בקהילת היוגה וחקר מזרח אסיה מוכרת פרייה הרט כמי שכתבה עם פרופ' שולמן את הספר "סנסקריט - מבוא לשפת האלים" וכמי שתרגמה את פרשנויותיו של סוואמי ונקטסאננדה ל"יוגה וסישתהא", "סוטרות היוגה של פטנג'לי" ועוד, אך גם כמי שכתבה חיבורים אישיים כ"יתרון מדומה" (הוצאת כתר) ו"גורו" (מפה).
ב"סוטרות האהבה של נארדה" מביאה הרט פרשנות אישית, כפי שמעידה כותרת המשנה, לכתב הודי מתומצת ועתיק, המוסר את דרך ה"בהקטי" - דרך ההתמסרות ואמונה המתאפיינת באהבה חסרת גבולות.
הפרשנות האישית לא באה לידי ביטוי רק בכך שהכותבת היא המפרשת, אלא, פשוטו כמשמעו, היא נותנת לפרשנות להגיח מתוך עולמה האישי וחוויתה האישית.
ספרים כגון אלו מופיעים על-פי-רב בהקשרים אקדמיים, המלווים בפרשנות שכלתנית ומרוחקת מן הכותב עצמו, או בהקשרים רוחניים, הנכתבים על-ידי מורים רוחניים הבקיאים בתורה, אך חסרים לעיתים את הצד המחקרי ואת הביקורתיות המאפיינת את הכתיבה האקדמית.
היצור הספרותי שלפנינו רוקם בעיניי רקמה מופלאה בין עולם האקדמיה ועולם הרוח המפעמת מאחורי הכתב. בניגוד לפרשנויות מקובלות המתייחסות באופן מאוד ספציפי לטקסט המפורש בלבד, משבצת הרט את פירושיה בסיפורים מהמיתולוגיה והמסורת של תת-היבשת ובשירים בני מאות שנים מזרם ה"בהקטה" ומזרמים אחרים, השופכים אור על הטקסט. אני הרגשתי בקריאתי שאני יוצא נשכר ומועשר מכך.
הנימה האישית של הכותבת, המלווה בסיפורים אישיים וביטוי רהוט של תחושותיה ורגשותיה, הפכו את הקריאה ל"חיה" ולא אחת אף מרגשת.
מומלץ בחום!