את ופא סולטן לראשונה הכרתי דרך תוכנית באלג'זירה, שם היא השתתפה בדיון עם איש דת מוסלמי בנוגע להתנגשות בין תרבויות. ופא לא החסירה במילים ודיברה כאוות נפשה מתוך ליבה באופן אותנטי וכנה. היא דיברה על היחס שזוכות הנשים בחברה המוסלמית, ועל האלוהים שלהם שמקדש את המוות על פני החיים.
לאחר הראיון הייתי המומה מאומץ שהפגינה ,לא מובן מאליו שאישה מוסלמית, תאמר את דבריה בראש מורם ושתצא שידה על עליונה. ישר חיפשתי עליה ומצאתי את הספר הזה.
אלוהים ששונא - שם הספר , נשמע לוחמני וצורם מידי. אך המטרה של ופא הנו היה להציג את "פני הדור כפני הכלב". כלומר אלוהים ששם בראש מעיינו, נקמנות, שנאה, חורבן והרס. כך גם המאמנים שילכו בדרכו , סביבם יניחו רק חורבן, הרס, ושנאה.
ופא שגדלה והתחנכה במדינה מוסלמית שהחוק האסלאמי הנו החוק הבלעדי, ספגה כמות ערכים אסלאמיים מן הקוראן.
לאחר שקיבלה אשרה לאמריקה, התגוררה שם וקיבלה עליה אט אט את העולם המערבי.
ופא הביאה כמה ציטוטים מן הקוראן וניתוחים שלה, שם הנביא מוחמד המהווה דוגמה למאמניו המוסלמים, בקוראן מתגלם כרוצח, אנס, שודד ונקמן. בהתאם לכך טענה ופא שמאמניו שרואים בו מודל לחיקוי למוסלמי מיטבי , הולכים בדרכו של הנביא מוחמד. ולכן המוסלמי משריש הרס ושנאה סביבו ולדורות הבאים אחריו.

אילו אמריקה הייתה מקצה מעט מן המשאבים שהנה מקצה למען לוחמה כנגד הטרור, למימון תרגומי הקוראן וספרי ההיסטוריה מתוך המקורות הערביים, אמריקה ושאר העולם המערבי יכירו את האויב בצורה יותר טובה.
מסוכן יותר בית ספר איסלמאי קיצוני שמחנך להרג ושנאה , מאשר מפעל תחמושת צבאי. ובזה אני מצדיקה את דבריה. אדם ששוטף באידאולוגיה מקטנותו, וכבר חלחל עד עמקי תודעתו שלו,הסיכוי שלו להיחלץ מן המבוי הסתום הנו קלוש.
הבעיה בחינוך המוסלמי שאין חופש מחשבה ,ובלעדיי חופש מחשבה, אדם אינו מבחין כבר בין טוב לרע. יש רק אינשאללה.

יותר מדי לוחמני.

אם הכותבת היתה יוצרת מעט ריחוק בינה לבין הנושא, הספר היה יותר אפקטיבי.
הספר כשלעצמו מביא בצורה בהירה את בעיית האפליה המגדרית בחברה המוסלמית ובאיסלם.
היא אפילו מחדשת דברים על ההתנהגות של מוחמד בנושא כמו: ארוסין של ילדה בת שש ובעילתה בגיל תשע.

הספר עולה על שדה מוקשים כאשר הוא מנסה להסביר את שורשי התופעה.
ההסבר על יסודות צמיחת האיסלם הם שטחיים ואפילו מטעים את הקורא.
חסר כאן מחקר השוואתי לדתות אחרות ומנהגים בסביבה של מוחמד.
הכותבת מביאה דברים מדם ליבה, ואת זה יש לכבד.
אבל שוב כאשר המידע והמסקנות נדחפים לך לפה כמעט בכוח, אין בזה תרומה אלא חולשה.

ובכל זאת, שווה לקרוא את הספר. לפחות את הפרקים הראשונים בהם היא מתארת את ילדותה וחייה בסוריה.

ספר מעולה. להבנת האסלאם. למרות שיש בו הכללות רבות לגבי האסלאם.במקום סקירה של הספר אצרף שתי סרטונים של ופא סולטן הם מהווים סקירה הרבה יותר טובה לספר, מבקורת שאני אכתוב

http://www.youtube.com/watch?v=XN2fqe4oWsI&feature=player_detailpage

ספר מצויין!
ופא סולטאן מספרת על שטיפות המוח של קבוצות מוסלמיות קיצוניות במולדתה, סוריה, ובעולם המוסלמי בכלל.
זה סיפור הישרדותה, כנגד כל הסיכויים, של ופא סולטאן הדעתנית והעקשנית, במקום שבו לנשים אין זכות לכלום.

מאוד מומלץ!