צִלְצַל אַדִּיר נִנְעַץ בַּלִּוְיָתָן הַמַּלְכוּתִי,
דִּמְעוֹתָיו הָיוּ דְּמָעוֹת אֱמֶת.
וְהָאַצִּיל שֶׁמֵּת,
שָׁמַט אֶת דַּעְתִּי.
בַּחֲבָלִים קְשַׁרְתִּיו לְסִירָתִי,
דִּמְעוֹתַי הָיוּ דְּמָעוֹת אֱמֶת.
אֲבָל לִבִּי הַמֵּת,
הֵמִיט אֶת חֶרְפָּתִי.
כְּרִישִׁים נִבְזִים בָּזְזוּ פִּתִּי,
דִּמְעוֹתֵיהֶם הָיוּ דִּמְעוֹת תַּנִּין,
וּבְשָׂרוֹ שֶׁאֵת לִבִּי הִרְנִין,
הוֹתִיר לִי רַק אוֹתִי.
(השיר נכתב בהשראת סיפורו של המינגווי)
#שיר בהשראת סיפור
© לש.ד.



