אבא מספר , אבא מספר עוד, אימא מספרת , אימא מספרת עוד, סבא מספר וסבתא מספרת , סדרת ספרים מנוקדת שהופצה בשנות ה 70 כמדומני,
לספרים הללו ,שיותר מאוחר כונסו תחת הכותרת " המשפחה מספרת" הייתה נוכחות משמעותית בילדותי. קראתי אותם שוב ושוב ושוב. חלק מהסיפורים פתחו לי דלת לספרות טובה ,ספרות אחרת : חלום המלך הצעיר שלח אותי לקרוא קבצי סיפורים של אוסקר ויילד ,זהב קכמלקה של יעקב וסרמן שלח אותי ל.., "זהב קכמלקה " שכבר כתבתי עליו בקורת .
סיפורים אחרים הקסימו אותי : תמי שמשוני (תמי הבן , כן?) וחבריו מכיתה ו' מזדקנים במפתיע לוכדים את המכשפים שגנבו זמן מילדים בזבזניים ,עוצרים את המזימה המרושעת וחוזרים להיות ילדים.
אחרים חיברו אותי למקורות ,להיסטוריה ,סיפורי חכמים או עיבודים של יצירות קלאסיות.
בכולם היה מוסר השכל , לקחים לחיים, ערכים ראויים.( לא שמים חמאה על הראש!)

לאחרונה נפל לידי הספר הנ"ל.
תוך כדי קריאה גיליתי כי אני קוראת ספר אימה - ולא מהזן הכיפי של סטפן קינג - מלא בזוועות נוראיות:
( אזהרת ספויילרים )

החל ב"חלום המלך הצעיר" לאוסקר וויילד שכבר ציינתי וכלה ב"האור" ע"פ פרישמן שהוא למעשה- העץ הנדיב אילו סופר ע"י האחים גרים: ילד בכיין רוצה אור באמצע הלילה ואימא שלו עושה הכל כולל עקירת עיניה שלה כדי שיהיה לו אור.
"חווג'ה נזר" של סמילנסקי - חלוץ שהוא בחור קסם ,אין כמותו ,חרוץ ,נערץ ,חזק .יש לבחור אובססיה לירדן שמעולם לא ראה, אז כשסוף סוף הוא מגיע לנהר הנכסף -הוא טובע בתוכו.
"המלך דוד במערה" של ביאליק מתוך ספר האגדה - שני בחורים טובים נודדים ,עוברים קשיים ועומדים במעקשים רק כדי למעוד ברגע הקריטי בהיסח דעת בשל תאוות בצע ולא להצליח להעיר את דוד המלך ולהיות אחראים באופן אישי למניעת ביאת המשיח.
"נשמת הפעמון הגדול" ה. לפקדיו :בתו היפה והבתולה של אמן פעמונים קופצת ליורת המתכת הרותחת ומקריבה את חייה כדי שיציקת הפעמון תצליח.
"יללת בנות ישראל" אליעזר שמאלי - סיפור של טבח והתאבדות של שבט שלם.
"זהב קכמלקה" יעקוב וסרמן - עיבוד של הסיפור על הכיבוש הספרדי הנורא והטבח של האינקה.
"רחמי אם" : מ. סיביריק :סבא הולך לצוד עופר בשביל נכדו האהוב, רודף אחרי אימא שלו כל היום ובסוף מרחם על שניהם - וזה הסיפור הנחמד בקובץ.
כן, למדתי את כל התאוריות הסוציולוגיות והספרותיות , קראתי את ברונו בטלהיים ואחרים, ידוע לי שאגדות, מעבר להיותן כלי להעברת ידע ,היסטוריה, ומוסר מדור לדור, משמשות גם כשסתום לשחרור לחצים (אני כועסת על אימא זה לא בסדר אבל אימא חורגת רשעה אז מותר) ,הזדהות עם גיבורי הסיפור עוזרת להתמודד עם החרדות שלי ,חרדת נטישה ( הנזל וגרטל ) ,חשש מהתבגרות (פיטר פן) ,חיי מין פעילים (היפה והחיה ,שלגונית ואדמונית, כיפה אדומה ) ,מוות של הורה (שלגיה) וכן הלאה.

עדיין ,אני המבוגרת מתנועעת בחוסר נוחות על הספה כשאני חושבת שאלו היו הסיפורים של ילדותי.