• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
יסודות הטוטליטריות

יסודות הטוטליטריות

מאת חנה ארנדט

הביקורת של אחד

תמונה של אחד
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
5.0
יסודות הטוטליטריות

יסודות הטוטליטריות

מאת חנה ארנדט

הביקורת של אחד

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
תמונה של אחד
הוצאה לאור:הקיבוץ המאוחד
שנת הוצאה:2010
קטגוריה:פילוסופיה - כללי
הקודמת
אלון
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
לפני 7 חודשים

“ב"יסודות הטוטליטריות" חנה ארנדט למעשה גורסת שלטוטליטריות 3 עמודי תווך מרכזיים: אנטישמיות, אימפריאליז”

2/3
ביקורות על יסודות הטוטליטריות
הבאה
ארנון
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 4 שנים•1 דקות קריאה

ספר מעולה, מלא תובנות שונות מהמקובל בזמנה של חנה ארנדט והיום, לא עם הכל אפשר וצריך בהכרח להסכים.. אני למדתי ממנו המון. חבל שחנה ארנדט לא חיה בימינו, הייתי שמח לעקוב אחריה בטוויטר.

מי אהב את הביקורת

אהבת?
אין לייקים עדיין

על המבקר

תמונה של אחד

אחד

ותיק
חבר מזה 16 שנים
110 ביקורות•493 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•ספרות מקורית•ספרות קלאסית
תמונה של אחד
אחד
ותיק
חבר באתר מזה 16 שנים
ביקורות110
לייקים שקיבל493
דירוג ממוצע3.4 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת56ספרות מקורית33ספרות קלאסית6

דיון על הביקורת

2 תגובות
פרפר צהוב
פרפר צהוב•לפני 4 שנים

הסקירה כללית מדי. היה כדאי להרחיב קצת על הספר.

עמיחי
עמיחי•לפני 4 שנים
חנה ארנדט בטוויטר זה כמו בטהובן בג'ינגל לקורנפלקס.
2 תגובות בסך הכל

ביקורות נוספות של אחד

חיי חורף

חיי חורף

אורלי קסטל-בלום

הרביעי של קסטל-בלום שאני קורא לאחר שניגשתי לראשונה לספריה לפני כשנתיים. בספר זה מספר סיפורים, ברובם לא קצרים, כשהקו המחבר בין עיקרם הוא הבדלי התרבויות ישראל/ארה"ב שחווה ישראלי/ת שחי/ה באמריקה תקופה קצובה. אוהב את הכתיבה הריאליסטית של אורלי ק.ב., בשונה מספריה האחרים שקראתי מצאתי בספר הזה הרבה הומור, לפחות פעמיים הביא אותי לצחוק בקול. לדעתי הספר הטוב ביותר שלה שקראתי עד עכשיו.

לפני 11 חודשים•
★★★★★
•אחד
הרג קומנדטורה

הרג קומנדטורה

הרוקי מורקמי

הוא איבד את זה. או שאני איבדתי את זה. ספר מגוחך (ואהבתי מאד לא מעט ספרים של מורקמי)

לפני שנה•
★★★★★
•אחד
בבוא מותי

בבוא מותי

ויליאם פוקנר

וואו! הפוקנר הראשון שלי והוא מעולה. לא קל לקריאה, מחייב קריאה כפולה של חלקים מהספר כדי להבין רמזים שפוקנר הטמין בו, אבל זה זה עושה את הקריאה אפילו יותר מהנה. למשל, כשהגעתי לשליש הספר חזרתי וקראתי בו מהתחלה. כך עשיתי עם עוד חלקים של הספר, קצרים יותר הפעם. אין לי ספק שאשוב ואקרא אותו בשלמותו באחד הימים. מומלץ מאד לקוראים למרחקים ארוכים!

לפני שנתיים•
★★★★★
•אחד
היסטוריה של הכלכלה לצעירים מכל הגילים

היסטוריה של הכלכלה לצעירים מכל הגילים

ניאל קישטיני

מבוא מצויין להיסטוריה של הכלכלה לכל מי שאיננו כלכלן מקצועי.

לפני שנתיים•
★★★★★
•אחד
חיים יקרים

חיים יקרים

אליס מונרו

עוד ספר נפלא של אליס מונרו.

לפני שנתיים•
★★★★★
•אחד
הענק הקבור

הענק הקבור

קאזוּאוֹ אישיגוּרוֹ

ספר ילדים מהסוג המשעמם. הראשון של אישיגורו שאני מנסה, כנראה יהיה גם האחרון.

לפני שנתיים•
★★★★★
•אחד
ספר הדקדוק הפנימי

ספר הדקדוק הפנימי

דויד גרוסמן

כשקראתי בצעירותי את הזמן הצהוב, חיוך הגדי ועיין ערך אהבה של דויד גרוסמן כשרק יצאו לאור, מאד אהבתי אותם. אחר כך קראתי את אשה בורחת מבשורה שהרבה פחות אהבתי ומאז נפרדו דרכינו. אני ידעתי זאת, הוא לא. היום כשאחת הדרכים שלי להתמודד עם ההלם של מחדל וטבח ה-7 באוקטובר 2023 הוא קריאה כמעט בולמוסית, הגיע לידי גם ספרו "ספר הדקדוק הפנימי" ו..וואו. איזו כתיבה, אילו עיני רנטגן אל המחשבות והתחושות של מתבגר בישראל של שנות הששים והשבעים של המאה שעברה. זהו ספר פשוט נפלא. בדרך כלל אני קורא כארבעה ספרים במקביל, הפעם מצאתי את עצמי קורא יותר ויותר מה"הדקדוק" על חשבונם של הספרים האחרים. מומלץ.

