לא התלהבתי מהספר הזה בכלל. מבחינת הכתיבה- כתיבה טובה. יש בספר שלושה חלקים. בכל חלק יש סיפורים שמתרחשים במקביל ואירועים שמתרחשים קדימה ואחורה בזמן. בכל חלק מוצגות דמויות חדשות שנכנסות למשפחה לדור הנוכחי. לקראת אמצע הספר כבר התעייפתי מהקונספט, כביכול כל פעם מתחילים סיפור חדש. לא התחברתי לסגנון ההגשה הזה. בשורה האחרונה של הספר יש פואנטה שקצת גורמת לך להיות בהלם וקצת להתרעם על כך שלא היה לזה שום רמז לאורך הספר

(ספויילר - מה הקורא בכלל יודע על אחותה של רבקה שפתאום מסתבר שרבקה היא בעצם האמא של מאיר? לא אמור להיות איזה קשר ביניהן לאורך הספר או רמז כלשהו כך שהקורא יקרא את השורה האחרונה בספר ייפול לו איזה אסימון?).

אם זה הספר הכי טוב של מיכל שלו, כמו שנכתב באחת הביקורות, אז נראה לי שבשבילי הוא יהיה הראשון והאחרון שאקרא.

הבעיה הגדולה שלי עם הספר הזה – היא שהוא נגמר והסתיים.

מקריאה יומית , לפרקים, אט אט הפכה שהותי במחיצתו לרציפה (מודה שבסיוע ימי החג) עד שהפכתי את הדף האחרון, מנסה לבדוק אולי יש עוד דבר מה כתוב ממש לפני הכריכה.

בלשון מרתקת וממכרת, נפרשת סאגה בת מאה שנה המתחילה ביערות פולין של שלהי המאה התשע עשרה ועוברת בין הדמויות, הדורות והיבשות השונות עד סופה של המאה העשרים, במדינת ישראל.

הסיפור מגולל את השתלשלות חייהם של פאני ברוידר ואדם רילסקי אשר יד המקרה הפגישה אותם בנעוריהם ביערות פולין, וממשיך בתיאור קורותיהם של ארבעת דורות משפחותיהם שבאו אחריהם.

לצד סיפורן של הדמויות, מעניק הספר תיאור מלומד ונאמן לרוח ולאירועי התקופות השונות. המשפחה היהודית בקהילות בערי וכפרי פולין והיחסים בתוכה. מבנה הכח והסמכות של ההורים על ילדיהם – בעיקר על בנותיהם, המצוקות הכלכליות, הבדלי המעמדות בתוך העיירות בגולה, הנפח שתפסו חיי הדת, המוסכמות החברתיות, מעורבות הכלל בחיי הפרט, וכמובן האנטישמיות שבחכמת הבדיעבד משרטטת את הדרך אל התרחשותה של השואה.

במהלך שנות השלושים של המאה העשרים ובסמוך לערב פריצת מלחמת העולם השניה, ניתנות במספר זוויות הדעות השונות שאחזו ביהודי אירופה לגבי אופן פרשנות משמעויות עליית הנאצים בגרמניה.

מרתק לראות כיצד הגישות לכאן ולכאן, פושטות ולובשות צורה בקרב דמויות המפתח של העלילה ככל שהטבעת הולכת ומתהדקת: האם לעשות מעשה ולמלט את נפשנו כל עוד ניתן, אל מול להישאר ולדבוק בחיי הבית והקהילה עד יעבור זעם.

בהמשך אנו מתוודעים לבניית החיים בארץ ישראל בראשית המאה העשרים (בדגש על ירושליים), שעם תקומתנו הופכת למדינת ישראל, ועד לשיחות הלהט האידיאולוגיות בתנועות הנוער והקיבוצים בעשורים הראשונים של עצמאותנו. וכמובן, מלחמות ישראל והמחיר הכבד של מגש הכסף עליו ניתנה המדינה.
לצד זאת, מתוארים חייהם של היהודים שבחרו לפנות לאמריקה וביססו את ראשית חיי הקהילה היהודית בארצות הברית.

תוך שהיא פותחת וסוגרת מעגלים, נוגעת הסופרת בכל רבדי החיים: אושר ועצב, עושר ועוני, נעורים וזקנה, דתיות וחילוניות, הליכה בתלם לצד מרד במוסכמות, געגועים, תשוקה, ובעיקר אהבה.

הספר בנוי משלושה פרקים המייצגים תקופות דור כל אחד, עד שנות השמונים/תשעים של המאה הקודמת, ויצא לאור בשנת 2001. כמי שקורא אותו רק כעת, נותר לי לנסות ולדמיין את ההמשך, באם היה נכתב, לגבי הדור הנוכחי ואת אירועי התקופה המלווים אותנו ממש כעת.

הספר מעורר חשיבה על משמעות רציפות הדורות וההשפעות של אבי ואימהות עץ השורשים המשפחתי העוברות לנציגים החדשים והצעירים של השושלת, בדמות תכונות אופי, גישה לחיים, והשפעת מקום המגורים.

זהו ספרה הראשון עבורי של מיכל שלו אותו אני קורא (עדיף מאוחר מאשר אף פעם לא), ואין ספק שאגיע גם לשאר יצירותיה.

