מדובר פה בהחטאה! הניסיון של המחבר לסכם את כל ההיסטוריה ב250 עמודים לא הצליח,
המעבר מנושא לנושא מהיר מידי ושום נושא לא ממצה את עצמו או מוסבר לעומקו כהלכה.
המטרה לתת רקע כללי בכלכלה דרך סיפורים מההיסטוריה מבורכת אבל הביצוע עובר בקושי...

אני התייאשתי אחרי 100 עמודים.

וורן באפט אמר שזה שינה לו את החיים,
אני לעומתו לא מצאתי בספר שום דבר מעניין... ישן וסובל מתרגום נוראי
כנראה שאני ובאפט סובלים מבעיות אחרות בחיים :)

אני יודע שהרבה מאוד אנשים סוגדים לספר,
אני מהחלק שלא התחבר בכלל.

לדעתי,
זה הספר הכי מעניין של ריצ'רד דוקינס.
מתחיל משעמם, אבל משתפר.
נראה לי שהוא לא מתאים למי שלא קרא לפחות ספר אחד בנושא,
הוא יותר ידבר לאנשים עם קצט ידע בתחום שרוצים לדעת עוד.
(אפשר לדלג על ההתחלה... לא תפסידו כלום)

נחמד... עונה על כמה שאלות פרקטיות, לא פחות ולא יותר.

ספר קצר, שמרגיש ארוך.

ספר לא קל לקריאה!
למרות שהוא רשום טוב ומתומצת במידה נכונה, הוא פשוט עוסק בנושאים מורכבים בשיטה מדעית (פופלרית אך מדעית).
המידע שתרוויחו מהקריאה בספר (אם תבינו) שווה כל מאמץ.
הוא יכול לקחת אותכם לעולם חדש שאתם כנראה עוד לא יודעים שאפשר להגיע עליו.
למי שקרא ואהב,
אני ממליץ לקרוא גם את ספריו באנגלית Transcend ו-Fantastic Voyage.
מעבר לתאוריה תוכלו למצוא שם מידע פרקטי לעידן בוא אנחנו נמצאים.

יוצא דופן
המליצו לי שכדאי לי לקרוא את זה לפני 15 שנה...
ואני אמרתי שאני לא יכול לחשוב על נושא יותר משעמם,
טעיתי ובגדול, ספר מהפנט!
כתוב ומוסבר באופן ברור ומעניין,
לא דורש שום ידע רק טיפה היגיון בריא,
לי לא יצא לראות ספר עיון דומה לו.

הספר רשום בצורה אמיצה! המחבר פורש את המסקנות והתיאוריות שלו בצורה חד משמעית, כזאת שכמעט אף פעם אם בכלל לא תקבלו מאנשים אקדמיים. זה יוצר מצב שחלק מהאנשים מעריצים והחלק השני נרתע, שונא ומתלהם, אני באופן אישי מאוד מעריך את המחבר על זה שהוא כן נוקת עמדה, זה הופך את החיים למעניינים יותר, זה אמיתי וזה מראה שבאמת אכפת לו.

בספר תמצאו סקירה קצרה ומהירה של סגנון החיים הקדמוני לפי איך שדעאל שלו רואה את פני הדברים. ב300 עמודים הוא מסכם ומשווה היסטוריה, תזונה וכושר בין האדם הממוצע היום, לממוצע של זמנים קדומים יותר בהיסטוריה ובישביל לתת קצת חמצן לשרשרת העובדות הוא מספר את סיפורו האישי על הדרך (הסיפור מוסיף המון ) הקריאה תיהיה שותפת ונחמדה גם לאנשים שלא רגילים לקרוא סיפרי עיון.

הספר מחבר אומנם בין כל הנקודות אבל את הזווית המחקרית הוא משאיר בצד (יש המון קישורים בספר למאמרים ומקורות מידע) אני בטוח שרוב האנשים יעדיפו את זה ככה, אבל לי באופן אישי כתולעת ספרים ואחד שמאוד מאמין ברעיון שצריך ללמוד מהטבע וההיסטוריה זה קצת היה חסר בגוף הטקסט עצמו.

