ישנו על הגגות בקיץ.
ספר נוגע ללב ומטלטל רגשית- יש קטעים שמצחיק ממש (אחמד הזה.... שד משחת D: ) ויש קטעים שכמעט בכיתי.
גם הרקע ההיסטורי נותן הרבה ענין בספר.
צורת החיים תחת שלטון מלוכה כל כך שונה מצורת החיים שלנו, והיה מרתק לעמוד על ההבדלים דרך הסיפור.
ממולץ.

לפני 15 שנים•
★★★★★
•מג'נטה
על גגות טהרן

על גגות טהרן

מהבוד סראג'י

ספר מעולה,כתוב ברגישות ומביא ממש את התחושה של התקופה וחיי היום יום,מומלץ מאד

לפני 5 שנים•
★★★★★
•Eli.A
על גגות טהרן

על גגות טהרן

מהבוד סראג'י

חבל על הזמן....מרגש עד דמעות, תוך כדי קריאה, כאילו אני בסרט רואה ושומע את הדמויות,

לפני 15 שנים•
★★★★★
•Zee
דירוג
דירוג
דירוג
5.0
על גגות טהרן

על גגות טהרן

מאת מהבוד סראג'י

הביקורת של אבי

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
תמונה של אבי

“רומן על רקע הטרור בימי השאה לא סתם הורידו אותו!”