בטיול שלאחר סיום השירות הצבאי בהיותי בניו-דלהי נתקלתי במודעה אודות ערב הוקרה לזכר אביו של רקדן הקתאק (Kathak) ראג'נדרה גנגאני (Rajendra Gangani), ובו כמה הופעות של ריקוד הודי קלאסי ומוסיקה הודית קלאסית (למען הסר ספק, לא מדובר על הריקודים והמוסיקה תוצרת בוליבוד). בעקבות הערב הזה נשביתי בקסמיה של האמנות הזו, ותוך זמן קצר התחלתי לחפש מופעים מעין אלה במקומות שונים שבהם ביקרתי, עם שני ספרים עבי כרס על הריקוד ההודי באמתחתי.
הריקוד ההודי הקלאסי והתיאטרון הסנסקריטי מבוססים על חיבור בשם נאטיה-שאסטרה (नाट्य शास्त्र, Nāṭyaśāstra) שזמן הופעתו המשוער הוא 200 לפנה"ס עד 200 אחרי הספירה, אך הוא מבוסס על ידע קדום יותר. החיבור בן 36 הפרקים עוסק בהיבטים והנחיות מפורטים בנוגע לדרמה, לריקוד ולתאטרון ההודי, כולל: מבנה התאטרון, נושאי ההצגות, הזמן המתאים להצגה על פי הנושא שלה, התלבושות והאיפור המתאימים לדמויות השונות, תנועות הגוף, הידיים, הפנים והעיניים המיועדות להעביר רגשות ומידע נוסף לצופה. תנועות הידיים הן למעשה שפה שמכילה מילים שונות ומאפשרת לתאר את העלילה באופן לא מילולי. כמה דוגמאות לתנועות ידיים אפשר לראות כאן:
https://purelypriaish.wordpress.com/2018/03/01/mudra-asamyuta-hastas-lesson-one
את הפרק הראשון של הנאטיה שאסטרה, המתאר את העברת הידע בנוגע לאמנות הדרמה מהאל ברהמה לחכם בהרטה מוני, בחרתי לתרגם כפרוייקט הסיום שלי בלימודי הסנסקריט.
במערכה הראשונה של המחזה "אות ההיזכרות של שָׁקוּנְטָלָה" מתואר מסע ציד של המלך דוּשְיָנְטָה והרַכָּב בעקבות איל. הם נכנסים ליער במרכבת המלך, כאשר המלך אוחז בידו האחת קשת וחץ ובידו האחרת מחזיק במוט המרכבה, בעוד הרכב אוחז בשוט ובמושכות. אם דמיינתם לעצמכם מרכבה פיזית הנכנסת לבמה, טעות בידכם. מדובר במחזה סנסקריטי, לא במחזה מערבי; למעשה, אין מרכבה, אין חץ וקשת, אין מושכות ואין שוט. המלך כאילו אוחז בחץ וקשת, והרכב כאילו אוחז בשוט ומושכות. התיאור של הסצינה נעשה על ידי קונבנציות מוכרות של הלבוש, תנועות הגוף של השחקנים, צורת העמידה, אופן הכניסה לבמה וכו', והצופים המיומנים יודעים להשלים את התמונה בדמיונם.
המחזה שנכתב על ידי אחד מגדולי המשוררים בשפת הסנסקריט, מתאר סיפור אגדה, המבוסס על מסורות עתיקות, ובו המלך דושינטה מתאהב בשקונטלה שהיא בת לחכם וליצור שמיימי (apsara), אך לאחר שובו לארמון הוא שוכח אותה, בשל קללה שהטיל חכם בעל כוחות, ומסרב להכיר בה כבאשתו. הדמויות עוברות במחזה סדרת מאורעות שבסופם הבעיה נפתרת, ודושינטה ושקונטלה מתאחדים.
עמרם פטר כתב מבוא ואחרית דבר מרתקים ובהם הסביר בצורה מפורטת נושאים שונים כגון: היבטים של המחשבה ההודית, הנאטיה שאסטרה, הרקע למחזה, מידע על קאלידאסה המחבר, הדמויות השונות ועוד. לפני תחילת המחזה ישנו תקציר של המתרחש בכל מערכה ומערכה, ועל ידי כך הקורא המכיר את העלילה יכול להתרכז בהיבטים האמנותיים של המחזה - הדיאלוגים השנונים, השירים וקטעי הפרוזה המשולבים במחזה - ולהנות, לפחות באופן חלקי, מה-rasa - החוויה האסתטית שהמחזה אמור ליצור אצל הצופה (גם זה מוסבר בפירוט על ידי עמרם פטר). המחזה כולל רמזים לבאות המוטמנים בתוך שירים ואף כפל משמעויות כמו המשרתת שפירוש שמה הוא קוקיה (הציפור), וכשהיא אומרת "הקוקיה שיכורה למראה ציצי המנגו", אפשר להבין זאת כמתייחס לציפור או למשרתת עצמה.
