שעה שישבתי על הקלונסאות להשחיז את עט הביקורת ראיתי את הנימפה ההיא שעלתה מן האחו.. ניגשתי אל הפאם פאטאל ההיא.. הבטתי באגמים הכחולים שהיו הן זוג עיניה המהפנטות
" הו פטריק.. חשבתי שנהרגת בווטרלו" אמרה בקול דק וקלאסי..
" לא גילדה, ברחתי מהקוזאקים שאיימו להשתלט על סוכנות הביון"..הקולונל שיחד את הטורקים וכך עליתי על רכבת מסע עם חבורת צועניות..
התקרבתי אל גילדה ולא יכולתי להוריד מבטי מזוג גבעות האהבה המתנשפות שלה, פטמותיה זעקו אלי בקול חרוך ואני גמרתי אומר להכניע אותה..
בעודי גוהר כמו סוס גזעי, עגבותיה בלעו אותי שעה ששרביטי המנצח הלם בה כפטיש מחצבות אוסטרוהונגרי..
קח אותי קח אותי...נאקה....
פטריק קים. ספרות יפה,
קונצ'רטו לנייר טואלט..