אני רוצה לעלות לקברו של בולגאקוב, לחבק אותו, לבכות לו, להודות לו על הספר שכל דף מדפיו מהדהד בתוכי כמו פעמוני קתדרלה המבשרים : הללויה!!!!.

אני רוצה להחליף כמה מילים עם השטן, ולהתנצל בפניו.

אני רוצה לעלות לגולגולתא ביום שרבי מבשר סערה קדורנית , ממשמשת ובאה.

אני רוצה להאכיל באהבה את כל חתולי הרחוב בעירי - אי אפשר לדעת מי מהם הוא עוזר אישי לההוא מסעיף 2.

ושמן השומשומין, אה שמן השומשומין!! לו היה לי שמן שומשומין!!

לעזאזל הכל!!!!!!!!!!

נ.ב. תבדקו מדי פעם את יציבות חיבורי הראש לצוואר, במיוחד לפני מפגש מסילות ברזל.

טפו טפו!

הנה הצטלבתי.

קראו את "הג'ונגל" של אפטון סינקלר. נכתב לפני כמה עשות שנים, אקטואלי להחריד.
הבטחה אישית = הבשר יצא מהמתפריט שלכם. לנצח.

שימו לב, כל הפירומנים שביננו - המים מככבים כשחקן הראשי בספר שלפנינו, המים ולא האש ו/או האפר.

עם סיום הספר תרוצו למתקן המים הקרים ותגמעו בשקיקה מספר כוסות מנוזל החיים הזה.

הספר אינו, אני חוזרת, אינו עוסק בחורבנה של פומפיי כתוצאה מהתפרצותו של הר הגעש וזוב. אכן בפרק האחרון ניתן תיאור מפורט של האירועים, לכל חובבי ז'אנר האסונות.

עניינו של הספר הוא בהשחתה של האדם הקטן, כמו גם פקידי רשות , אצילים, ועבדים משוחררים השואפים להגיע למעמדם של אדוניהם לשעבר (כולל ערסל נשותיהם) - השחתה ממונית, משפחתית, מינית ואזרחית.

כחוט השני עוברים לאורך הספר תיאורים מזעזעים על ערכם העלוב של חיי האדם בעיקר של המגזר הנמוך בחברה הרומאית - עבדים ונשים, המושג תאוות בשרים מקבל פה פירוש מקברי (כפול) , שיותיר אותכם צמחוניים או לפחות עם תחושת קבס קשה.

פה ושם תקראו על מעילות מוכרות מאד, הדומות להפליא לפרשיות השחיתות בימינו אנו התופסות חליפות לבקרים את כותרות העתונות, ספרי מס כפולים אינה המצאה של המאה 20, מסתבר.אתם תרגישו בבית, למרות שאתם משוטטים אי שם במאה השניה .

נהניתי מאד, אפילו מאד מאד. כשאהיה גדולה ארצה להיות מהנדסת משאבי מים וסביבה. אבל , היי, אני כבר גדולה והמשאבים כמעט אזלו והמים כנ"ל והסביבה כבר לא מסביב.

אז אולי נעשה הסבה לתמ"א 38.