איכ איכ איכ!!!
שמישהו יקח את הדבר הזה ממני!

ואני נשבעת שנורא נהנתי מכל שלושת האחרים.
עכשיוווווווו, תקחו אותו עכשיו!

אתם חייבים להבין,
אני, הילדה הכי טובה שתפגשו אי פעם!
חננה,אם אתם מתעקשים

מעולם לא הברזתי משיעור,
בכל היסטוריית בית הספר לא זרקו אותי מהכיתה,
מעולם לא הזמינו את הורי עד הלום,
אף פעם לא הושעתי,
בחיים לא צויידתי בנספח התנהגות להורים
ויותר גרוע, בחיים! אבל בחיים לא החסרתי אף לא יום אחד!

את הספר פגשתי(אי שם בתיכון) כאשר החלטתי לקחת את עצמי בידיים, ולבדוק "על מה כולם מדברים" ומי זה "הנסיך הקטן" לעזאזל?!
כמובן שמהרגע הראשון התאהבתי. ובו ברגע נזפתי בעצמי על שלא ניסיתי קודם! (איך יכולתי לחיות ככה?)
קראתי וקראתי וקראתי, בכל הזדמנות אפשרית.
לא תאמינו! אפילו בשיעור ספרות קראתי!, כן, אני - הילדה הישרה בעולם ,קראתי בשיעור- מודה באשמה.

בסוף השיעור סיימתי את הספר, ורצתי למורה שלי כדי לשתף אותה בהתלהבות "הנסיך הקטן" ושעכשיו היא יכולה להיות גאה בי.
כצפוי, המורה שלי עשתה לי פרצוף
מיד מהרתי לענות " אורית זה הנסיך הקטן!"
(~ כאילו הללללו ~)
הרכנתי את הראש, וגמרתי אומר זה היה שווה את זה, והרבה יותר!


נ.ב. שלא תגידו שלא אמרתי לכם: הספר הצהוב הוא הספר המלא!!!

אהבת?

היי, אני תקועה בגואה מחכה שכל הישראלים יתחילו לבוא.. אז אני קוראת בינתיים. שילשומיים בערך סיימתי לקרוא את הספר הזה. אחלה ספר! מתח קליל ביותר(אני לא מחובבי המתח ) והיה לי מאוד נחמד.
גם לי אין שמץ בהייטק אבל כמו שאמרו קודמיי לא צריך לדעת יותר מידי.. פשוט לקרוא, הספר שווה את זה
תנסו, אחלה אופציה למי שמחפש משהו קליל ונעים כדי לנקות את הראש, או בכלל! :)

אני לא יודעת מה קרה הפעם, למה החלטתי להפסיק להקשיב לאינטואיציה שלי שכל כך צדקה כשאמרה לי לדלג על ספריה של מיכל, על אף שאמא שלי מפצירה בי לא פעם לקרוא את הספרים היותר ישנים "ומוצלחים" שלה.(צדקתי,באמת לא הפסדתי כלום עד היום).
שלא תבינו לא נכון, הספר לא היה איום ונורא. הוא מתחיל עם שני סיפורים שונים לחלוטין כשהעלילה כל פעם נעה ביניהם. ככל שהספר מתקדם ככה מתרבים סיפורי המסגרת, סיפור בתוך סיפור בתוך סיפור וכל אחד קטן כגדול מקבל את מרכז הבמה. מיכל חמודה זה בלתי אפשרי. הרי ברור שבסופו של דבר הכל יתחבר לסיפור אחד, אז למה לא להפסיק לרקום?! נדמה שנגמרים לה החוטים אך היא מסרבת להפסיק לרקום! קונה חוט חדש ומתחילה שוב. כאילו נעשה כדי להלאות את הקוראים.
רק בעמודים האחרונים,ממש ממש ממש בסוף הכל מתחבר בבום בצורה די עלובה. הסיפור יכל להעשות בצורה הרבה יותר טובה. לכאורה חומר הגלם מוצלח אך החיבורים שנעשו כאן גרועים למדי. תודה שגאלת אותי מייסורי הפעם אאמין בעצמי קצת יותר ואקשיב לקול הפנימי שאומר לי שעל מיכל שלו אפשר לדלג...

ספר מגוחך למדי!

2:30 בלילה, הרגע סיימתי אותו. וגם אם חשבתי שהוא יתרומם לאנשהו בהחלט צדקתי, הוא רק התרומם למקומות שפלים יותר.
בתחילה הוא היה סתם עוד ספר תל אביבי כמעט מגניב, נתתי לו צ'אנס והמשכתי לקרוא בתקווה להוכיח לעצמי שטעיתי והוא בעצם אחלה ספר.
תל אביב?! מי אני שאוותר על רגעי התהילה!

בערך באמצע הספר גיליתי שהסופר הוא לא אחר מאשר שחקן מהשיר שלנו וכשראיתי את התמונה ירד לי האסימון. המשכתי לקרוא את העלילה בקולו הקופצני-ילדותי-מתיימר להיות מצחיק.