הסנסקריט הינה שפה עשירה מאוד, וכך למשל מופיע שמו של האל אינדרה במגוון צורות (בעל מאה הכוחות, אדון אלי הסער, מחריב הערים, אדון בני האלמוות, אדון בני וָסוּ ועוד), ועמרם פטר עשה עבודה מופתית בהוספת הערות מרובות כדי להסביר זאת, כמו גם מונחים נוספים לכל אורך המחזה, ובכך הופך את המחזה לברור הרבה יותר. למי שמעוניין לראות כמה שמות יש, למשל, למילה 'לוטוס' בסנסקריט:
http://spokensanskrit.org/index.php?mode=3&tran_input=lotus&sc<x>ript=hk&anz=100&direct=es
ישנן תקלות דפוס בודדות, שהיו צריכות להתגלות בהגהה, אך אין בהן בכדי לפגום בהנאה מהמחזה.
ציטוטים נבחרים:
- דיאלוג בין המלך דושינטה לליצן, המשמש גם כחברו ואיש סודו של המלך, כאשר הליצן תשוש ממסע הציד:
הליצן [אינו מש ממקומו] מלכי הרם, ידי ורגלַי מאובנות, לכן אברך אותך רק במילים. ברכת ניצחון עליך, אדון!
המלך [מביט בו ומחייך] מִמה שוּתק גופך?
הליצן ממה?! תקעת אצבע לעינַי, ואתה שואל למקור דמעותי?
המלך ידידי, איני יורד לסוף דעתך.
הליצן קנה סוף הדומה לגיבן מהלך, האם כפוף הוא מזרם הנהר או מעצמו?
המלך מזרם הנהר.
הליצן מכאן שאתה הוא הגורם לשיתוק שאחז בי.
- כאשר שקונטלה מגיעה אל המלך דושינטה בהיותה בהריון ובשל הקללה שהוטלה עליו הוא איננו זוכר אותה ומתכחש שהכירה:
המלך [מתבונן בשקונטלה. בהשתאות, לעצמו]
הַאִם נִשֵּׂאתִי בֶּעָבָר
לִכְלִילַת יֹפִי זוֹ,
שֶׁהוּבְאָה לְפָנַי, אוֹ לֹא?
'לִטְעֹם אוֹ לַעֲזֹב',
אֲהַסֵּס כִּדְבוֹרָה הַמְּרַחֶפֶת
עַל פֶּרַח יַסְמִין
לַחְלוּחִי מִטַּל הַבֹּקֶר.
- לאחר שזכרונו של המלך שב אליו, הוא חש חרטה על יחסו לשקונטלה ומתאר את אובדן הזכרון שהיה לו:
כְּאִישׁ שֶׁפִּיל עוֹמֵד מוּלוֹ,
וְהוּא מַכְחִישׁ אֶת קִיּוּמוֹ;
אַךְ בְּלֶכֶת הַפִּיל עוֹלֶה בּוֹ הַסָּפֵק,
וּלְמַרְאֵה עִקְבוֹתָיו הוּא נוֹכָח
כִּי תִּעְתְּעָה בּוֹ בִּינָתוֹ.
מיועד לחובבי הודו, לחובבי שירה ותאטרון בעלי "ראש פתוח", המוכנים להחשף לעולם המושגים ההודי ולהתענג על אמנות התאטרון הסנסקריטי של אחד מטובי יוצריו.
למעוניינים לצפות בהסבר על אמנות התיאטרון הקלסי Kutiyattam ובדוגמה:
https://www.youtube.com/watch?v=sHGfu-wdVfw
https://www.youtube.com/watch?v=v1PSqMYcyzY
קטעי מופע ריקוד Kathakali קצרים:
https://www.youtube.com/watch?v=Tl3UKV1z9lM
https://www.youtube.com/watch?v=49lTzt1cZgI
למיטיבי הלכת מופע Kathakali ארוך, אם כי ללא הסבר:
https://www.youtube.com/watch?v=miZmbS8i1SU
