קרוב להפליא ורועש להחרידג'ונתן ספרן פויר1ספר מעולה!!! אחד הטובים שקראתי. כל כך שנון ומצחיק ועצוב גם יחד....
אשתו של הנוסע בזמןאודרי ניפנגר0אני מאוהבת בספר הזה ומקנא במי שעדיין לא קראה אותו!! סיפור אהבה מדהים ישבתי והתייפחתי באוטבוס.
אלף שמשות זוהרותחאלד חוסייני1הספר זרם לי בקריאה שלו אבל סך הכל אינו מותיר רושם כמו רודף העפיפונים ומרגיש כאילו כבר שמעתי את הסיפור הזה כל כך הרבה פעמים
המכשפה מפורטובלופאולו קואלו0קראתי אותו אחרי ורוניקה מחליטה למות שממש אהבתי. יש משהו מעניין בספר הזה אבל באופן כללי הוא קצת יותר מידי "פלוסופי" לטעמי והעלילה ובכלל הספר עצמו לא כל כך ברור מה הפואנטה.
שאהבה נפשיגַּיִל הַרְאֶבֶן2סיפור על אהבה מסוג אחר. מאד היה לי כיף לקרוא את הספר הזה נהנתי מהכתיבה האמיתית ומהתיאור של ירושלים של פעם. הסיפור הרגיש מציאותי למרות שהוא יוצא דופן. מומלץ!!
שבועת רחלמיכל שלו13ספר טוב. העביר לי בכיף את הזמן ביום כיפור :) היה מעניין לאורך כל העלילה,וכתוב בצורה ממש טובה. הספר מחולק ל2 סיפורים שונים בתקופות שונות, הסיפור של רחל מתייחס לתקופת קום המדינה והסיפור של נכדתה הדס קורה בימינו. יותר התחברתי לסיפור של רחל, הרגיש לי יותר אמין ויותר מרגש. הסיפור של הדס היה קצת קיטש, ולא כ"כ אמין, כאילו הכל קרה יותר מדי מהר, ולא הגיוני. אבל עדיין היה כיף לקרוא וקשה לעזוב את הספר באמצע. אני מאוד התלבטתי אם לשים את הספר הזה ב"ספרים טובים שקראתי", או ברשימת ה-wow שלי -"ממש אהבתי, מומלצים ביותר". בסוף החלטתי לשים אותו ברשימה של ספרים טובים עם ציון 5. בשורה התחתונה, ממליצה :)
שבועת רחלמיכל שלו10ספר שמרגיש כאילו השכנה ממול או בעל הבסטה בשוק מספר לי. הסיבה היא ששוב העלילה ידועה מראש. היא מוגשת בכתיבה ממש נמוכה לפעמים עם ביטויים יותר מדי עממיים. כמעט כל דו שיח בין הדמויות והרעיונות/עובדות שהם מביעים נראה כל כך מוכר ידוע ובנאלי. כמו דו שיח ששמענו לא פעם מפי מכר כלשהו. לפעמים יש הרגשה שאנו כ"כ מכירים את הסצנה הזאת שאפשר להישבע שצפינו בה באיזה אופרת סבון זולה או באיזה ראיון בתוכנית כלשהי. משולש האהבה של הדס עם יריב ושחר הוא דוגמא לכך . זה נראה לקוח ממקום אחר שזה מדהים עד כמה ידעתי מה יהיה המהלך הבא. גם הפגישה לכאורה עם הגרושה/אקסית של הדמויות זה נראה זול ולא אמין . לגבי הכתיבה ושאר הדברים שמפריעים בכתיבה של מיכל כבר כתבתי בביקורות שכתבתי על שאר ספריה שקראתי. רוב הביקורות חוזרות גם כאן כי העלילות בין כל ספריה זורמות לפי אותו מתכון שאני לא חושב שיכול להיות מנצח לאורך זמן. הסופרת חושבת שהקורא הוא בור ועם הארץ. העלילה מלאה בהסברים מיותרים שרק מייגעות את הקורא ומנפחות את מספר העמודים. לדוגמא, באחד מדו השיח שיש, אחד הדמויות שואלת מי זה שרלוק הולמס. הסופרת במקום לקצר את דו השיח המיותר, מורחת יותר ומספרת לנו מה הדמות השניה עונה לה - בלש מהולל. לסיכום למי שמחפש עלילה מורכבת ומפתיעה שתהדהד בראש לאחר סיום קריאת הספר, זה לא הספר הנכון.
