האיש הזקן מתיישב על הספסל מול הים כמנהגו כקדם.
פתאום כמו כחלום השמיים מתמלאים בפסיפס של עננים אפורים.
על האדמה הקשה כאבן נופלים מהשמיים גשמים של כלבים וחתולים.
צפרדעים מדלגים בין שלוליות .
גברים ונשים בני מדיין רצים בדרכים ללא סוף.
המלכה עומדת עירומה ,מלך ללא כתר.
האפרתי הזקן עטוי מעיל בלוי מביט בו בעיניים כלות.
המראות נעלמות בתוך מסך עשן.
נשיקת השמש מעירה את האיש הזקן משערפיו.
האיש מרים את מבטו אל השמיים הכחולים והנקיים מעננים.
פתאום כמו כחלום השמיים מתמלאים בפסיפס של עננים אפורים.
על האדמה הקשה כאבן נופלים מהשמיים גשמים של כלבים וחתולים.
צפרדעים מדלגים בין שלוליות .
גברים ונשים בני מדיין רצים בדרכים ללא סוף.
המלכה עומדת עירומה ,מלך ללא כתר.
האפרתי הזקן עטוי מעיל בלוי מביט בו בעיניים כלות.
המראות נעלמות בתוך מסך עשן.
נשיקת השמש מעירה את האיש הזקן משערפיו.
האיש מרים את מבטו אל השמיים הכחולים והנקיים מעננים.