לפני שנתיים•
★★★★★
•אחד
ספר הדקדוק הפנימי [מהדורת 2010]

ספר הדקדוק הפנימי [מהדורת 2010]

דויד גרוסמן

כשקראתי בצעירותי את הזמן הצהוב, חיוך הגדי ועיין ערך אהבה של דויד גרוסמן כשרק יצאו לאור, מאד אהבתי אותם. אחר כך קראתי את אשה בורחת מבשורה שהרבה פחות אהבתי ומאז נפרדו דרכינו. אני ידעתי זאת, הוא לא. היום כשאחת הדרכים שלי להתמודד עם ההלם של מחדל וטבח ה-7 באוקטובר 2023 הוא קריאה כמעט בולמוסית, הגיע לידי גם ספרו "ספר הדקדוק הפנימי" ו..וואו. איזו כתיבה, אילו עיני רנטגן אל המחשבות והתחושות של מתבגר בישראל של שנות הששים והשבעים של המאה שעברה. זהו ספר פשוט נפלא. בדרך כלל אני קורא כארבעה ספרים במקביל, הפעם מצאתי את עצמי קורא יותר ויותר מה"הדקדוק" על חשבונם של הספרים האחרים. מומלץ.

לפני שנתיים•
★★★★★
•אחד
הראיון האחרון

הראיון האחרון

אשכול נבו

קריא, קולח, ישראלי, אבל לא משאיר כל חותם. הייתי נותן לו דירוג של 3.5 כוכבים, אך באין דירוג כזה נתתי לו 3.

לפני שנתיים•
★★★★★
•אחד

ביקורות נוספות על "יסודות הטוטליטריות"

יסודות הטוטליטריות

יסודות הטוטליטריות

חנה ארנדט

ב"יסודות הטוטליטריות" חנה ארנדט למעשה גורסת שלטוטליטריות 3 עמודי תווך מרכזיים: אנטישמיות, אימפריאליזם וגזענות. למרות שאני מצאתי את עצמי חולק על הטענה שהאנטישמיות אחראית לבניית הטוטליטריות, מדובר בספר שחודר לעומק התופעה ומציג את שורשיה בצורה שלא הייתה דומה לה בתקופתה של ארנדט. מחקר מקיף ונרחב שמשנה את האופן שבו אנו בוחנים את ההיסטוריה ואת שהתרחש בעת החדשה, וכמובן - חובה עבור כל אדם שמעוניין להבין את התקופה ולרכוש ידע בתחום.

לסיכום, יצירת מופת פנטסטית, מומלץ בחום.

לפני 7 חודשים•
★★★★★
•אלון
יסודות הטוטליטריות

יסודות הטוטליטריות

חנה ארנדט

יש לי כבוד רב לספרים עם החותמת ״מ״ עליהם, המעידה שמדובר בספר מופת. חותמת זו, כמו גם ההערצה הגדולה לארנדט שנתקלתי בה
פעמים רבות, גרמו לכך שעמדתי בגבורה במאבק עם ספר נורא זה, וסיימתי לקרוא את כל 700 עמודיו. בעקבות זאת זוהי עצתי לכל אלה שישקלו בעתיד לבזבז עליו את זמנם: קראתי אותו במקומכם, ואתם יכולים להסתפק בזה! (גילוי נאות: במקור עצה זו נכתבה במדריך לחו״ל של יוסף לפיד בקשר לאתר תיירותי מסוים בפרנקפורט.) מזמן לא נפגשתי בגודש כזה של משפטים מפותלים, שחלקם אינם אומרים דבר (ולדעתי גם המתרגמת לא ממש הבינה אותם), חלקם אינו מנומק בשום צורה, וחלקם הנותר רווי בסתירות או מופרך בעליל. (יש לי עשרות דוגמאות, אבל חבל על הזמן.) מה שברור הוא, שגודל יהירותה של המחברת מתחרה רק עם שטחיותה. כן: מסתבר שאפשר לכתוב 700 עמודים גדושים ובכל זאת להיות שטחי ורדוד! (ישעיהו ברלין ניסח זאת בצורה יותר עדינה, כשקבע שעבודתה של ארנדט היא במידה רבה ספקולטיבית או אפילו מיסטית.)
הבהרה: מה שכתבתי מתיחס בעיקר לחלק השלישי, העיקרי, של הספר, העוסק בטוטליטריות. שני החלקים הראשונים, על אנטישמיות ועל
אימפריאליזם, קלים יותר לקריאה, ולכן גם קל יותר לראות עד כמה הניתוחים והתיאורים בהם (במיוחד בחלק המוקדש לאנטישמיות) הם ברובם הגדול חסרי שחר.
והערה אחרונה: שמו המקורי של הספר הינו ״מקורות הטוטליטריות״. לא הבנתי את ההסבר שניתן במבוא למה שונה השם בתרגום. כך או כך, הקורא ימצא בספר זה מעט מאוד אינפורמציה או תובנות הן בנוגע למקורות הטוטליטריות והן בנוגע ליסודותיה...

לפני 5 שנים•
★★★★★
•ארנון
דירוג
1.0
לפני 5 שנים

“יש לי כבוד רב לספרים עם החותמת ״מ״ עליהם, המעידה שמדובר בספר מופת. חותמת זו, כמו גם ההערצה הגדולה לא”