אם היתה איזושהי עליית מדרגה בעלילה בספר השני, בזה, השלישי, ויילד צללה מטה, הכי נמוך שאפשר.
בלייק, גבר שתלטן, כוחני ואגרסיבי.
אריקה, אישה חזקה שמתרפסת ומתכופפת למענו, "למענם".
והכל צבוע ב"אהבה גדולה" ותשוקה שלא היתה כמותה.

אולי יש כאלה שיקראו לכך אהבה. בעיני, זה נוראי.
מיותר לחלוטין.

יקר ללבי פעם אמר לי ״לחץ הופך פחם ליהלומים״.
בספר זה אריקה יהלום.
״כשאמא מתה נשארתי לגמרי לבד. לבד. הייתי צריכה למצוא את הדרך להסתדר לבדי. אני קבעתי את החוקים. אני סללתי לי את הדרך. גם כשנתקלתי בטיפוסים שאיימו להרוס את כל מה שבניתי, שרדתי. אפילו פרחתי. ואתה לא תקח את זה ממני. עשיתי דרך ארוכה מכדי לחיות לחיות לפי פקודתו המחורבנת של מישהו. לא שלך. לא של אף אחד״.

אריקה חזקה, מחושבת, יצירתית, אכפתית, דואגת, מוכשרת.

כאילו קראה את הסקירה שלי על ספרה הקודם, ויילד, בספר זה עושה הכל כמו צריך.
הסיפור זורם, מעניין, מעצים.

כמובן, גם אהבה גדולה וסקסית יש ברומן הרומנטי הזה.
נהנתי.

לספר יש קצב, זרימה. יש כאלה שהקצב בהם משתנה בהתאם לעלילה ויש אחרים בטמפו אחיד.
״הגדילה״ לעשות ויילד והאטה את הקצב כשמשהו חשוב ומרכזי בעינה קורה בסיפור.
והיא מאיצה או זורמת בקטעים אחרים.
הקצב שבחרה, יותר מכל דבר בעיני, הזיק לסיפור.

אסביר:
על פניו הרעיון לרומן טוב.
לאריקה אין מקום לרומנטיקה בחיים. כך מתחיל הרומן. ואז היא מתנגשת חזיתית בבלייק.
מי מאיתנו לא חולם שאהבה ותשוקה תנחות עליו משום מקום?!
הפגישה, שאמורה להיות הפתעה, בגלל שתוארה בהילוך איטי לא הצליחה לתת את האפקט המבוקש.
ויש בספר עוד, שלא מצליח לתפוס אותך.

אריקה, משכילה, חזקה, חכמה, עומדת על שלה. קל להזדהות איתה ולרצות להכנס לנעליה.
מה גם שבלייק מעדן ומחזר אחריה במרץ.

ובכל זאת פספוס. נחמד, לא יותר.

ביננו, אודה שכשאני כותבת את השורות האלה, עולה בי המחשבה המתבקשת ״איך את היית עושה אחרת? איך אפשר לתקן?״
ואני מודה שאין לי רעיון או פתרון.
אולי זה כישרון שכזה, או שיש לך או שלא.
ואולי זו השראה שנופלת עליך, או שלא.

בינתיים, רק לכתוב שורות אלה (ביקורת?!) ידעתי.

את הספר הזה קראתי עוד לפני תורגם לעברית...
למען האמת קראתי את שלושת הספרים הראשונים בסדרה (מתוך 5).
כשאני מתחילה לקרוא ספר/ סדרה אני תמיד חייבת לסיים, לא משנה אם אהבתי או לא...
אבל פה חרגתי ממנהגי והספקתי אחרי הספר השלישי.
העלילה מרגישה מאולצת, הסיפור נמרח ונמאס מאוד מהר, אין הגיון ויש כל הזמן הרגשה מאולצת של מתח שפשוט לא נמצא שם.
לדעתי - חבל בכלל להתחיל לקרוא.

ערב טוב חברים יקרים..
אז ככה כמו שכתוב על כריכת הספר נופלת ברשת אז זהו שלא
נפלתי ברשת בכלל....
חבל על הכסף,וחבל על הזמן שלי סה"כ ספר נחמד מאוד..
שמעתי שהולכים להוציא עוד ספר המשך,אני לא יודעת למה הטרחה חבל..

לאוהבי הז'אנר- ספר נחמד,
פחות או יותר אותו סגנון כמו שאר ספרי הז'אנר,
אבל בכל אופן אקרא את ספר ההמשך...