אני עוד לא בת 18. אחד הדברים הכי נפלאים בספר הזה, הוא "מבט העל" שהוא נתן לי על החיים, שאינו אופייני כל כך לצעירים. הרגשתי כאילו הזדקנתי יחד עם הדמות הראשית וכן עם האחרות, כאבתי את כאביהן, הייתי שותפה ללבטיהן. הרגשתי כאילו - כאילו ניתנה לי הצצה להבנתה של אישה מבוגרת, חכמה ובעלת ניסיון חיים עשיר.
אני מרגישה שאני בשליחות. הספר הנהדר הזה לא נמצא כמעט כלל בתודעה בציבורית בישראל! אין עליו ולו ביקורת אחת כאן! זה נראה לי כמו פשע. אז מזל שבאתי. קודם כל שתדעו: הספר היה לרב מכר בארה"ב ותורגם לשפות רבות. רק שבישראל, משום מה, הוא לא תפס. האם זה בגלל התרגום? לא יכול להיות. אמנם היו מספר שגיאות כמדומני, אבל התרגום באופן כללי היה משובח, קריא, זורם, מהנה וברור. כנראה שפשוט לא שיווקו את הספר טוב בארץ... שזה מוזר, כי הספר עוסק במשפחה יהודייה, כך שסביר היה להניח שבארץ הוא יתקבל במידה הרבה ביותר.
בכל מקרה, הספר נהדר, מצוין פשוט. זוהי סאגה משפחתית; הספר פותח עם התמקדות באנה כנערה צעירה, ומתקדם איתה בהקמת משפחתה ובפיתולי הסיפורים של בני משפחתה, לאורך עשרות שנים. הוא עוסק באהבה, ברגשות, בנפש, בדת, במסורת, במשפחה.
איני רוצה להרוס לכם את חוויית הקריאה ולו במעט, ולכן לא ארחיב על העלילה. אוכל רק לומר שהסיפורים הרבים המרכיבים אותה נהדרים, אמינים, מיוחדים ומעוררי מחשבה. כמו כן, כחוט השני ובאותנטיות, נשזרים אירועים היסטוריים משמעותיים בעלילה. אירועים שקרו במחצית הראשונה של המאה ה-20, בעיקר. אני אוהבת ספרים שיש בהם פן היסטורי, כי בהם אני גם נהנית (אם הם טובים) וגם מחכימה.
אני רוצה לציין לטובה במיוחד את רגישותה הרבה של בלווה פליין לנפש האדם. היא מיטיבה לתאר בצורה מעוררת הערכה תהליכים פנימיים בנפשות השונות בספר, ובטוחני שכל קורא וקוראת (בכל גיל!) יוכלו להשליך מהספר המקסים אל חייהם.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
![העבד [מהדורת 1991]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers1/11097.jpg)
