איזה ימים קשים יש לעם ישראל,
בכל פעם שחושבים שהכל טוב אז הכל הולך לעזאזל.
ובמיוחד בימים כמו השואה והזכרון,
דווקא אז לא בא לצאת רק לשבת בסלון.
ואז אתה רוצה לקורא כדי להתחבר,
לעם ישראל ולכל דבר גדול אחר.
לחשוב מחשבות שתרגיש שייך,
ולא לבזבז את הזמן בשיח.
ואז לבסוף מגיע יום חג לאומי,
ולפתע נשמע על פיגוע המוני,
והלב לא מסוגל להכיל,
וכבר לא נשארו דמעות להזיל,
וקוראים תהילים לריפוי הפצועים,
וגם למען נשמות הנרצחים,
ובכלל לא בא לי לכתוב,
כי לכתוב עושה לי טוב,
ואני רק רוצה לשחרר מחשבות,
ולתת לנפש קצת מנוח מלבכות.
אבל הספרים שסיימתי על המדף מחכים,
וקשה לי לחשוב על דברים מופלאים,
כי אני באמת רוצה לכתוב ביקורות,
שיפארו את שמן של היצירות המקסימות,
כי אני לא מפסיק לקורא ספרים,
למרות שאלו ימים קשים ונוראים.
אבל נראה לי שאחרי הכל אעשה הפסקה,
כי רק ביטויים קשים ואפלים לי על השפה,
אז בינתיים מתחבר למילים שיוצאות,
וכותב משהו קצר כדי לשחרר את המחשבות.
בתקווה ובנהי לימים אחרים,
שלא יהיו לנו יותר נפגעים,
ואמן שנגיע כבר לשלום המיוחל,
ושאלוהים יקבל תפילותינו לאלתר.
כי לא בא לי לכתוב בכלל.
בכל פעם שחושבים שהכל טוב אז הכל הולך לעזאזל.
ובמיוחד בימים כמו השואה והזכרון,
דווקא אז לא בא לצאת רק לשבת בסלון.
ואז אתה רוצה לקורא כדי להתחבר,
לעם ישראל ולכל דבר גדול אחר.
לחשוב מחשבות שתרגיש שייך,
ולא לבזבז את הזמן בשיח.
ואז לבסוף מגיע יום חג לאומי,
ולפתע נשמע על פיגוע המוני,
והלב לא מסוגל להכיל,
וכבר לא נשארו דמעות להזיל,
וקוראים תהילים לריפוי הפצועים,
וגם למען נשמות הנרצחים,
ובכלל לא בא לי לכתוב,
כי לכתוב עושה לי טוב,
ואני רק רוצה לשחרר מחשבות,
ולתת לנפש קצת מנוח מלבכות.
אבל הספרים שסיימתי על המדף מחכים,
וקשה לי לחשוב על דברים מופלאים,
כי אני באמת רוצה לכתוב ביקורות,
שיפארו את שמן של היצירות המקסימות,
כי אני לא מפסיק לקורא ספרים,
למרות שאלו ימים קשים ונוראים.
אבל נראה לי שאחרי הכל אעשה הפסקה,
כי רק ביטויים קשים ואפלים לי על השפה,
אז בינתיים מתחבר למילים שיוצאות,
וכותב משהו קצר כדי לשחרר את המחשבות.
בתקווה ובנהי לימים אחרים,
שלא יהיו לנו יותר נפגעים,
ואמן שנגיע כבר לשלום המיוחל,
ושאלוהים יקבל תפילותינו לאלתר.
כי לא בא לי לכתוב בכלל.