איזה כיף לכתוב ביקורת על כראמל, וגם להיות הראשונה.

הספר יצא למכירה אתמול, ככה מסרו לי בסטימצקי, בסוף שבוע שעבר וישר היום קניתי, הסופרת מאירה ברנע גולדברג אחת האהובות עליי, ישנן לפחות 3, היום, ביניהן נעמה בר שירה,
הספר הזה חותם כמו שהסופרת כתבה ואמרה את סידרת כראמל... אבל מתחיל ה סידרה חדשה בשם.... כתוב בעמוד האחרון אז אתם חייבים לקרוא.

בספר זה נסגרים לנו כל מיני קצוות, וכמו שכתוב בכריכה האחורית, פתאום מתגלה תמונה מיוחדת שהייתה שייכת לארתור ג'רום, והיא בעצם מגלה על עברם של ג'יין והלנה מהילדות שלהן והמשפחה.
אנחנו גם מגלים משהו על וויש ועל ההחלטות שלו, מגלים צדדים על גול וגם על אל-אל.
וכמובן גב' בלום, שהיא לא כמו שתמיד חשבנו. ספר מותח לאוהבי הסדרה ובכלל אני ממליצה.
אין כמו חתולים. אז תקראו ותהנו עד לספר הבא. -=^~^=-

איזה כיף לכתוב ביקורת ראשונה.

רכשתי את הספר בהזמנה מוקדמת בסטימצקי, וביום שהגיע כמובן שישר התחלתי לקרוא למרות ש-3 ספרים הם בקריאה ובהמתנה, אבל, יש לי מחסום קריאה.....
אז קראתי חצי ואז נתקעתי, הסדרה האהובה שלי, ספר חתולים, אבל לא יכולתי לקרוא כשבוע וחצי, והיום לקחתי אותו לידיים וישר סיימתי.

לאוהבי כראמל, וואו מהמם, וגם כאן הסופרת מאירה ברנע-גולדברג, עושה כל מיני סגירות, במיוחד ביחס לסדרה מהטלוויזיה, אני מאוד ממליצה לכל הנוער/ילדים וכמובן לכל אוהבי כראמל, אתם תצחקו הרבה.

מקווה שהספר יגרום להמשיך בכל מה שעכשיו בקריאה ובחצי ספר, ויגמר לי מחסום הקריאה, על המדף ספרתי מחכים כ85 ספרים (הזוי)...
בכל מקרה, תהנו ותקראו דברים מהנים.
~^. .^~
|

אני הראשונה שכותבת כאן ביקורת, איזה כיף לספר וסדרה שנורא אוהבת.

בימים אלו קשה לי לקרוא, זה קרה מאז 7.11, ואז ראיתי את הפרסום על ספר חדש למאירה ברנע גולדברג, בסדרה של כראמל, הסדרה האהובה עליי, כי... יש חתול.

פשוט קניתי לקחתי לידיים ולא הפסקתי. נכון שיש דברים צפויים אבל אין כמו כראמל החתול.
מהספר הקודם נשארנו עם זה שאל-אל וגול נתנו לה את הטבעות שלהם כי..... וזה חייבים לקרוא בספר ולא אגלה לאלה שלא קראו.

היא פשוט מתנהלת כמו שליטה, עם כל השטויות שאנחנו מכירים מספרים קודמים, ונהנית מאוד... אבל, מתקלקל כי לטירה מגיעים ההורים שלה. למה איך ומדוע חייבים לקרוא.

זה הוציא אותי קצת מבלוק הקריאה שלי, ואחפש לי מערימות שיש לי, או ספר המתח שאני עצרתי באמצע.
תקראו, שווה, לאוהבי החתולים, ולסדרה, ובכלל. לא רק ילדים.

איזה כיף לכתוב ביקורת ראשונה לסדרה שאני מאוד אוהבת..

ברגע שראיתי שיצא ישר רצתי אצתי לקנות, לא משנה מה מחכה מה אני קוראת... ישר על הבוקר בהסעה אני התחלתי לקרוא. אני לא קוראת הכי מהר, אבל, זו סדרה שאני מאוד אוהבת.
קודם כל יש כאן את כראמל שהוא חתול ואני ממש, אבל ממש אוהבת חתולים...

ולסקירה עצמה: שוב יש לנו את שלישיית האחים אלאל, גול ורובי יחד עם הלנה ג'יין ויש וכמובן את ספ, מילה והתינוק החמוד ארתור.
הפעם מגיעה גב' בלום לטירה אחרי שאכלה איזה מין דג שגרם לה לאיבוד הזיכרון.... היא זוכרת רק דברים שקרו בספר הראשון בסדרה ובו היא רוצה את הטירה, המפעלים וכראמל... וחוץ מזה מגיעה פתאום סאז'ס ( עם השם המוזר), שטוענת "שיש לה צו של בית משפט", ורוצה לקחת את הילדים לבית היתומים שמנהלת אותו אמילי.

אנחנו מגלים שהן רוצות לנקום בבני ג'רום לקחת את הטירה והמפעלים ולהרוס אותם....
אנחנו גם קוראים שהשף שלהם צ'אנג נסע לסין לבקר משפחה, ובמקומו נמצא מר בראון. כמו כן יש לנו את הלטאה רינגו שיש לה אוסף מוזר... שלא אגלה איזה, חייבים לקרוא.

