מְזַמְזֶמֶת הַדְּבוֹרָה בֵּין הַחַלּוֹן לְבֵין הָעֵשֶׂב,
וְהַזָּקֵן יוֹשֵׁב בְּכֻרְסָתוֹ וְיֵין שָׂרָף שֶׁלּוֹ לְעֶצֶב,
"הוֹי, בִּטְנִי, הוֹי, רֹאשִׁי, אִמְרִי נָא לִי, אִמְרִי אִשְׁתִּי – "
"מָה אֹמַר וְלֹא אָמַרְתִּי, שְׁתֵה חַמִּין, עַתָּה בִּשַּׁלְתִּי."
קָם הַזָּקֵן בַּחֲמַת זַעַם, "לֹא אֶשְׁתֶּה אֶת עֲשָׂבַיִךְ!"
"אִם כָּךְ הַמְשֵׁךְ לְהִתְעַנּוֹת בְּרֹאשׁ וּבְמֵעַיִם."
הִנִּיחַ הַזָּקֵן אֶת כַּף יָדוֹ תַּחַת סַנְטֵר,
וְעַל הַדְּבוֹרָה הַמְּזַמְזֶמֶת הֵחֵל הוּא מְהַרְהֵר,
"מִתְאַוֶּה אֲנִי לָדַעַת מָה מְבַקֶּשֶׁת זוֹ כָּאן?
טָסָה וּמוֹצֶצֶת עֲשָׂבִים גְּדוֹלִים בַּגַּן."
כָּךְ אָמַר פַּעַם וּשְׁתַּיִם, וְאוּלַי הִפְלִיא שָׁלוֹשׁ,
כִּי עַל הַשֵּׂכֶל לֹא סָמַךְ כַּאֲשֶׁר כָּאָב הָרֹאשׁ.
גָּנַח הוּא מִלִּבּוֹ, "מָה זוֹ עוֹשָׂה כָּאן, מָה מוֹצֶצֶת?"
וְאִשְׁתּוֹ מִן הַצַּד, בּוֹהָה וּמִתְלוֹצֶצֶת.
וְאָז יָרַד הַזָּקֵן לְסוֹף דַּעְתָּהּ שֶׁל הַדְּבוֹרָה,
שֶׁלְּפֶתַע מֵעוֹלָם לֹא הָיְתָה לוֹ כָּה בְּרוּרָה,
"דְּבַשׁ! דְּבַשׁ עוֹשָׂה! דְּבַשׁ מִן הָעֲשָׂבִים!
וְאִם הַדְּבַשׁ מָתוֹק, אָז בְּוַדַּאי גַּם הֵם טוֹבִים!
וְאִם הָעֵשֶׂב הוּא מוֹעִיל, הֲרֵי וַדְּאִי גַּם הַחַמִּין – "
וּמִיָּד רָמַז לָהּ לְאִשְׁתּוֹ, וְהֶעֱרָה מְלֹא לוֹגְמִין.
(מבוסס על פרק נ"ח בספר 'אורח נטה ללון' של ש"י עגנון)
#שיר_בהשראת_סיפור
© לש.ד.
וְהַזָּקֵן יוֹשֵׁב בְּכֻרְסָתוֹ וְיֵין שָׂרָף שֶׁלּוֹ לְעֶצֶב,
"הוֹי, בִּטְנִי, הוֹי, רֹאשִׁי, אִמְרִי נָא לִי, אִמְרִי אִשְׁתִּי – "
"מָה אֹמַר וְלֹא אָמַרְתִּי, שְׁתֵה חַמִּין, עַתָּה בִּשַּׁלְתִּי."
קָם הַזָּקֵן בַּחֲמַת זַעַם, "לֹא אֶשְׁתֶּה אֶת עֲשָׂבַיִךְ!"
"אִם כָּךְ הַמְשֵׁךְ לְהִתְעַנּוֹת בְּרֹאשׁ וּבְמֵעַיִם."
הִנִּיחַ הַזָּקֵן אֶת כַּף יָדוֹ תַּחַת סַנְטֵר,
וְעַל הַדְּבוֹרָה הַמְּזַמְזֶמֶת הֵחֵל הוּא מְהַרְהֵר,
"מִתְאַוֶּה אֲנִי לָדַעַת מָה מְבַקֶּשֶׁת זוֹ כָּאן?
טָסָה וּמוֹצֶצֶת עֲשָׂבִים גְּדוֹלִים בַּגַּן."
כָּךְ אָמַר פַּעַם וּשְׁתַּיִם, וְאוּלַי הִפְלִיא שָׁלוֹשׁ,
כִּי עַל הַשֵּׂכֶל לֹא סָמַךְ כַּאֲשֶׁר כָּאָב הָרֹאשׁ.
גָּנַח הוּא מִלִּבּוֹ, "מָה זוֹ עוֹשָׂה כָּאן, מָה מוֹצֶצֶת?"
וְאִשְׁתּוֹ מִן הַצַּד, בּוֹהָה וּמִתְלוֹצֶצֶת.
וְאָז יָרַד הַזָּקֵן לְסוֹף דַּעְתָּהּ שֶׁל הַדְּבוֹרָה,
שֶׁלְּפֶתַע מֵעוֹלָם לֹא הָיְתָה לוֹ כָּה בְּרוּרָה,
"דְּבַשׁ! דְּבַשׁ עוֹשָׂה! דְּבַשׁ מִן הָעֲשָׂבִים!
וְאִם הַדְּבַשׁ מָתוֹק, אָז בְּוַדַּאי גַּם הֵם טוֹבִים!
וְאִם הָעֵשֶׂב הוּא מוֹעִיל, הֲרֵי וַדְּאִי גַּם הַחַמִּין – "
וּמִיָּד רָמַז לָהּ לְאִשְׁתּוֹ, וְהֶעֱרָה מְלֹא לוֹגְמִין.
(מבוסס על פרק נ"ח בספר 'אורח נטה ללון' של ש"י עגנון)
#שיר_בהשראת_סיפור
© לש.ד.