יש רגעים שהסערה קודרת,
העננים משתברים זה בזה,
הגשם מתנפץ על השביל,
אני מתבצרת בבית.
מתכרבלת בטלאים של נחמה,
גומעת עדינות חלוטה עם אדי חמלה,
לובשת שכבות על שכבות של שתיקה.
ואז פותחת את החלון לרווחה,
לשמוע את יללת הרוח,
לדקר את לחיי בנתזי הגשם
לוודא שאני
חיה.
העננים משתברים זה בזה,
הגשם מתנפץ על השביל,
אני מתבצרת בבית.
מתכרבלת בטלאים של נחמה,
גומעת עדינות חלוטה עם אדי חמלה,
לובשת שכבות על שכבות של שתיקה.
ואז פותחת את החלון לרווחה,
לשמוע את יללת הרוח,
לדקר את לחיי בנתזי הגשם
לוודא שאני
חיה.