יש ספרים שהספרות הישראלית מתעקשת לתייג כזבל. בתור ילדה ספרייתית חשתי חובה קדושה לקרוא לא זבל, אבל מה לעשות שסדרות איכותיות תורגמו ברשלנות ולא זכו להגהה והודפסו בכרכים קטנים בפוטושופ צולע ו נ נ ט ש ו ב א מ צ ע ה ס ד ר ה ???
אני שונאת את ההוצאות הישראליות.
בכל מקרה, אצא מהארון עכשיו ומיד: אני מתה על סדרת הבייביסיטריות, עד היום. ואני מאוהבת באנימורפס. זהו.
בשקט בשקט, בלי לנסות, זו אחת מסדרות המדע הבדיוני הכי איכותיות שיש. הכתיבה רדודה, העלילה מוגזמת, אבל העולם והדמיון כל כך חזקים שפשוט קשה להתעלם. סוחפת, מופלאה, מרתקת. עובדה שאחרי שנים שלא נגעתי בהם עדיין זכרתי את שמות כל המינים המוזרים וידעתי לדסקס עם הקוף את הכל בפירוט רב.
ואז לחזור ולקרוא את הראשון. והשני. והרביעי. אין לי את השלישי. פויה.
לפי סימניה, קתרין כתבה את כל 54 הספרים בשלוש שנים. וואט דה?!?! היא חייבת להיות משהו מעולם אחר.
והיא כתבה עוד, והיא נפלאה, ואני רוצה להיות חברה שלה ושמישהו יתרגם את השאר סוף סוף בבקשה.
תקראו. תבינו חיות. תבינו חייזרים. תרגישו את הדם שוצף. תנו ליירקים למות. מגיע להם.