פעם חשבתי שאני גבר. מארק מקוי מתעקש שאני לא. אבל האמת היא שאני מרגיש הרבה יותר גבר, והרבה יותר אמיץ(!) כאשר אני מצליח להודות בפה מלא שקראתי את הספר שלו. מה לעשות, גם גברים עושים טעיות. ,ואת זה הוא אומר!, עכשיו, זה לא שלא קראתי מעולם ספרים בסגנון של "המדריך-שישנה-לך-את-החיים-" קראתי, ולפעמים אפילו השתכנעתי,(וואו, אני מגלה פה אומץ לב של אביר) אבל לא היה עדיין ספר שגרם לי להפסיק לאלתר לקנות\לקרוא\להחזיק מתחת למיטה מדריכים דומים. ללא ספק מדובר כאן בספר שלא פחות מאשר מבייש את הז'אנר. כן כן, גם לספרי הדרכת חיים למיניהם מגיע מקום על מדף. אבל אצלי הם סיימו את הקדנציה - סופית.
אוקי, עכשיו כשהרחקתי כמה מהקוראים שבכל זאת התעניינו במדריך הזה ,הגיע הזמן להשתעשע קצת ברעיון של מיהו גבר?, על פי מארק מקוי גבר אמיתי הוא גבר בזבזן, ומטופח, עכשיו לא מטופח כמו בקהאם, מטופח אולי כמו סלין דיון, כאשר מוצרי הטיפוח הגבריים תופסים יותר שטח ממה ששולחן הכיור יכול להכיל, והרבה יותר ממה שבת זוגתך יכולה לשאת. מקוי גם מעז ללא בושה להמליץ על מוצרים מסוימים, אני יודע..אנחנו בעידן קשה, צריך לכתוב ספרים וגם להרוויח מהם, אבל ראבאק, כמות הפרסומות הסמויות בספר הזה יכולות להתחרות בערב הסופרבול האמריקאי.
מלבד זה, גבר עוסק במקצועות מאוד מסוימים, הוא חייב להיות בנקאי, ברוקר, סוכן CIA או מוסכניק,(עם כל הכבוד..,זה מזכיר קצת מישהו שתקוע בחלומות הניינטיז או אולי בסרט פורנוגרפי) לא משנה במה הגבר עוסק, אסור שתהיה לו הבנה באומנות, היסטוריה, ויש להודות שחוץ מהספר של מקוי אסור לו לקרוא כל ספר אחר, הוא לא אומר את זה מפורשות אבל ניתן להבין זאת מ"דוגמאות החיים" שמפזר עלינו הכותב. אחרי שגיליתי שאני לא גבר בגלל שאני יודע להבחין בין זרמי אומנות מקוי טוען שעלי לשאת אקדח, לא תודה אדוני.., את הכאב ראש הזה אני אשאיר לחברת כוח אדם, יאמר לזכותו שגבר אמתי צריך לדעת לנקות דג (סלחו לי על הסלמון הנקי שאני קונה) ולמצוץ צדפות בתאווה (אני מעדיף את הג'לי שלי בטעם תות.) ולהבין ביין, בעצם, רק ביין..או אומניות לחימה, לבחירתך. וכמובן גבר צריך להימנע מ: נאמנות, אוכל זול, רכיבת אופניים, גייז, שפיכה מוקדמת, שפיכה מאוחרת, מכוניות יד שנייה, תואר אקדמאי, עבודה משרדית, שולחן לשלושה, גלריות, מוזיאונים, קפריסין, נעלי בד, סנדלים, נהיגה ע"פ חוק, וכמו כן, הימנעות מההימנעות לעשן ובעיקר סיגרים,חשוב גם להימנע מחדשות, טיסות במחלקת תיירים, גברים לא ישראלים או אמריקאים, ומדע פופולארי.
אני חושב שאפילו לא השלמתי את כל הרשימה, לא נורא- זה גם ככה מיותר. אני נוטה להניח שכל ספר ,לצערי, ראוי לקריאה וביקורת, ובכל זאת אתקן את עצמי, לא רק שהספר הזה פוגע בז'אנר הלעוס גם ככה של מדריכי החיים הוא גם פוגע ומבייש את המין הגברי שהופך לרדוד וגס יותר ממה שאנחנו אפילו עלולים לחשוב. רגע, גבר אמתי אמור לכתוב ביקורות ספרים? . עלי להפסיק עכשיו, אני הולך לקנות מקדחה.