נהניתי מאוד. באחת מתחנות הרכבת בארון הספרים בלי לדעת מאומה על הספר והסופרת - ראיתי, לקחתי. נהניתי מאוד מיכולת הכתיבה, והיכולת ליצור למספר רב של דמויות, לכל אחד סיפור עשיר ומעניין. עלילה מעניינת המשתרעת מ 1883 בפולין ועד 1973 בישראל. לא הוצאתי אותו מידי עד לסיומו. בוודאי שאנסה ספרים אחרים של מיכל שלו.

סתמי. סתם סתמי.
מפאני עד הילה וממאיר עד איתמר - סיפור קלישאתי, כתוב מרושל.
הסיפורים ההיסטוריים שמלווים את העלילה רחוקים מלהיות מדויקים
ובכלל למה למלא כ- 450 עמ כשאפשר לתת את אותו התוכן ב300 למשל, ממוקדים ולקבל סיפור נאה יותר.
לקחתי אותו לזרום אתו ולהרגיע את הימים והוא מעצבן בבינוניות המרושלת שלו.
סתם

זה הספר הראשון שקראתי מספרי מיכל שלו, ואני מניחה שזאת הסיבה שאהבתי אותו לעומת האחרים, אם כי אני חייבת לציין שהוא שונה בהיבט נוסף.
העלילות מעניינות - כמו בכל ספריה מיכל שלו שוזרת עלילות שונות, אבל כאן העלילות רציפות: הספר מחולק ל3 חלקים נפרדים כשכל גיבורה מקבלת את מלוא תשומת הלב בחלק שמוקדש לה, בניגוד לספרים האחרים שיש גיבורה ראשית וגיבורי משנה שהסיפור שלהם מסופר במקביל.

ספוילרים:

החלוקה הזאת מאפשרת אבחנה מורגשת בין התקופות ההיסטוריות - כל אחת מהגיבורות חיה בתקופה שונה ובמקומות שונים, ועל אף שהתמודדו עם קשיים דומים, התפאורה מסביב ורוח התקופה יוצרת עלילות שונות מיוחדות.
זה מדהים איך למעשה אפשר לקחת 3 בחורות שחוות את כמעט אותן הקשיים ומתמודדות בצורה דומה, ולבנות לכל אחת סיפור מעניין אחר: שלושתן חוו אובדן של אח/אחות, שלושתן חוו קשיים כמעט זהים במציאת זוגיות ובביסוס שלה, לכשמצאו את בחיר ליבן, בדגש על אשה אחרת שהייתה ברקע... והכל שזור בצורה מיוחדת כשכל גיבורה "עולה שלב" באפיון הדמות, במקביל למציאות ההיסטורית של אותה תקופה.


מה פחות אהבתי? את ההיבטים הפחות ריאליסטים והדברים שקרו "כאילו במקרה". הדמות של אדם לא הייתה כל כך אמינה, אותי הוא לא הצליח לשכנע שבאמת אהב את פאני ובטח שלא אהב את כריסטינה וסתם השתעשע איתה. לא אהבתי גם את מה שנתקלתי בו בהמשך בספרים נוספים של הסופרת - הגיבורה האשכנזיה העשירה עם סבא וסבתא העשירים מארה"ב הודות לרכוש הרב שהצליחו להציל לפני השואה ובהתאם אורח החיים שלהם עשיר להחריד והם עצמם אנשים טובים ומשכילים שמנהלים אורח חיים תואם...
בתור אשכנזיה שהסבים שלה עלו לארץ כפליטים חסרי כל כמו רוב ניצולי השואה, ונאבקת קבוע במיתוס של האשכנזים העשירים, לא אהבתי את זה ולא התחברתי. היה אפשר ליצור עלילה יפה גם בלי להדגיש את עושרם המופלג של פאני ומאיר ושל ורה ופאול, עם ובלי ההשוואה לאורח החיים הסוציאליסטי של עמיקם וחבריו.

קודם כל למי שעדיין לא קרא את הספר המדהים הזה - שירוץ!!!
סאגה שמתפרשת על 4 או 5 דורות שמתחילה עם פאני ואדם ומסתיימת עם הילה וגיא הנצרים שלהם...
רק מיכל שלו יכוללה לכתוב ספרים כאלה!! מומלץ בחום

ספר מעולה המסתרע על 4 דורות... הנאה רצופה של היסטוריה
משפחתית מרגשת. מיכל שלו בכתיבתה המיוחדת סוחפת אותנו
תמיד בספריה. מומלץ בחום

ספר מקסים, נהניתי מכל רגע, לעניות דעתי, זהו הספר הכי טוב של הסופרת... בספר ישנם מספר סיפורי אהבה מתקופות שונות שכולם חלק משושלת משפחתית ענפה. סיפורי אהבה קלאסיים ומרגשים על רקע המלחמות השונות והזמנים השונים, ספר על גורל, אהבה ממבט ראשון ואהבה שמנצחת נגד כל הסיכויים. למי שעוד לא קרא את הספר המדהים הזה ממליצה בחום!!!

ספר מקסים אך מעט כבד.
סאגה משפחתית המשתרעת על פני כמה וכמה דורות
של רומנים שובי לב וזוגות "בלתי אפשריים" אשר שרדו
את כל המכשולים.

מומלץ בחום