----------------------------------------------------------------------------------------------------------

דברים שבטח לא שמעתם על פליאו

פליאו יכול להיות גם צמחוני (מה שאומר שהמגיבים מעלי מתחתי ומצדדי כנראה לא קראו את הספר) דעאל מתייחס אליהם בהרבה כבוד ולאורך הספר עונה להם במספר דרכים, בלי לוותר על העובדה ההיסטורית שבני אדם הם אוכלי בשר.

פליאו = סגנון חיים, לא רק דיאטה. זה מזמין אותך לאמץ רק את מה שאתה מבין ורואה לנכון לשלב בחיים שלך... אני רוצה לקחת את ההמלצות על סגנון החיים הספורטיבי... אהה כן... עכשיו גם אני צריך לרשום את ה"כדאי להתייעץ עם רופא"... או לא כדאי להקשיב לתגובות שאתם קוראים באינטרנט.

לסיכום אני אוסיף שניגשתי לספר בסקפטיזם מסוים בעיקר בגלל הטרנד ההיפסטרי, הופתעתי לטובה... אני בהחלט ממליץ, זה לא אומר שצריך לאמץ את דרך החיים הזאת אלה פשוט שכדאי ללמוד, לדעת ולבחון. והספר טוב אז אפשר לעשות את זה בכיף.

ספר אינטלגנטי לקהל איטלגנטי - רשום בצורה תמציתית ופשוטה, עשיר ומעשיר בידע.
לא הוא לא יתאים לכל אחד, מי שרוצה לדעת אם הספר הזה בישבילו שיבדוק את התגובה של sensya

אותי הספר לימד דברים על עצמי, פתח לי פרספקטיבות, צ'אקרות, אופקים, עכשיו אני מבין הרבה יותר טוב כמה מהתקופות שעברתי בחיים(בעיקר בילדות/ גיל ההתבגרות), ואיך זה שאני נמשך לאנשים מסויימים שלא נראים כאילו יש בינינו משותף.
בחלקים מהספר הרגשתי שהסופר מנתח את מסתורי נפשי ברמה העמוקה ביותר שאני נתקלתי בא, אני טיפוס כזה שהפרדיגמות הפסיכולוגיות המקובלות בדרך כלל לא קשורות אלי, אני לא מקבל אותם והם לא תופסות לגבי ובעיני. ככה שזה שספר "כלשהוא" הצליח לגעת בי בכזאת רמה של דיוק זה נורא הפתיע אותי. אני עוד לא יודע בדיוק להסביר במילים אבל... הספר הזה שינה בי משהוא בחשיבה שישאר איתי הלאה לכל החיים.

ולמרות זאת * זהירות ספויילר *

ישנו רעיון אחד שהסופר חוזר עליו שוב ושוב לאורך הספר שנורא הפריע לי, אני פשוט לא מסכים איתו, ש"המורד" חייב להישאר מתוסכל ובודד ואם הוא לא נשאר כזה אז הוא כבר בעצם איננו מורד. ניתן להמשיל את גישת המחבר לשחקן שמשחק "משחק עד 3" ומיכוון שהוא לא רוצה שהמשחק יגמר אז הוא בוחר לא להגיע ל-3 וממשיך לשחק לעד.

אני לא מתווכח על מהוא אחוז הסבירות הסטטיסטית אבל לדעתי הצלחת המרד היא בשינוי לעבר הכיוון של מגמת המורדים.
ככה שמורד שזורע זרעים ורואה צמיחה בעיני הוא מנצח, הוא גם ככה הולך נגד כל הסיכויים ומי שלא יודע לראות את חצי הכוס המלאה אז אין טעם בנקודת המבט שלו.