עדיף שאלף חוטאים יהיו חופשיים מאשר שאחד חף מפשע יורשע < - > כל מתלונן הוא קורבן
98.5% מהמשפטים בארץ מסתיימים בהרשעה!!
-----------
מבקר המדינה הנוכחי.. מיכה לינדנשטראוס, היה השופט במשפט האונס בשמרת.
בפתח ספרו כותב לינדנשטראוס: "אסור שהדרישה להוכחה מעל ל'ספק סביר' תישאר 'אות מתה' חסרת שימוש, הצהרה ריקה מתוכן ממשי. לא יעלה על הדעת למשל כי בית משפט הדן בתיק יתעלם ממשמעות הספק הסביר המקנן בראיות המוגשות לו".
כשכתבתי את הספר שלי, אמרתי שיש כבר ציניקנים האומרים כי 'אדם אשם עד שלא תוכח חפותו' או כאלה שאומרים כי' כתב האישום הוא למעשה טיוטת פסק הדין', וזאת לאור אחוז ההרשעות העצום. אחוז הרשעות כזה מצביע על כך שיש לשנן שוב את הנחת היסוד במשפט הפלילי - שכל אדם הוא בחזקת חף מפשע עד שיוכח ההפך.
אני מצטט בספרי את השופט או. ג'יי ניומן מבית המשפט הפדרלי לערעורים בארצות הברית, האומר כי בתי המשפט האמריקניים אינם לוקחים ברצינות את עקרון הספק הסביר ומסתפקים במספר ראיות ספורות להוכחת האשמה. הפחד שלי שהמגמה מחלחלת גם אלינו, ושבית המשפט יראה את תפקידו כמי שצריך לתרץ ולנמק מדוע לא מצא לנכון לזכות נאשם מחמת הספק".
----------
על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2007 עמד אחוז ההרשעות בבתי המשפט בארץ על 98.5%. כלומר, מתוך 1,000 נאשמים, רק 15 יזוכו.
"ישנה שחיקה ברעיון שניתן להרשיע אדם רק מעבר לספק סביר", מנתח ד"ר יואב ספיר, סגן ראש הסנגוריה הציבורית, את התופעה. "תיקים שהיו מזכים בעבר היום מרשיעים. אם הרמב"ם דיבר על כך שעדיף שאלף חוטאים יהיו חופשיים מאשר שאחד חף מפשע יורשע, זה הפך עם השנים למאה ולאחרונה ל-10". "תורת המשפט הפלילי מצויה במשבר עמוק", מחזק עו"ד דרור ארד-אילון, סניגור, את דבריו. "זאת בשל הנטייה להרשעה והיחלשות המנגנונים למניעת הרשעת חפים מפשע בצורה דרמטית בשנים האחרונות". "הנטייה להקל בדרישות של עקביות ופירוט בעדויות של מתלוננים בעבירות מין ואלימות והתפיסה שכל מתלונן הוא קורבן", אומר ארד-איילון, היא תפיסה ש"משתלטת על התביעה ועל השופטים".
שופט בדימוס שלי טימן: "יש שופטים שלא מכירים את המלה זיכוי"
-----------------
"הודאת שווא רציונאלית" - כינוי לנאשם שמודה במה שלא עשה כיוון שהסיכוי להרשעה הוא כה גבוה.
--------------
מי ששאל עד מתי להטיל ספק..
כאיזון למערכת המשפט הנוכחית, רצוי להמשיך להטיל ספק עד כמעט בלי די.
לצופי הטלויזיה וקוראי העיתונים קשה להטיל ספק כי הרי "כולם ידעו".
כולם ידעו מה התרחש בחדר מלון בו היו נוכחים רק שני אנשים??
כולם ידעו מה קרה בארוע שצד אחד אומר שלא היה מעולם, וגם בו נכחו רק אותם שני אנשים?
מילה כנגד מילה משאירה ספק גם כשמלכלכים על אחד הצדדים.
אם מר קצב לא קיבל את הסדר הטיעון למרות שידע כל זאת:
או שהוא ממש-ממש-טיפש כפי שמעריכים רבים ששמעתי, או שהוא לא מוכן להודות בדבר שלא עשה.
אם הוא ממש-ממש-טיפש, זה משליך על כל המערכת הפוליטית שקידמה אותו עד למשרת הנשיא. אחד אחד טיפשים.