אז לאוהבי החתולים במיוחד כראמל חייבים, אבל חייבים לקרוא. תיהנו, ולא תתאכזבו. "^_^"

אהבתי מאוד את הספר זה ספר מעניין ומותח עם מלא בעיות והרפתקאות ממליצה מאוד

החתול כראמל החביב והשובבון,
מציע לילדים מעין יומן אישי, ספר שילד יוכל לכתוב לעצמו.
יכבוש לב ילדים שמכירים את ספרי כארמל וחובבים את החתול החמוד, השובב והקשוב.
לספר, לקטר, לתאר ובעיקר לכתוב - כן. עיפרון, עט על דף ולא בסמארטון או באיי-פד.
ואם נגמרו לכם הרעיונות להפעלת הילדים לחופש, אז בכלל מתקבל win-win
ובעניין הרעיונות להפעלת הילדים בחופש, אז בדרך אגב, בימים אלו, מתקיים בדיזנגוף סנטר יריד כארמל.
הפנינג סביב החתול וסיפוריו.
אם הילדים מכירים את הסיפורים, עוד רעיון נהדר להפעלה ולבילוי. ואם לא מכירים אותו, יכולה להיות דרך נחמדה לעוד חשיפה לספרים ולקריאה.
והיומן הזה - להושיב את הילד אתו - ממש אחלה.
הפעם לא ספר טוב כי אם רעיון טוב.

לילה. השעה 00:30 ואני לא מצליחה להירדם.
לא כי יש לי עבודה להגיש לאוניברסיטה, לא כי אני צריכה לחפש דירה חדשה בקרוב ולא כי עוד שלושה ימים יש לאבא שלי יום הולדת ועוד לא התחלתי לארגן כלום.
לא.
יום קודם שמרתי על האחיינית שלי בת ה-10 וצפינו ביחד ב-7 פרקים של כראמל. היא כבר מכירה את כולם בע"פ אבל אני לא הכרתי את הסדרה עד עכשיו. בסוף פרק 7 אחותי ובעלה חזרו וחזרתי הבייתה.
השעה 00:30 ואני לא מצליחה להפסיק לחשוב מי זאת הילדה עם השמלה הורודה שדפקה על הדלת של הטירה.
ואז פתאום אני קולטת. "כראמל" מבוססת על סדרת ספרים!
אני פותחת את האפליקציה ומיד קונה את הספר הראשון בסדרה.
מיותר לציין שלמחרת הייתי בן אדם חצי חי חצי מת מרוב עייפות כי קראתי כל הלילה.

שלושה אחים מקבלים ירושה מדוד מאוד עשיר שהלך לעולמו. כל אחד מהם בוחר טבעת שמסמלת ירושה אחרת. הם לא יודעים מהי הירושה עד שהם בוחרים בטבעות.
הבכור (אל אל) מקבל טירה.
האמצעי (גול) מקבל מפעלים.
והבן הקטן (רובי) מקבל חתול.
חתול?!
רובי הצעיר מאוד מאוכזב. האחים שלו קיבלו טירה ומפעלים, שאלה ירושות רציניות וגדולות, והוא מקבל רק חתול? מה הוא יעשה עם חתול???
אבל לרובי מחכה הפתעה ממש גדולה כשהוא יכיר את החתול הזה.
נשאבתי לעלילה כמו קסם. זה בדיוק הספר שהייתי צריכה לקרוא כדי להתרחק קצת מהצרות הרגילות של היומיום.
ממליצה ממש גם למי שיש לו ילדים/אחיינים קטנים וגם למי שיש לו נפש של ילד ואוהב קסם.

כראמל 6, השישי בסדרה.
אני לא בטוחה שמראש הייתי בעד הספרים האלו דווקא לילדיי או לתלמידיי.
אבל - ואבל גדול.
הם אוהבים את הספרים האלו. קוראים אותם. מפנימים באגביות תוכן חברתי, חינוכי, מוסרי, רגישות חברתית ומוסרי השכל - וזה טוב וזה חשוב - תמיד ובימים אלו במיוחד.
ומעל הכול - קוראים - לא מובן מאליו.
קראתי אותם כדי להבין על מה הדיבור -אז, כן אני בעד הסדרה הזו וכראמל 6 - אחלה.

החלטתי לראות על מה הרעש, אז קניתי אותו. זה נכון שהוא לא מיועד לגיל שלי, אבל כמי שנחשבת פריקית של ספרי ילדים וסרטי ילדים חושבת שמותר לי להביע דעה.
והמסקנה שהגעתי אליה היא שהספר הזה הוא כלום עם הרבה רעש.
הספר כולו מורכב מאוסף של ספרים אחרים ומקומות לא ברורים. יש כאן טירה שנמצאת במקום כלשהו. יש כאן בית יתומים בנוסח רומניה של צ'אושסקו, וגם טבעות שקפצו מספר כדוגמת ספרי טולקין. על זה אפשר להוסיף קלישאות בלי סוף בנוסח פולני (ואין לי כלום נגד פולנים גם אני רבע מהם) ויש גם יותר גרוע מזה, כמו למשל חתול שלמרות שהוא יודע לייעץ לבני האדם ובכלל לעשות ניסים ופלאים, מביא פתאום לאחד הילדים עכבר מת בתור מתנה. נו... באמת.
ובכלל, הדמויות בספר שטוחות לגמרי. הייתי כותבת שהן שטוחות כמו שטיח, אבל אפילו לשטיחון במקלחת שלי יש יותר עומק.
זהו, בערך. יש עוד אבל לא רוצה להוסיף על זה. מאמינה שהרעיון הובן. מה שלא מובן לי זה איך משרד החינוך בוחר את הספרים שהוא ממליץ עליהם.