השם היה נשמע מעורר חשד, כמו משהו שכותבת זקנה בעודה נזכרת בימי נעוריה הסוררים, בלה, בלה, בלה. ואכן מדובר ביומנה של נערה, אבל הספר התחיל מעולה, כיפי לקריאה ועם דמויות מעניינות עם כי סטריאוטיפיות קמעה- ואז הגיע באמצע הספר לסופרת רעיון פילוסופי כלשהו על מקריות או משהו כזה והיא התחילה לאנוס את הדמויות שלה להרגיש ולהתנהג שונה ממה שהיא בנתה קודם ואז במקום ספר קליל ונחמד הספר התחיל לאכזב כי בשביל עומק אין בו מספיק והקלילות של הדמויות נעלמה, למעשה הדמויות עצמן נהיו לא קשורות למה שהיא בנתה קודם. אז בקיצור הספר מומלץ רק למי שמסוגל להניח ספר באמצע (לא כמוני) ולא לקרוא אם זה נהיה פחות טוב.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
