הוצאה לאור›בבל

מישל, רווק בן 40, הוא פקיד אפור במשרד התרבות שלא מגלה כמעט עניין בשום דבר, הוא לא ציני כמו שהוא חסר רגש, אדם שמותו של אביו לא מערער אותו ולא מוציא אותו מאדישותו האפאתית. הירושה שנופלת לרשותו מאפשרת לו לצאת לטיול מאורגן בתאילנד שם הוא פוגש בואלרי, סוכנת נסיעות, ובדרך נס, הוא מוצא סוג של אהבה. אמנם הנכות הרגשית שלו כמעט לא מאפשרת לו להבין מה הוא מרגיש, אבל זה הדבר הקרוב ביותר לאהבה שיכול לקרות לו. ז

לב לבן כל כך? יותר נכון, ספר חופר כל כך.
לסופר שכתב אותו קוראים 'חוויאר מריאס'. או יותר נכון, 'חופר מריאס'. או עוד יותר נכון, 'חופר נמאס'.
לא אגזים אם אומר שהדבר היחיד שלא מעייף בספר הזה, הוא הכריכה (אלא אם כן אתה נער מתבגר שטוף הורמונים, ואז גם הכריכה תעייף אותך בשלב מסויים...)

***

בסך הכל הספר התחיל לא רע: בחור נשוי יוצא עם אשתו להוואנה שבקובה לירח דבש. הוא מביט מהמרפסת במקום שבו הם שוהי

הספר מסכם את ההיסטוריה של ארה"ב, מקולמבוס ועד ימינו, מזווית ראייה "עממית".
מה היא אותה זווית עממית? לפי המחבר, ההיסטוריון המוערך הווארד זין "...הספר מציע תיאור היסטורי שמפחית בחשיבותן של ממשלות ומכיר בחשיבותן של תנועות התנגדות עממית. זאת לכן היסטוריה מוטה."(עמוד 843). בפועל, הספר הוא ניסיון שכנוע לקבל את דעתו הפוליטית של המחבר, בסגנון 'אילו ארה"ב היתה סוציאל-קומוניסטית ולא קפיטליסטית קיצונית

המבקר מבקש לציין כי בקורותו תתייחס לשני הכרכים הנקראים "לילות ערב" שיצאו בהוצאת "בבל" המצוינת וכן להוסיף כי טעם רב מצא לכתוב בקורת חיובית שתאזן קמעה את שאט הנפש שאפיינה את בקורותו הקודמת. עוד מוסיף המבקר כי מודע הוא לבעייתיות שמוצאים משתתפי סימניה, וייתכן שבצדק, בכתיבת בקורות ברצף וכי הוא מוסר בכך את התנצלותו בתוספת הבטחה כי זו תיהיה האחרונה לתאריך זה.

המהדורה המונומנטלית של "לילות ערב" מבית הוצ

הקפיטליזם הצרכני, הניאו-ליברלי השתלט על העולם. הפרסומות מציפות אותנו בכל מקום, הטלוויזיות ורוצועות החדשות הבלתי-פוסקות שוטפות את מוחנו, חונכנו להסכים ולחיות לפי מדיניות התאגידים השולטים בעולם, המזון המהיר הורג אותנו, הסיגריות גם כן. והכל בכף היד של התאגידים הענקיים, שלא מפסיקים לעשוק את חיינו. - כך ניתן לתמצת לדעתי, את ספרו של לאסן.
הספר בנוי מארבעה חלקים, ופרקים בתוך כל פרק. החלק הראשון "ס

גיבור הספר חסר השם, איש מחשבים בשנות השלושים לחייו, נשלח יחד עם עמית לעבודה למספר ערים בצרפת כדי להפיץ איזו תוכנה שאמורה לייעל איזה משהו שקשור בחקלאות.
גיבור הספר הוא אדם סביר ונורמטיבי לחלוטין ודרכו וולבק משקף את המהירות בה אדם, כמותו, בקלות יכל להידרדר לדיכאון וחרדות קיומיות עד למסקנה בה התאבדות מצטיירת כפתרון לא כל כך נורא. בעיקר היום, בעידן הנוכחי, עידן של ריקנות אוניברסלית ובדידות, תשישות מש

LES CHOSES הדברים=נאדה/ nada
2006
המספר את סיפורם בשנות ה-60 בפאריס של ז'ארום וסילבי, סטודנטים לפסיכולוגיה, סוקרים מטעם האגודה לבריאות הציבור? , חורשים את צרפת מפריס היקרה – בה תקועים עם דירת 2 חדרים. לבסוף נוסעים לטוניסיה, רק בשביל לחזור לדירת 2 החדרים שלהם, הסוף כמו כל סרט צרפתי מרקסיסטי המתפלסף על החיים
&ספוילר&סוף פתוח&.
נראה שהספר נכתב כמו הציור של הפרות שאכלו את הדשה, ומה שנישאר

המעבר מהתאוריה לפרקטיקה הוא בלתי נתפס, ולעיתים כמו למשל בקרב רופאים מתחילים, הוא עלול להיות חורץ גורלות של ממש.

בוגר רפואה צעיר וחסר ניסיון מוצב לבדו כרופא היחיד האחראי על בריאותם של תושבי כפר נידח בפרוורי רוסיה. במסגרת הסיפור (המגולל בגוף ראשון) אנו נחשפים למגוון החששות המקצועיות העמוקות המלוות אותו במהלך שנתו הראשונה בתפקיד.

בולגקוב, בין היתר רופא בהסמכתו, מיטיב לתאר את עול האחריות המוטל

שאלה: מה המשותף בין הרצל בעת כתיבת ספרו "אלטנוילנד", לבין שחקן כדורסל? תשובה: כמו ששחקן כדורסל לפעמים קולע ולפעמים לא, גם הרצל לפעמים קלע ולפעמים לא, בדמיונו ובחזונו איך תיראה ארץ ישראל כשתהפוך למדינה.

הספר הנו ספר עלילתי, אך קראתי אותו יותר בתור מסמך מעניין שצולל את תוך נבכי מוחו של דמות היסטורית ציונית מעניינת ביותר, בנימין זאב הרצל.

בקצרה על העלילה: הספר מספר על בחור צעיר יהודי אוסטרי משכ