ספר מעניין מאד, במיוחד לאנשים ששמתעניינים בנושאים של מדע, תרבות וחינוך או למי שמתעניין במדעי החברה.
יש בו פרקים עם חזרה על כמה אנקדוטות ותאורים ביוגרפיים מהספר "אתה בטח מתלוצץ מר פיינמן" שיכולים לתת עוד הסבר על קורות חייו. ובכך הספר משלים לספר השני.
אבל החלק החושב יותר של הספר בעיני הוא בפרקים האחרים - בפרקים בהם פיינמן מרצה על היבטים הנוגעים לתרבות ומדע , מדע וחברה , מדע וחינוך בהיבטים שונים שלהם. לדוגמה הוא מנסה להסביר כיצד נכון לעודד חינוך מדעי - כיצד נכון לעודד סקרנות בקרב ילדים קטנים כדי לכוון אותם שיוכלו לחפש תשובות בעצמם. הוא גם מדגים כיצד ספרי חינוך מדעיים נכשלים בכך לעיתים בגלל שימוש במושגים כמו "אנרגיה" בשלב מוקדם מידי.
בהרצאות שלו על תרבות ומדע פיינמן מנסה להבין איפה נכשלנו כחברה - מדוע "הסביבה שאנחנו חיים בה היא בלתי מדעית, באופן פעיל מאוד, נמרץ מאוד" (עמ' 119). וביחס לזה הוא משתמש בהבחנה בין יישומי המדע, העובדות המדעיות שמגלים והשיטות המדעיות.
פינמן עוסק מעט בשאלה של בעיות של יישומי המדע - בין היתר בגלל שאחרים דיברו על זה הרבה. הוא מציין כי לדעתו הבעיות המוסריות הגדולות של מדע יתעוררו לא בגלל פיזיקה אלה בגלל ביולוגיה. לדוגמא אפשריות שונות של הנדסה גנטית.
בעוד כולנו משתמשים ביישומים של המדע (הטכנולוגיה שנובעת מהמדע - בתחומים שונים כמו הנדסה, רפואה, מחשבים) יש פער גדול בתחומים אחרים- אחד זה הרעיונות שנובעים מהמדע - השקפת העולם שהמדע יוצר - העובדה שכולנו בנויים מאטומים, המרחקים העצומים של זמן ומרחב, המקום שלנו ברצף האבולוציוני וכן הלאה. הדבר הזה הוא דבר חשוב גם להבנת העולם עצמו והבנה עצמית, וגם חשוב כדי לעורר פליאה. מטרת הידע היא לא רק לספק פתרונות שונים ולהבין יותר טוב את עצמנו ואת העולם אלה גם לאפשר לנו לחוש חדווא בגילוי של עוד דברים ואפשרות להתפלא ולשאול עוד שאלות.
מלבד יישומים ועובדות מדעיות קיימת גם השיטה המדעית - וגם כאן יש פער גדול בין המדע, במיוחד מדעי הטבע, לבין תחומי חיים אחרים שלנו - לדוגמה פיינמן מצביע על כך שחשוב מאד לא לדעת את התשובה כבר מראש - עלינו לחפש אותה ולא לקפוץ למסקנות. דבר אחר הוא שמלבד ניסויים אנחנו יכולים לנסות לאסוף עוד עוד ראיות ולנסות לסדר אותם בצורה עקבית זו עם זו. כמו כן עלינו לאסוף את כל הראיות ולא רק את אלו שמוצאות חן בעינינו, עלינו לשקול את הראיות בצורה שכביכול יש לנו חוסר עניין בתוצאה - אסור לנו לתת משקל יותר לראיות שמוצאות חן בעינינו . אסור לנו לדווח על הראיות בצורה שתשפיע על הקורא לקבל תמונה שונה מזו שהראיות מצביאות עליה. (עמ' 112-118)
אפשר להשוות כמה התקדמו בתחומי חקר המדע לעומת כמה לא התקדמנו בתחומים אחרים - נניח שיטות לימוד חשבון, או חינוך בכלל, או קבלת החלטות פוליטיות כלכליות או חברתיות - עדיין ממשלות עלולות להרוג אנשים או לכלוא אותם בגלל שהם שחושבים בצורה "לא נכונה", או להפעיל על התושבים מניפולציות כדי לגרום להם לתמוך ביציאה למלחמה, פרסומות עדיין משכנעות אנשים לצרוך מוצרים שעלולים להזיק להם או להציג את המוצרים של החברות בצורה שמגלה טפח ומסתירה טפחיים.
למי שמתעניין בתחומים כמו מדע, פוליטיקה, כלכלה , קיימות , דת ואתאיזם, והיבטים עמוקים יותר של התרבות שלנו אני ממליץ לקרוא את הספר מספר פעמים. לא פעם אחת, שכן יש כאן עושר גדול של רעיונות. כמו כן כדאי לחזור ולעיין בפרקי הספר מדי שנה נניח כדי לגלות רבדים שאולי פספסתם בקריאה קודמת. בין הקיריאות השונות כדאי לקרוא ספרים נוספים רלוונטים כמו ספרות על בעיות אקולוגית, היבטים של כלכלה וסביבה , שימוש בתעמולה על ידי חברות ומממשלות והיבטים נוספים - למי שיעשה את זה אני חושב שיהיה מעניין לגלות את הרלבנטיות של הספר בתחומים רבים שנראים בתחילה לא קשורים.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