שבועת רחלמיכל שלו10תאמר לי מה טעמך במוזיקה אומר לך מה טעמך בספרים. ומה טעמי במוזיקה? ובכן אני עומדת בסקאלה הדי מיינסטרימית שבין, נאמר, לאונרד כהן משם ומתי כספי מפה ועד ביונסה משם ומירי מסיקה מפה ובין לבין גם רוק קליל נעים לאוזני. אוקי, גם שירי נשמה עושים לי טוב על הלב. אז מי יאהב את הספר? מי שחובב שירי קיטש א-לה הדואט של ריטה ובתה משי . משום מה קוראים לז'אנר הזה רומן רומנטי או ספרות נשית, יותר מתאים לו אופרת סבון. אין פה שום מסר שצריך לקחת הלאה, אפילו הניסיון לתת נופח אינטלקטואלי עם סיפוריה של רחל על רקע שנות ה-20 בישראל-אירופה צריך לקחת בערבון מאוד מוגבל. אין פה דמויות מורכבות, אין פה דילמה מוסרית אמיתית, פשוט אין. אז מה כן יש ב"שבועת רחל" אתם שואלים? סתם הנאה מתוקה של סיפור חמוד, מופרך ודמיוני. מה שנקרא – כיף! קצת על הסיפור... סיפור המסגרת הוא של הדס, נכדתה של רחל. היא מתמחה אצל שופטת קשוחה ומחפשת אהבה, היא מכירה את יריב היציב ואז מכירה את אחיו שחר המשוחרר – להלן הדילמה: יציבות או ריגוש. כל יום כמעט הולכת הדס לבקר את סבתה הזקנה רחל (אשרי המתמחה בפרקליטות בעלת הזמן לבקר את סבתה כל יום). רחל, הדמות המרכזית בסיפור, היא גיבורה מסוג "הקדושה המעונה", לא מתחברת לדמות הזו אבל היא לא הפריעה לי כי זה סתם ספר כיף. רחל מספרת להדס המון סיפורים על אהבתה הישנה ועל דמויות מהעבר. כל דמות ולו הכי זוטרה שהסבתא מזכירה משתלבת בדרך כזו או אחרת עם חייה של הדס. הסיפורים עצמם הם מופרכים לחלוטין (באמת, הסיפורים אמינים כמעט כמו "רמת אביב ג'") אך כיף לקרוא בהם כמו שכיף לאכול שוקולד חלב, אני יודעת שאין שם שום ערך תזונתי ובכל זאת לא בא לי להפסיק. למיכל שלו יש מתכון מיוחד להכנת ספרים רבי מכר בסגנון אופרות הסבון, וזה לא בושה גם סתם להנות מספר לפעמים. תהנו.
שבועת רחלמיכל שלו9טוב, אז ראשית, התמונה על הכריכה מהממת, מזכירה יופי ישן של לפני הבוטוקוס, המתיחות, והסיליקון....מעורר תחושה של ערגה. הספר נפלא, אחד מהטובים של מיכל שלו, וקראתי את כולם.
שבועת רחלמיכל שלו7"לכל אחד יש בעולם מישהו שנועד עבורו. צריך לחכות בסבלנות, וכשזה בא, יש ללכת אחר הלב." שבועת רחל אהבה מתקופה אחרת.. ישנה נושנה. על אף התלאות, העוול, וייסורי הלב שעוד דואב, סיפור אהבתם של רחל ויוליוס פשוט מקסים! איפה ישנה עוד אהבה כזאת?? תמימה ואמיתית הייתה אהבתם וכה פשוטה. ולהיכן נעלמה השפה היפה של אז, העברית היפה, המצוחצחת, הפיוטית, הנשתכחה היא?! הספר שבועת רחל מספר את שבועת אהבתה של רחל ליוליוס אהובה, זהו הסיפור המרכזי המעניין והטרגי. סיפורה של רחל סבתה של הדס משתרג עם סיפור אהבתה של נכדתה-אהבה בת ימנו. באחד הערבים התיישבה רחל בת 88 בסלון ביתה והרהרה "התמונות מן העבר בהירות כמו אך אתמול קרו הדברים. היא תמהה על עצמה: המאה תכף נגמרת, והזיכרונות, חלקם מתוקים וחלקם מרים, עוד מגיחים מפעם לפעם ממחבואם ושוטפים אותה." בערב זה מגיעה נכדתה ורחל מספרת את סיפורה, כל קורות חייה, בהעלאת הזיכרונות עולים וצפים בתיאור חי ממש דמות האיש אשר אהבה יוליוס רחב הכתפיים ויפה-תואר, שיערו כהה, חלק ושופע ועיניו המבריקות כחולות עזות. היא נישבתה בקסמו מיד. במקביל מסופר סיפורה של הדס עו"ד בהתמחות. מהעלאת זיכרון אחד למשנהו עולים ונגלים סודות... ולכל השאלות שתשאלו תקבלו תשובות ואולי תעלו על זה בעצמכם, רמזים אפיים שלוחים לאורך הסיפור.ישנם חלקים צפויים אבל זה לא גרע מהנאתי בקריאת הספר, אני לבטח אקרא עוד מפרי עטה של מיכל שלו. קריאה מהנה עם התה והלימון או עם קפה ומאפה :)