אם הוא חף מפשע, אוי לנו ממה שאנחנו עושים לו.
98.5% מהמשפטים בארץ מסתיימים בהרשעה!!
-----------
מבקר המדינה הנוכחי.. מיכה לינדנשטראוס, היה השופט במשפט האונס בשמרת.
בפתח ספרו כותב לינדנשטראוס: "אסור שהדרישה להוכחה מעל ל'ספק סביר' תישאר 'אות מתה' חסרת שימוש, הצהרה ריקה מתוכן ממשי. לא יעלה על הדעת למשל כי בית משפט הדן בתיק יתעלם ממשמעות הספק הסביר המקנן בראיות המוגשות לו".
כשכתבתי את הספר שלי, אמרתי שיש כבר ציניקנים האומרים כי 'אדם אשם עד שלא תוכח חפותו' או כאלה שאומרים כי' כתב האישום הוא למעשה טיוטת פסק הדין', וזאת לאור אחוז ההרשעות העצום. אחוז הרשעות כזה מצביע על כך שיש לשנן שוב את הנחת היסוד במשפט הפלילי - שכל אדם הוא בחזקת חף מפשע עד שיוכח ההפך.
אני מצטט בספרי את השופט או. ג'יי ניומן מבית המשפט הפדרלי לערעורים בארצות הברית, האומר כי בתי המשפט האמריקניים אינם לוקחים ברצינות את עקרון הספק הסביר ומסתפקים במספר ראיות ספורות להוכחת האשמה. הפחד שלי שהמגמה מחלחלת גם אלינו, ושבית המשפט יראה את תפקידו כמי שצריך לתרץ ולנמק מדוע לא מצא לנכון לזכות נאשם מחמת הספק".
----------
על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2007 עמד אחוז ההרשעות בבתי המשפט בארץ על 98.5%. כלומר, מתוך 1,000 נאשמים, רק 15 יזוכו.
"ישנה שחיקה ברעיון שניתן להרשיע אדם רק מעבר לספק סביר", מנתח ד"ר יואב ספיר, סגן ראש הסנגוריה הציבורית, את התופעה. "תיקים שהיו מזכים בעבר היום מרשיעים. אם הרמב"ם דיבר על כך שעדיף שאלף חוטאים יהיו חופשיים מאשר שאחד חף מפשע יורשע, זה הפך עם השנים למאה ולאחרונה ל-10". "תורת המשפט הפלילי מצויה במשבר עמוק", מחזק עו"ד דרור ארד-אילון, סניגור, את דבריו. "זאת בשל הנטייה להרשעה והיחלשות המנגנונים למניעת הרשעת חפים מפשע בצורה דרמטית בשנים האחרונות". "הנטייה להקל בדרישות של עקביות ופירוט בעדויות של מתלוננים בעבירות מין ואלימות והתפיסה שכל מתלונן הוא קורבן", אומר ארד-איילון, היא תפיסה ש"משתלטת על התביעה ועל השופטים".
שופט בדימוס שלי טימן: "יש שופטים שלא מכירים את המלה זיכוי"
-----------------
"הודאת שווא רציונאלית" - כינוי לנאשם שמודה במה שלא עשה כיוון שהסיכוי להרשעה הוא כה גבוה.
--------------
מי ששאל עד מתי להטיל ספק..
כאיזון למערכת המשפט הנוכחית, רצוי להמשיך להטיל ספק עד כמעט בלי די.
לצופי הטלויזיה וקוראי העיתונים קשה להטיל ספק כי הרי "כולם ידעו".
כולם ידעו מה התרחש בחדר מלון בו היו נוכחים רק שני אנשים??
כולם ידעו מה קרה בארוע שצד אחד אומר שלא היה מעולם, וגם בו נכחו רק אותם שני אנשים?
מילה כנגד מילה משאירה ספק גם כשמלכלכים על אחד הצדדים.
אם מר קצב לא קיבל את הסדר הטיעון למרות שידע כל זאת:
או שהוא ממש-ממש-טיפש כפי שמעריכים רבים ששמעתי, או שהוא לא מוכן להודות בדבר שלא עשה.
אם הוא ממש-ממש-טיפש, זה משליך על כל המערכת הפוליטית שקידמה אותו עד למשרת הנשיא. אחד אחד טיפשים.
אם הוא חף מפשע, אוי לנו ממה שאנחנו עושים לו.