עוול היסטורי אנו עשינו וממשיכים לעשות לסופר הע-נ-ק דונלד ווסטלייק (הידוע גם בשם העט "ריצ'רד סטארק") שהוא לא מוכר בארץ. לא יודע מה גורם לו להיות כל כך אלמוני לקהל הישראלי, אבל מדובר באחד משניים-שלושה סופרי המתח הפורים שכתבו בארצות הברית במחצית השנייה של המאה העשרים. אחרי שכתב את סדרת ספרי הפשע האלימים והקשוחים של הגיבור "פארקר", שודד הבנקים הקשוח והאלים (בסרט "פייבאק" שיחק אותו מל גיבסון ושינו את השם משום מה ל"פורטר"), הסופר החליט שהוא צריך שינוי. הוא ירד לבאר השכונתי ושם ראה כרזת פרסומת לבירת דורטמונדר, עם הסיסמא: "הבירה החדשה עם הטעם הישן." הוא החליט שזה בדיוק מה שהוא צריך עכשיו: משהו חדש אבל עם אותו טעם ישן.
כך נולד ג'ון דורטמונדר, המאופיין שוב ושוב בספרים כ"בעל שיער בצבע שיער" (אמנות התיאורים העקיפים בספרות המתח האמריקאית היא גאונית).
אלה ספרי HEIST. לפני שהיו דני אושן וה-11 שלו, היו ג'ון דורטמונדר וצוות הטיפוסים שלו. דורטמונדר הוא גנב מקצועי, ופעם אחרי פעם הוא יוצא לבצע איזה ג'וב מורכב - הג'וב הבלתי אפשרי - תוך שימוש באסטרטגיה מסובכת, גאדג'טים מאולתרים, אקרובקטיקה, תחפושות, היפנוזה ומה לא. מה כבר יכול להשתבש בג'וב כזה? הכול. מה משתבש בפועל? הכול.
בספר HOT ROCK שהוא הראשון בסדרה, דורטמונדר נשכר על ידי מדינה אפריקאית עלומה לגנוב בחזרה יהלום עתיק ורב-ערך בעל משמעות היסטורית לאותה אומה. הוא יוצא לשורה של משימות מתוכננות היטב, וכל פעם היהלום חומק מידיו בגלל נאכס אחר. היהלום נופל, מתגלגל לפה, נבעט לשם, נבלע על ידי מישהו, נגנב על ידי צד ג', כולם רודפים אחרי כולם, ופעם אחרי פעם הוא צריך לחזור לשולחן התכנונים ולהרים עוד פעולה בלתי אפשרית.
השילוב של מותחן-פשע עם הומור הוא מקורי, לא פשוט לביצוע, ופה זה עובד ובגדול. מישהו חייב פעם להרים את הכפפה ולתרגם את ווסטלייק לעברית.