שר הטבעות, משחקי הרעב, פרסי ג’קסון, דמדומים, נרניה, אליס בארץ הפלאות, ההוביט, והרשימה עוד ארוכה...
אני מניח ששמעתם על ספרי הפנטזיה המצליחים והמוכרים האלה והעיבודים הקולנועיים. קראתי וראיתי ואהבתי.
אבל עוד לא נתקלתי בסדרה שיותר אהבתי מ״בון״! (חוץ משתי סדרות בלבד)
מפתיע, אני יודע. כנראה גם אני הייתי מופתע במקומכם אם לא הייתי קורא את ״בון״.
הסדרה מוגדרת כרומנים גרפיים, שהם ספרי קומיקס עם עלילה ארוכה ומורכבת. אז איך אפשר לאהוב כל כך את הסדרה המצוירת הזאת יותר מיצירת המופת המפורסמת ״שר הטבעות״ ואחרים? לדעתי הסדרה היא יצירת מופת ויצירת אומנות דווקא בגלל האיורים והקומיקס המושקע.
למרות שהסדרה כאילו לילדים, היא מתאימה לכל הגילאים, זכתה בעשרות פרסים ויש לה מעריצים בכל הגילאים בכל העולם. גם מעניין שיעבדו את הספרים לסדרה בנטפליקס.
״בון״ עלה לראש רשימת הספרים האהובים עליי מכמה סיבות, שניתן לחלק לשתיים עיקריות: האיורים, והעלילה.
האיורים כל כך יפים, חמודים, צבעוניים, שגורמים לי לרצות לעיין בספרים שוב ושוב; והעלילה המותחת, המסתורית, המצחיקה ורבת ההרפתקאות... כל אלה כבשו אותי.
״בון״ היא סדרת ספרי קומיקס מסוגת הפנטזיה. העלילה מתחילה כאשר שלושה בני דודים, יצורי בון (מעין דרדסים לבנים), נאבדו במדבר אחרי שאחד מהם גורש מארצם בונוויל. הם מוצאים את עצמם בעמק מסתורי ויפהפה אפוף סודות שלא נחשפו, כמה בעיות לא פתורות, יצורים משונים, דרקונים, נבלים, נסיכות, דמויות מעניינות נוספות והרפתקה אחת ארוכה.
אין עוד משהו שצריך לדעת לפני הקריאה.
התאהבתי בעלילה שמסתבכת ככל שהספרים מתקדמים אבל גם מתקדמת מבחינת הסודות שמתגלים, המתח שיש כל הזמן, האקשן, ההרפתקאות, זה גם נהייה אפל ואלים בספרים האחרונים, ולצד כל אלה גם הומור. סדרה קלילה שפשוט כיף לקרוא.
בסדרה המקורית שאותה קראתי יש 10 ספרים (באנגלית 9, בעברית האחרון פוצל לשניים). שהמספר לא ירתיע אתכם, כי הספרים קלים לקריאה ומהירים - אני קורא ספר שלם לפני השינה - וגם כשתתחילו לקרוא ותתאהבו, לא תרצו שייגמר. וכשייגמר, תתחילו לקרוא שוב.
כמובן שאני לא יכול להבטיח לכם שתאהבו, הרי כל אחד והטעם שלו, אבל לפחות אני מצאתי את סדרת הפנטזיה שקלעה בול לטעם שלי, ולדעתי הספרים ממש טובים וכדאי לכם לנסות לקרוא לפחות את הספר הראשון. אולי תאהבו כמוני והספרים ייחרטו בזיכרונכם.
(דרך אגב, קראתי את הספרים כשהייתי קטן ולא הבנתי כלום, אז זה לא שאני אוהב את בון בגלל שזה ספרי הילדות שלי. אלה באמת ספרים טובים, שקראתי ואהבתי רק מגיל 17.)