בסוף הספר הבנתי עד כמה באמת מר גורלי.
נפלתי על לא אחר מאשר ספר טיפשי, מיותר ולא מקורי בעליל .
מה שהסתמן כספר חביב ולא רע בכלל בהתחלה נגמר כאסון!
העלילה לא מחוברת או עשויה כהלכה כלל וכלל!
אולי אם הייתי בת 14 הייתי באמת נהנת ממנו.
תודה לאל שהיה לי ביד רק עותק קריאה ולא קניתי אותו אחרת הייתי בוכה בזה הרגע. כבר נפלתי כמה פעמים עם ספר, אבל לא ככה. מילא ספר שאתה מבין שהוא מיותר מההתחלה ,אך אחד שרוצה להתרומם לאורך כל העלילה ונראה שהנה עוד רגע זה מגיע, אך לא מצליח מתסכל הרבה יותר!!!

בקיצור מיותר לחלוטין, מתיימר להיות ציני ושנון עד כדי הגזמה!
אין שום הגיון בדמויות שמתנהלות בדיוק באותה הצורה ומדברות באותו סיגנון אך בעלות זהות מינית מפוקפקת בצורה זו או אחרת שכל ההבדל היחיד הוא השמות

לא!! ממש ממש לא!!

רק על החוצפה שהיתה לו, "להיות" השטן אני מורידה את הכובע!! .יש בספר כמה אימרות שהפילו אותי לריצפה.. קראתי אותו מלכתחילה רק כדי לשמוע מה יש לשטן להגיד:) טווין עושה את זה בכוחמה וחן אין סופיים. אך את הספר הייתי מסכמת כסבבה ולא יותר. מארקו'ש אל תבהל אתה עדיין גאון ותמיד תשאר!

ברגע זה בדיוק אני עוצרת ההההההההההכל(פשוט ה-כ-ל!) ומפסיקה לקרוא אותו!
אני מפחדת להמשיך לקרוא...
כולכם יודעים שזה קשה עד בלתי אפשרי לשפוט מיד
אבל הפעם אני מבטיחה,זה שונה לגמרי.
אני יודעת שכשהוא יגמר אני ימרר בבכי
הוא כל כך טוב! ונראה לי שצפויה פה כתיבה משובחת מאין כמוה.
אני לא רוצה שהוא יגמר לעולם!!!


זה ישמע לא אמין,אני יודעת!!!
קראתי רק דף וחצי,ומהשורה השניה הבנתי שאני כנראה אוחזת בספר זהב, אחד המשובחים שהיו לי אי פעם(אם בכלל).
מהשורה השלישית נמשכתי הישר פנימה!

ספר אחד, שגרם לי להרגיש כל כך הרבה דברים, בין היתר רגשות מעורבים..
המליצו לי על הספר כשחיפשתי משהו שנון, גאוני וכייפי. הספר הזה הוא הכל מהכל, קשה מאוד לתייג אותו לז'אנר מסויים לדעתי, הוא יכול להיות פסיכי, הוא יכול להיות מצחיק, הוא יכול להיות קשה ,מרגש, עצוב ,קורע, איום ונורא! ,גאוני ..בקיצור הכל ביחד!
צריך לנסות כדי להבין! אין דרך אחרת!!:)
שווה קריאה!, ולא רק שווה, שווה,מהנה ופשוט תענוג אחד גדול!

אתם חייבים להבין,
אני, הילדה הכי טובה שתפגשו אי פעם!
חננה,אם אתם מתעקשים

מעולם לא הברזתי משיעור,
בכל היסטוריית בית הספר לא זרקו אותי מהכיתה,
מעולם לא הזמינו את הורי עד הלום,
אף פעם לא הושעתי,
בחיים לא צויידתי בנספח התנהגות להורים
ויותר גרוע, בחיים! אבל בחיים לא החסרתי אף לא יום אחד!

את הספר פגשתי כאשר החלטתי לקחת את עצמי בידיים, ולבדוק "על מה כולם מדברים" ומי זה "הנסיך הקטן" לעזאזל?!
כמובן שמהרגע הראשון התאהבתי. ובו ברגע נזפתי בעצמי על שלא ניסיתי קודם! (איך יכולתי לחיות ככה?)
קראתי וקראתי וקראתי, בכל הזדמנות אפשרית.
לא תאמינו! אפילו בשיעור ספרות קראתי!, כן, אני - הילדה הישרה בעולם ,קראתי בשיעור- מודה באשמה.

בסוף השיעור סיימתי את הספר, ורצתי למורה שלי כדי לשתף אותה בהתלהבות "הנסיך הקטן" ושעכשיו היא יכולה להיות גאה בי.
כצפוי, המורה שלי עשתה לי פרצוף
מיד מהרתי לענות " אורית זה הנסיך הקטן!"
(~ כאילו הללללו ~)
הרכנתי את הראש, וגמרתי אומר זה היה שווה את זה, והרבה יותר!


נ.ב. שלא תגידו שלא אמרתי לכם: הספר הצהוב הוא הספר המלא!!!