אני מרגישה אשמה לגבי חלקים מכוערים בי, חלקים שפספסתי, חלקים שלכן הם חסרים. חלקים שעשו אותי נשכחת.
אני רוצה להיות אני בלי החלקים החסרים, אבל.. כשניסיתי לקבל חלק בחזרה, חלק גדול וחשוב שרצית כל כך הוא נעלם. הוא אומנם הופיע בצורה אחרת אבל.. עדיין. אני עדיין רוצה להיות במקום הזה, וזה כואב ומתסכל לדעת שלעולם לא אוכל להיות שם.
ויש לי הזדמנויות לתקן את עצמי, למצוא את מי שאני באמת אבל.. הכחשה, זה לא יותר טוב?
לא יודעת לגבי זה אבל.. אני פשוט רוצה לכתוב. לכתוב משהו שאנשים יעריכו, שלא יתעלמו ממני כי אני רוצה לצעוק שאני כאן ואני מוכשרת אבל אני רוצה לדעת גם איך אני מכושרת.
אני יודעת שיש בי את הפוטנציאל להיות הכל אבל אני מפחדת ליפול. אני מחפדת שאני אפול ולא יהיה אף אחד שירים אותי.
אני יודעת שאוהבים אותי, אבל עדיין.. זה מעצבן. אני רוצה להיות חופשייה ואני מרגישה כלואה בין הקירות האלה, שמכריחים אותי ללמוד את הדברים שאני לא רוצה ושלא מעניינים אותי, על חוסר היכולת שלי ללמוד בעצמי את מה שכן. לא, חוסר ההתמדה שלי. אבל שוב, אני כן מתמידה.
אני פשוט לא אוהבת תוכניות, אני רוצה לעשות את מה שאנינ רוצה מתי שאני רוצה. אני רוצה לרוץ, עכשיו עם עולם של מוזיקה בראש שלי עד אין סף אבל אני בסופו של דבר אצתרך להתעורר ולהמשיך ללכת כי אי אפשר לרוץ לנצח.
כן.. אי אפשר לרוץ לנצח אבל גם בהליכה מתקדמים. ואני לא רוצה להיות מפוחדת ממה שיקרה מחר. אני אהיה נהדרת מחר, ומחרותיים ואחר כך.
וגם אם לא אוכל להשיג את החתיכה הזו שאני רוצה אני אשיג אחרת. כי לפזל שמרקיב אותי יש יותר מחתיכה אחת שמתאימה.
האמם.. אני אוהבת את coldplay. השירים שלהם ממש טובים. אני רוצה פשוט להקשיב להם ולישון. זה מה שאני אעשה עכשיו, בביי חברים~ היה נחמד לדבר איתכם. גם אם אתם לא ממש מקשיבים^^
*זכויות יוצרים וסטאפ*
אני רוצה להיות אני בלי החלקים החסרים, אבל.. כשניסיתי לקבל חלק בחזרה, חלק גדול וחשוב שרצית כל כך הוא נעלם. הוא אומנם הופיע בצורה אחרת אבל.. עדיין. אני עדיין רוצה להיות במקום הזה, וזה כואב ומתסכל לדעת שלעולם לא אוכל להיות שם.
ויש לי הזדמנויות לתקן את עצמי, למצוא את מי שאני באמת אבל.. הכחשה, זה לא יותר טוב?
לא יודעת לגבי זה אבל.. אני פשוט רוצה לכתוב. לכתוב משהו שאנשים יעריכו, שלא יתעלמו ממני כי אני רוצה לצעוק שאני כאן ואני מוכשרת אבל אני רוצה לדעת גם איך אני מכושרת.
אני יודעת שיש בי את הפוטנציאל להיות הכל אבל אני מפחדת ליפול. אני מחפדת שאני אפול ולא יהיה אף אחד שירים אותי.
אני יודעת שאוהבים אותי, אבל עדיין.. זה מעצבן. אני רוצה להיות חופשייה ואני מרגישה כלואה בין הקירות האלה, שמכריחים אותי ללמוד את הדברים שאני לא רוצה ושלא מעניינים אותי, על חוסר היכולת שלי ללמוד בעצמי את מה שכן. לא, חוסר ההתמדה שלי. אבל שוב, אני כן מתמידה.
אני פשוט לא אוהבת תוכניות, אני רוצה לעשות את מה שאנינ רוצה מתי שאני רוצה. אני רוצה לרוץ, עכשיו עם עולם של מוזיקה בראש שלי עד אין סף אבל אני בסופו של דבר אצתרך להתעורר ולהמשיך ללכת כי אי אפשר לרוץ לנצח.
כן.. אי אפשר לרוץ לנצח אבל גם בהליכה מתקדמים. ואני לא רוצה להיות מפוחדת ממה שיקרה מחר. אני אהיה נהדרת מחר, ומחרותיים ואחר כך.
וגם אם לא אוכל להשיג את החתיכה הזו שאני רוצה אני אשיג אחרת. כי לפזל שמרקיב אותי יש יותר מחתיכה אחת שמתאימה.
האמם.. אני אוהבת את coldplay. השירים שלהם ממש טובים. אני רוצה פשוט להקשיב להם ולישון. זה מה שאני אעשה עכשיו, בביי חברים~ היה נחמד לדבר איתכם. גם אם אתם לא ממש מקשיבים^^
*זכויות יוצרים וסטאפ*