שבועת רחלמיכל שלו6אתחיל ואומר שאת הספר הזה ישבתי לקרוא פעם שניה. בפעם הראשונה קראתי אותו כשהייתי בת 14 בערך (היום אני בת 30), ובמשך שנים ארוכות ובעצם עד לא מזמן תמיד דיברתי על הספר הזה כעל הספר האהוב עלי. ישבתי לקרוא אותו פעם שניה כי הבנתי שאני לא זוכרת את העלילה כלל, וכדי להיווכח האם גם 15 שנה מאוחר יותר, ימצא חן בעיניי. היה נחמד, נהנתי, אבל לא יודעת ממה התלהבתי עד כדי כך בזמנו... כל הזמן קופצים בין שני הסיפורים - רחל הפינסקאית בצעירותה, והדס, עורכת דין מתמחה כיום, ולבסוף שני הסיפורים מתחברים. הסיפור של רחל הוא סיפור על אהבה אמיתית, של פעם, והקרבה. מודה שהתרגשתי מאוד. התמודדותה לבד, בארץ ישראל בתקופת קום המדינה - בהתחלה שעבדה אצל דבורה, ומאוחר יותר שעבדה עם הבנים בסולל בונה. ההתאהבות הסוחפת, ואחריה הויתור, ההחמצה, הלב שנשבר, והחיים בבדידות. גם סיפורה של הדס לא רע ומעניין. קצת קיטשי וקצת מובן מאליו. --------- הסתייגות / ספויילר!!!!!!! כל העניין לגבי של הדברים שקרו בספר כאילו במקרה... לא התחברתי, הרגיש לי הזוי ולא אמיתי. * כן, ממש, אלמנתו של יוליוס מתדפקת לו על הדלת וכאילו במקרה זו אחותה לובה? * כן, ממש, הדס עולה על היאכטה, ובמקרה במקרה בעלת היאכטה מזכירה לה את עיניו של אביה וזו בת דודתה האבודה? (הקשר היחיד בינהם היה שהדס ידעה שסופיה נספתה בשואה בהולנד, עם הוריה המאמצים שהם הסבים של יוליוס, וכל שידעה על יוליה הוא שהוריה ניספו בשואה) * כנ"ל לגבי הפגישה המקרית לכאורה בים וכן לגבי הרעיון לפתוח מבשלת בירה תוך רגע וחצי מודה שהספר כן סחף אותי, כל נקודות האי אמון הרסו לי קצת.
שבועת רחלמיכל שלו6אחד הספרים שאחרי שסיימתי אותם עוד המשכתי לחשוב עליו וזאת בגלל הדמויות הכתיבה של עבר ועתיד והאהבה המוחמצת. ספר מקסים ביותר.
שבועת רחלמיכל שלו5זהו המפגש ראשון שלי עם ספרה של מיכל שליו, יש לציין שזהו ספר קצת סוחף יחסית לכל הספרים האחרים שקראתי. הקריאה בו מאוד רצופה, פשוטה וקולחת. אך יש בסיפור כמה בעיות קטנות: שני סיפורים השזורים זה בזה ללא שום קשר בין אחד לשני. זה כנראה המוטיב העיקרי בספריה של שליו (בכוונה שליו עם "י") אך לדאבוני בספר הזה, הסיפור השני גורע מאוד מהסיפור העיקרי. שני סיפורי האהבה המתוארים לפרטי פרטים (מייגעים וארוכים) הינם מתקתקים למדי, ומתאימים אולי לתסריט בסדרת טלוויזיוניות מה בז'אנר ה"טלנובלה". מה שטוב בספר זהו הסיפור ההיסטורי. אך גם בו מצאתי הרבה מאוד "...הוא אוהב אותי - אני אוהבת אותו..." וכו'. הביקורת שאני רושם הינה אישית ולטעמי בלבד! אין לי כוונה למתוח ביקורת שיפוטית. קטונתי. בסך הכל ספר טוב. הקריאה בו מהנה ורציפה. רק לקחת בחשבון את הנאמר לעיל, ואז יהיו פחות ציפיות.